רק אני בת ומניחה תפילין ועולה לתורה?

גם אני

זה קצת מוזר ולא נראה לי יותר לפי התורה

מותר

כנראה את רפורמית

זה אסור מה מותר

אע תיקנת את עצמך
טעות שלי

את לא יכולה כי זה רק לבנים

^ תיקנתי את עצמי

לא רק את אני החזרתי את סבתא שלי בתשובה היא כבר הצמיחה זקן שמה כיפה וציציות מעל הציצים
היא עוד תיהיה רב גדול אשרייך

צדיקה אתה אין ספק.

מה המינוסים
ציניות

רפורמית?

רפורמית
.

זה אסןר

זה סבבה לגמרי. שכוייח.
בתור חרדי אני תומך בזה.

שכוייח אני מת^

שיקסע
אשמדאי
אבלה
שייסע
חיידרים

אסור חד משמעית!

רפורמית ? זה אסור
מה הקטע ?
עד שמקלים עליכן אתן עושות דווקא
"אנחנו גם רוצות , מה למה רק להם "
ככה . גם אנחנו עושים ברית מילה , רוצה גם לעשות ? נמצא דרך איך שהוא ...
( ואני פניתי לכל הרפורמיות כמובן )

זה ממש אסור אין טעם לעשות דברים אסורים בכוונה זה כזה טיפשי לא מבינה אנשים לפעמים כמה חוסר חיים אמאלה כמה

אוקי שיעשו לך גם ברית

בת ששומרת תורה ומצוות לא מניחה תפילין
אלא אם את רפורמית שמסלפת את התורה אז לכן את מניחה

רפורמיות עושות את זה

זה נקרא שאת רפורמית וזה דבר שהוא נוראי ואסור מהתורה

לכל הבורים , הכופרים , המינים , האפיקורוסים שטוענים שזה "לא לפי התנך"
ושזה "רפורמי"
שתדעו לכם שזה אפשרי מבחינה הלכתית.

לאישה מותר לקרוא בתורה בעלייה
אם אף אחד באותו בית כנסת לא יודע לקרוא והיא היחידה שיכולה
ולאישה מותר להניח תפילין הלכתית.
לפי המשנה הבת של שאול המלך - מיכל
הניחה תפילין.

הסיבה שזה לא נהוג בימנו
זה משום שאישה לא מחוייבת במצוות אלו
והתרגלנו למציאות בה תפילין זה לבוש של גברים (המחמירים פוסלים את האפשרות שאישה תניח תפילין מאחר וזו עבירה על לא ילבש, כי בימנו תפילין מזוהה עם המין הגברי).

שיהיה ברור, אני לא תומך בעלייה לתורה של נשים
ואני לא תומך בהנחת תפילין של נשים.
הן לא מחוייבות בזה.
ויש הרבה דברים שאישה יכולה לעשות שגברים לא יכולים לעשות
ומומלץ שאישה תתמקד במצוות שהיא קיבלה ושהיא מחוייבת בהן.
אבל לטעון שזו לא דעת תורה
ומיד לטעון שהיא רפורמית
זו בורות מוחלטת.

עריכה:
שיהיה ברור. אישה לא יכולה סתם ככה לקרוא בתורה בבית כנסת.
נתתי דוגמה ספציפית שדווקא כן אפשר בה.

שמעתי על הרבה בנות שעולות לתורה זה ממש אחלה.

thv ^

לאישה אסור סתם ככה לעלות לתורה.
מטעמי צניעות וערבוב בבית הכנסת.

אבל בסיטואציה בה רק היא יודעת לקרוא
מותר לה.

האם הבנות הללו נמצאות בסביבה בה לא יודעים לקרוא גברים?

זה נורא, זה נגד ההלכה

היא טרנסית, למי שלא הבין.

מילקי עם חלב!: יש לי חברות שהרגישו רצון לעלות לתורה והן עלו לתורה בכותל בבת מצווה שלהן. הן למדו אצל רב לפני שהן עלו לתורה בדיוק כמו הבנים.

מה תפסיקו לסבך אין לי כוח קשה לי להאמין שיש אנשים כאלו בארץ..

את רצינית?

זכותך

ואנשים כאן שכותבים שאסור אני כמעט בטוחה שהם אף פעם לא למדו את ההלכות ואת הסוגיות של זה, זה לא אסור,וכן יש רפורמה וצריך לכבד גם את זה, לא חייבים להסכים עם מה שהיא עושה אבל תכבדו זכותה לעשות מה שבאלה

לא נכבד את זה שהיא שמשנה את היהדות המודרנית הנאו אורתודקסית...
ההפך, אתם לא מכבדים אותנו..

מה לא מכבדת?? מזה מפריע לך מה היא עושה? זה לא שהיא מחריכה אותך לעשות את זה

זה כמו שתגידי שכל שנוצרים כופרים ולא מכבדים, ומצד היהדות הם כן כופרים, אבל אין מה לעשות אנחנו חיים במציאות שיש בה הרבה סוגים של אמונות ודתות וצריך כל אחד להאמין ולעשות מה שבלו ושאחרים יעשו מה שהם רוצים גם אם זה לא בדרך שלך

אם הם שרות שרק האנשים מהקהילה שלהם זה בסדר לדעתי לא צריך להתערב להם, אם זה שאחרים ישמעו וזה מפריע לאחרים זה כבר לא בסדר ואני יכולה להבין למה זה מפריע לך וזה בסדר שזה יפריע, אבל מה לעשות צריך לחיות עם המציאות זה שתגיד לה שהיא גורמת לך לחטוא לא יפסיק אותה

אוי הבורות, זה פשוט שנוי במחלוקת.

בנוגע לעלייה לתורה, הלא זו ברייתא מפורשת בתלמוד: "הכֹל עולין למניָן שבעה, ואפילו קטן, ואפילו אִשה. אבל אמרו חכמים: אשה לא תקרא בתורה מפני כבוד הצִבור" (בבלי מגילה כג ע"א) וכן בתוספתא "והכֹל עולין למניָן שבעה, אפילו אִשה, אפילו קטן. אין מביאין את האשה לקרות לרבים" (מגילה ג, יא [מהדורת ליברמן, עמ' 336]). בקצירת האומר: המחלוקת היא האם ההנחיה שאישה לא תקרא, אף־על־פי שמעיקר הדין היא עולה למניין שבעה (כמו קטנים שנוהגים להעלות לתורה), עוד תקפה בימינו משום שהטעם של "כבוד הציבור" בטל, או שלא.

בנוגע לתפילין: אף־על־פי שאשה פטורה ממצוות תפילין, מפני שהיא אינה חייבת בתלמוד תורה, יש לנו שני כללים בעניין שתומכים בכך שעבור נשים תפילין הן גם רשות: האחד - "נשים סומכות רשות"; והאחר - "גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה"; ושתי התנגדויות שמסתמכות על איסור "לא ילבש" או על אי־יכולתן של נשים לשמור על נקיות.

"נשים סומכות רשות" (תורת כוהנים, דיבורא דנדבה ג, א; בבלי עירובין צו ע"א = ראש־השנה לג ע"א ועוד) כלומר, מותר לנשים לקיים מצוות שהן פטורות מהן ואין בכך איסור. למשל, לקרוא קריאת שמע, לשמוע שופר, לשבת בסוכה או לנטול לולב - ואנחנו לא שומעים פוצה פה ומצפצף על כך שנשים עושות את כל הדברים הללו (גם אם היא לא עושה כל מה שמוטל עליה מבחינת ההלכה).

"גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה" (בבלי קידושין לא ע"א; חודש ארגון שם, שם) אף־על־פי שגדול המצווה ועושה, עדיין לשאינו מצווה ועושה יש שכר, אמנם מועט, ומכל מקום, אין בכך איסור.

הריטב"א כותב: "ורבֵנו הגדול ז"ל [=הרמב"ן] פירש שהמצוות אינן להנאת האל יתברך, אלא לזכותנו. ומי שהוא מצֻוֶה - קיים גזֵרת המלך. ולפיכך, שכרו הרבה יותר מזה שלא קיים מצוַת המלך. מכל מקום, אף הוא ראוי לקבל שכר, שהרי מטוב לבב וחסידות הכניס עצמו לעשות מצות השם יתברך."

וכך מפורש במכילתא דר"י, מסכתא דפסחא יז (מהד' האָראָוויטץ-רבין, עמ' 68): "מיכל בת כושי [=שאול] היתה מנחת תפילין, אשתו של יונה היתה עולה לרגלים, טבי עבדו של רבן גמליאל היה מניח תפילין". כלומר: הם קיימו את המצוות הללו אף־על־פי שהם היו פטורים מהן (ראו משנה, ברכות ג, ג)

מהצד האחר, בירושלמי, ברכות ב, ב (ד ע"ג) ומקבילות שאלו כיצד יכול להיות שנשים פטורות מתפילין, והרי מיכל בת שאול הייתה מניחה תפילין! אור לישרים (ברכות כרך א, עמ' קנא) מפרש בשם ר"ל גינצבורג בפו"ח שכך היא הקושיה: אם נשים פטורות מתפילין מן התורה, מדוע חכמים לא מיחו בה? אלא על כָרחך, נשים חייבות בתפילין דבר תורה, אלא שמדברי חכמים הן פטורות, ולא מיחו בידיה משום שלא אסרו חכמים תפילין לנשים אלא שפטרו אותן, ואישה הרוצה לקיים מה שחייבה התורה אותה התורה תבוא עליה ברכה. ועל כך הירושלמי משיב: "על אשתו של יונה הושבה", כלומר המשפט "לא מיחו בה חכמים" מוסב על אשתו של יונה שהייתה מעולי רגלים, ואילו "מיכל בת כושי מיחו בה חכמים".

אמנם זה קשה ביותר כי אין זה מסביר מה הבעיה המהותית לכך, מעבר לזה שהיא פטורה, מפני שמבחינה לוגית פטור הוא היעדר חובה, והיעדר חובה אינו שקול לאיסור.

שני טעמים הוצעו במהלך הדורות כדי להסביר עניין זה:

א. כתוב לא יהיה כלי גבר על אִשה (דברים כב, ה) והמיוחס ליהונתן מתרגם: לא יהיה גוליין דציצית ותפלין דהינון תיקוני גבר על איתא. כלומר, יש בהנחת תפילין לאישה איסור של כלי גבר על אישה.

ב. התשב"ץ (תשב"ץ קטן, סי' ער) כתב ש"נשים פטורות מתפילין, ואם באו להניחן אין שומעין להן לפי שאינן יודעות לשמור עצמן בנקיות/ טהרה" וכך גם כתבו התוספות אחרי שדחו את האפשרות שהאיסור הוא משום בל־תוסיף (עירובין צו ע"א, ד"ה 'מיכל בת כושי'): "ונראה לפרש דטעמא למאן דאמר דלא הוי רשות משום דתפילין צריכין גוף נקי ונשים אין זריזות ליזהר".

בנוגע ל־(א) יש להעיר שלתרגום המיוחס ליהונתן אין שום סמכות הלכתית או תנאית, ואפילו אמוראית, מדובר בתרגום מאוחר (שמזכיר את קונסטנטינופול) שמובאים בו עניינים שחכמים מתנגדים להם במפורש. ראו למשל ירושלמי, ברכות ה, ג (ט ע"ג) = מגילה ד, ט (עה ע"ג) והשוו לתרגום יונתן על ויקרא כב, כח.

דבר שני, אין בכך איסור של לא יהיה כלי גבר, כי זה לא לשם התערבות בגברים או פריצות, וראיה מן הסמוך לו - ציצית. רבי יהודה (בבלי מנחות מג ע"א) ורב עמרם חסידא (בבלי סוכה יא ע"א) הטילו ציצית בכסות נשותיהם. וכפי שפסק הרמב"ם (משנה תורה, הלכות ציצית ג, י): "ונשים ועבדים שרצו להתעטף בציצית, מתעטפין בלא ברכה; וכן שאר כל מצוות עשה שהנשים פטורות מהן, אם רצו לעשות אותה בלא ברכה - אין ממחין בידן". התנאים, האמוראים והרמב"ם לא קיבלו, ובצדק, את החידוש שיש בלבישת טלית משום כלי גבר.

בנוגע ל־(ב), מבחינת נקיות קשה לי להבין איך זה מתכתב עם המציאות כיום. אמפירית, נשים יותר שומרות על נקיות מגברים. אם זה משום טהרה, אזי העניין לא ברור די צרכו, האם לבעל קרי כיום אסור להניח תפילין? אז למה להבחין בין גברים לנשים? נידות חייבות בתפילה ובברכות, אז למה שהעניין של הטהרה פתאום כן ייגע לדברים שבקדושה כשזה מגיע לתפילין?

בכל מקרה, אחרי שדחינו את שתי האפשרויות לאסור נשארנו עם הפשט ב-בבלי, שהנו ברור ולא דחוק כמו בירושלמי, שחכמים לא מיחו במיכל בת שאול, מפני שהדבר מותר, ואין בכך איסור. וכמו שהביא האָרחות חיים (תפילין סי' ג, מהדורת אור־עציון עמ' קטז).