17 תשובות
דברי איתם
ועם הפסיכולוגית שלך
בסופו של דבר זה החיים שלך והחלטה שלך
אני מקווה שהכל יהיה בסדר
תגידי להם באמת כמה שאת צריכה את זה תתחנני אליהם ותגידי להם כמה שזה יכול לעזור לך ואולי תעשו תקופת ניסיון שהם יראו שזה בסדר
בהצלחה מקווה שאני עזרתי
שואל השאלה:
כן אני מאוד מקווה שהם יסכימו לי אם אני אדבר איתם
אנונימית
שואל השאלה:
הם חושבים שאני במצב לא ככ גרוע
אנונימית
קודם כל זה שאת רוצה לצאת מהדיכאון זה כבר דבר טוב. הרבה אנשים דיכאוניים בגלל שאין להם חשק לכלום רוצים להישאר בדיכאון
אנונימית
שואל השאלה:
דיברתי איתם והם פשוט חושבים שאני ביישנית או פשוט בגלל שאין לי חברים כל היום בחדר הם לא יודעים כלום וזה עושה לי ממש רע
אולי אני פשוט אוותר לעצמי
אנונימית
שואל השאלה:
אני ממש בדיכאון אני לא מאבחנת את עצמי^
אנונימית
שואל השאלה:
היא אמרה לי אחרי כמה בדיוק אחרי 3 פגישות וכרגע אני מאוד מכחישה את זה כי אני חושבת שזה לא נגון אבל מנסה לקבל את זה כי אני מבינה שזה נכון
לא זה לא חודש ככה זה כבר כמעט שנתיים עם אותה הרגשה.
ההורים שלי לא רוצים לקחת אותי לאבחון פסיכיאטרי ובינתיים אני סובלת
אנונימית
נגד דיכאון?? זה כדורים נורא מסוכנים אני כבר שלוש שנים בדיכאון כבד בנוסף על כך הפרעות אכילה התקפי חרדה ורשרוש לב. הלב שלי באמת עומד להתפוצץ ואני לא נוגעת בכדורי דיכאון ההורים שלך עושים חכם ולשאלה שלך תעשי כל מה שעושה לך טוב גם אם קשה לך להבין מה זה תנסי אפילו תתחילי בלראות סדרות מצחיקןת ואז לקום מהמיטה לאכול משהו מתוק לצאת לסיבוב לשמוע מוזיקה שמחה!!!! בהצלחה זה דרך לא קלה
יאללה אתם והדיכאונות שלכם מתבכיינים על שום דבר
אנונימי
שואל השאלה:
^כן אם היה לך דיכאון את יודעת שזה לא עובד ככה
אנונימית
שואל השאלה:
סתמי^^
אנונימית
שואל השאלה:
והתכוונתי לראשונה היי אנשים יפים בתגובה הראשונה
אנונימית
אם זה מספיק נוח לך תשבו כולם (גם הפסיכולוגית וגם ההורים) ותנסו לחשוב מה הכי נכון לך
הם לא בהכרח טועים
אז תנסו לשבת ובאמת להבין מה נכון בשבילך
אני לוקחת כדורים כאלו והאמת לא יודעת עד כמה אני ממליצה.
יש להם חסרון מאוד מאוד מאוד גדול.
הם "משפרים" את המצב רוח אבל לא באמת, פשוט דוחקים הכל, את גם לא באמת שמחה, למשל אני הייתי צוחקת וזה ותוך כדי עובר לי בראש דפאק זה לא מצחיק בכלל ובאלי למות למה אני צוחקת אבל זה פשוט אוטומטי.
והפסקתי להרגיש כל רגש וזה נורא מרגיש כמו גופה, בסוף הפסקתי בסתר
אנונימית יקרה,
ממה שסיפרת נשמע שאת חווה הרבה סבל וכאב..
נשמע שאת מרגישה מדוכאת מאוד ביום יום שלך.. אולי מתוסכלת מהמצב עם ההורים.. ושהכדורים יכולים להיות פתרון טוב לרגשות הקשים שאת מרגישה עכשיו..
אני מניח שאת גם מבולבלת מאוד מהמצב כי מצד אחד הרצון שלך לקחת כדורים כי את מרגישה שזה הפתרון היחיד לדיכאון שאת חווה.. ומצד שני הסירוב של ההורים. אני יכול רק לדמיין לעצמי כמה מתסכל זה בטח מרגיש..
יקרה,
כל הרגשות האלו עשויים להיות קשים מאוד.. זה כמו סלע ענקית על הגב שלנו, אחת כזו שנמצאת איתנו לכל מקום שנלך.. הייתי רוצה להציע אולי (אם את מעוניינת כמובן..) לנסות לשתף מישהו נוסף בחוויה המטלטלת שאת מרגישה עכשיו.. אולי חברה טובה? אולי מבוגר שאת סומכת עליו?
כמובן שאם תרצי.. קיימת גם האופציה לשתף את ההורים בצורה עמוקה יותר ברגשות הקשים שמלווים אותך לאחרונה.. לרוב, הורים מסוגלים לקבל הכול שזה נוגע לילדים שלהם(:
יקרה,
אני רוצה לספר לך שאני מתנדב בעמותה שנקראת סה"ר -סיוע והקשבה ברשת. לסה"ר יש צ'אט אנונימי שזמין לכל מי שצריך.. אני רוצה להזמין אותך (אם מתאים לך כמובן..) לשלוח לנו הודעה..
בצ'אט ינסו לתמוך כמה שאפשר, לשמוע ממך על הקשיים שאת חווה.. ולסייע כמה שרק יוכלו מול התחושות החשובות שאת מעלה כאן..
נשמח שתבואי.
שלך,
מתנדב סה"ר.
סליחה? ומי את שתזלזלי במה שאני עוברת זה שאני מסכימה עם ההורים שלך כי אני מבינה משהו מהחיים לעומתך לא אומר שיש לך זכות לזלזל במה שאני עוברת כי נאני במצב הרבה יותר קשה משלך