הייתם יוצאים עם מישהו שסובל מדיכאון קליני?

כן כולם דפוקים בסופו של דבר

לא, יותר מדי אחריות לא תודה

לא, אני גיי

שואל השאלה:
מכוון לשני המינים

לא.
אני בעצמי סובלת מדיכאון ובקושי מצליחה להתמודד עם עצמי, לא אצליח לתמוך גם בבן הזוג.

לא

לא ואני אסביר
אני בעצמי סובלת מדיכאון ודברים שכאלה ואני לא אוכל לתמוך בו כמו שאני רוצה בלי לשכוח לטפל בעצמי. אחרת לא הייתה לי בעיה

כן, אני סובלת מדיכאון ואני מבינה כמה לבד מרגישים ןאני חושבת שאולי אני אוכל לעזור לו והוא יוכל לעזור לי

יצאתי עם מישהי כזאת פעם והיא הייתה מי שהכי אהבתי מכל החברות שהיו לי עד היום
היחידה שפיתחתי אליה רגשות
כל פעם שאני חושב עליה אני מחייך למרות שיש לי מישהי
ניקה אני יודע שאת רואה את זה אז בבקשה תשלחי הודעה אני רוצה לדעת מה שלומך ומה המצב שלך היום

לא, אני בעצמי סובלת מדיכאון, לא אצליח להתמודד עם עוד אחד כמוני. בקושי ים עצמי אני מתמודדת. ההפך - אני צריכה מישהו שיכיל אותי.

לא כי יהיה לי קשה להכיל את זה, לא אני אעזור לו אלא מישהו מקצועי, זה הכל

לא, לא בגלל שאני שופטת אותו אלא כי אני בעצמי סבלתי נפשית ואני צריכה שהצד השני יהיה בן אדם חזק מנטלית שיוכל להכיל אותי ולעזור לי

אני חושבת שעדיף שרק צד אחד במערכת היחסים יהיה חולה נפש ובמקרה הזה זו חייבת להיות אני

בכללי לא כי יהיה לי מאוד מאוד קשה, בקושי מצליחה להתמודד עם עצמי
אני צריכה מישהו שיעלה לי את האנרגיה,
*אבל* לפעמים זה גם נחמד שיש מישהו שלא חופר במוח על שטויות לא חשובות ומבין את ההרגשה הזאת

אם באמת אני אוהב אותו אני אסכים לזה, אם זה ככה ככה עדיף לוותר

כן
אני יותר מיתחברת לאנשיםות עם בעיות נפשיות הרבה פעמים כי גם לי יש ואז אנחנו כזה יותר מביניםות זה/ו את זו/ה