השם (שמו של האדם) עושה את האדם או שהאדם עושה את השם?

גם וגם!

לא זה ולא זה. פשוט נועד לקריאה לאדם.

השם מתאים לגוף ולפרצוף והמון אנשים עם אותו שם גם התנהגו דומה אז השם עושה את האדם

האדם עושה את השם
אם השם היה עושה את האדם אז כל בני האדם בעלי אותו השם היו בעלי אותו האופי ולכן זה לא נכון.
האדם עושה שם לעצמו

שואל השאלה:
חחח תודה תודה

תראי, עפ"י שם האדם אפשר לדעת המון על האדם. לא סתם שינוי שם לפי חז"ל יכול לשנות גורל של אדם.
ועפ"י האר"י ז"ל הקב"ה בוחר לאדם את השם. כלומר אם לאדם קוראים שליו, ככה הוא הכניס להורים שלו או למישהו אחר את הרעיון לשם הזה שיבחרו בו.

בנוגע לשאלה: אני מאמין שזה חצי חצי בערך

לפי המיסטיקה היהודית יש משמעות רבה של השם על האדם, והיא במובן מסויים קונה לו תכונות כאלה או אחרות.
אני אישית לא מאמין בזה וסבור שהאדם עושה את השם, ולא ההפך.

פוסטמודרניסטים יגידו שכן, השם נועץ את האדם, הוא מקבע אותו, מגדיר אותו כאובייקט מסויים בעל התכונות x,y,z. ללא שמו האדם לא היה אדם, הוא היה אוסף תכונות חופשי ומשוחרר ממחוייבות להיררכיה כלשהי (טבעית, חברתית, תרבותית, משפחתית, פוליטית, וכו'); מהבחינה הזו הם יכולים לומר שהשם עושה את האדם, מתוך כך שהוא מגדיר אותו. אישית אני סבור שקשה לרומם את השם למדרגה כזו אלוהית (כל ההכרזות על השפה כדבר היחיד שקיים תמיד נדמו לי יומרניות מדי), אבל שמו של אדם בהחלט יכול ללמד אותנו הרבה על אותו אדם, שכן את שמו אנחנו יכולים לשייך לאונו מסטיקון x ומתןך כך לדעת כמעט בדיוק לאיזו חברה אותו אדם משתייך, ומכאן אנחנו יכולים להסיק בקלות השפעות תרבותיות מסויימות על אדם ואת האישיות שלו, פה השם משמש כמפתח. לא האדם עושה את השם (גם לא ההפך), מי שעושה את השם זו החברה

שואל השאלה:
זו הסתכלות מעניינת ואוו

האדם עושה את השם ומשתמש בבסיס שכבר יש לו