למה אנשים מתעסקים במושג אלוהים אם הוא נשגב מבינתם?

שואל השאלה:
^אלו חלקים נשגבים מבינתנו ואלו לא?

שואל השאלה:
^ומה אם רשעות היא חלק משלמות? איך אתה יודע מהי שלמות בכלל?
והערת הסוגריים שלך דווקא חשובה, איך אתה יודע שהוא "נוהג"? ומה אם המושג "נוהג" לא תקף עליו בכלל? אחרי הכל, אנחנו, בני האדם, המצאנו אותו ואת משמעותו.

מנסים להבין כמה שיותר כמה הם לא מבינים(:

איך אומרים אלוהים יודע חחח

אין שום רוע בעולם כי האל הוא עיקר השלמות, לכן אם משהו נראה לנו כרע שם האל נשגב מבינתנו

כתוב בתורה שצריך להידמות אליו במידות, איך זה הגיוני? מה אנחנו ברמתו של הקב"ה?
בגלל זה לומדים מוסר, אמונה, גמרא

כדי להתחזק באמונה ולחדד את המוח בצורה כמה שיותר קרובה אליו, שהצליח אולי ולו במעט להידמות אליו

^
לא יכולה להיות דוגמה לרשע אובייקטיבי כי זאת המצאה אנושית שנועדה לתאר רגש סובייקטיבי.

אם הקב"ה הוא שיא השלמות אז אין רוע בעולם כיוון שהוא משגיח על כל מה שקורה בעולם ולא הגיוני שהוא יאפשר מציאות של רוע
בכלל לא שייך העניין של יחס, יש שלמות ויש אי שלמות ואנחנו מנסים להתקדם לשלמות

מה זאת אומרת אנחנו המצאנו, עברית היא שפת הקודש ושורשה בתנכ שהוא דברי אלוקים חיים בעולם הזה

הבנת המושג לעומק של אלוהים זה דבר שנשגב מבינתנו, אבל ניסיון של הבנה מופשטת של המושג אלוהים איננה פסולה

^^^ לא המצאנו אותו, אלא שיש הכרח שכלי להבין את קיומו. שלא נדבר על מסורת של עם שלם.

^^^
אתה לא יכול להגדיר שרשעות זו טעות כי רשעות אף פעם לא מוחלטת. מעשה רע בשביל אחד תמיד טוב בשביל אחר

קיום איננו פרדיקט, הוא אופן. כשאנחנו עוסקים באלוהים אנחנו עוסקים בקיומו, והקיום לא כלול במושג.

אלוקים אמנם נמצא מחוץ להבנה שלנו כבני אדם אבל יש חלק באלוקים שאנחנו כן יכולים להבין. החלק שמתקשר איתנו דרך התורה דרך היהדות דרך הטבע דרך העולם דרך הפנימיות שלנו עצמינו.
כל זה הרי חלק מאלוקים לפי האמונה המונותאיסטית באל אחד.
באותה מידה שאני יכול להכיר בנאדם לפי התקשורת שלו איתי אם הוא מתחשב רגיש וטוב כלפי אני יכול להסיק שהתכונות האלו נמצאות בו.
בנוסף אנחנו כן יכולים להכיר את אלוקים לפי מה שהוא לא על דרך השלילה גם אם אני לא מבין בדיוק איך אלוקים טוב ועד כמה הוא טוב ואיך זה מתבטא במציאות אני כן יכול להגיד שאין בו רע וממילא הוא כולו טוב...

כל זה לפי היהדות לפחות...

עצמות האלוקים נשגב מבינתנו ולכן אין לו שום שם ושום הגדרה. ולכן יש את עשר הספירות שבהן מנהיג עולמות סתימין ועולמות נגלים. כי רק בהנהגותיו יש הישג.
במה שאין אנחנו יכולים להגיד עליו שום דבר כי אין לנו בו שום הישג "לית מחשבה תפיסא בך כלל" (עצמות הבורא, הבורא כפי שהוא) - אנחנו לא אומרים...
אלא רק "בהכרה" שלנו אותו (הבורא נקרא "התפיסא" שלנו לעצמותו) שבכך ע"י התגלות הוא בעולם, שזה מוכרח דרך עשר הספירות (ההנהגות, ההתגלות של האין סוף בעולמות, שהוא מתלבש בהם) - אנחנו יכולים להתעסק (*רק* בהנהגות).

כי יש שאיפה לדעת את ה' ולהידמות אליו גם אם מכחישים אותו בפה.

spero
המושג של "רע" הוא סובייקטיבי, אפילו אם היה משהו שכל העולם יסכימו שהוא רע (אין כזה). הוא נובע מתחושות שלנו ואפשר לומר "רע לגוף" "רע ביחס ל..." אבל לא רע מוחלט.

spero
תגדיר מה זה רע אובייקטיבי?

spero
ממה צריך להתרחק? לכל אחד יש דברים שונים לגמרי. אנס לא חושב שהוא רע, הוא חושב שההנאה טובה יותר ואולי אפילו שהוא עושה לה טוב - אין פה רע אובייקטיבי.
פזיזות לא רע מוחלט, יש בה דברים טובים - היא סובייקטיבית.