3 תשובות
תנסי טיפול cbt, אולי כדור או טיפות כלשהן שמרגיעות..
יש דברים טבעיים^
הכדורים יכולים להוריד את הרצון לעשות דברים ובכללי מורידים את השמחה
איך מתמודדים עם חרדת מבחנים?
בשנה האחרונה קצת התקשרתי מבחינה לימודית וחברתית- המעבר לחטיבה... גיל ההתבגרות... כל השיט של ההורים...
אז ההורים שלי קבעו לי תור לפסיכולוגית פעם בשבוע והיא עוזרת לי, הייתי אצלה פעם אחת כשדיברנו על זה והיא הייתה כזה "הציונים לא חשובים" ואני הייתי כזה "הם כן!" ועל זה דיברנו פגישה שלמה,
הציונים שלי מאוד חשובים לי,
אני בכיתה שלא תקבל אותי אם אני טפשה,
ההורים שלי גם ממש חכמים, האחים גם
ובנוסף לכל זה סבתא שלי, שהיא הגאון במשפחה נפטרה לא מזמן וכל מבחן אני פשוט מדמיינת את הפרצוף המאוכזב שלה (היינו מאוד קרובות),
ואני מרגישה מאוימת מכל מקום, כולם שמים לי ציפיות כל כך גבוהות,
זה כל פעם מחמיר, בהתחלה בכיתי במתמטיקה ובאנגלית ובמבחנים חשובים במקצועות אחרים, (בכיתי בכל המקצועות חוץ מספרות- המקום השמח שלי.)
אני החלטתי שאני לא לומדת בשלב הזה, ניסיתי וכל פעם התחמקתי כי פחדתי להיכשל,
אבל כן למדתי למתמטיקה, כי מתמטיקה היה המקצוע שסבתא שלי תתאכזב מאוד אם אני אכשל בו...
אחר כך קיבלתי התקפי חרדה במתמטיקה פשוט לא יכולתי לנשום וזה הבהיל המון ילדים מהכיתה שלי,
אחר כך באו גם הגיהוקים,
ואז קיבלנו משימה בספרות ששם קיבלתי את ההתקף חרדה הראשון שלי במקצוע הזה ואז הבנתי שדברים באמת יוצאים משגרה,
אחר כך הגיע החלוקת תעודות של מחצית א' שלא הפסקתי לבכות שם עוד לפני הקבלת תעודות כי המחשבה הפחידה אותי ופשוט ברחתי מהבית ספר- זה לא עזר חברה הביאה לי את התעודה יום אחר כך, שאגב הייתה טובה
עכשיו בחופשה אני מתעוררת ב4 בבוקר במחשבה של "יש לי מבחן ללמוד אליו" ואני פשוט מתחילה ללמוד ואז אני עייפה בשאר היום,
הראש שלי כואב אין שלב שאני לא לומדת ולפי גוגל זה נקרא חרדת מבחנים,
נמאס לי, כואב לי, אני לא רוצה להרגיש את זה, אני רוצה לישון נורמאלי פעם אחת,
ניסיתי לקרוא על זה בגוגל, היה שם משהו על דמיון מודרך אז ניסיתי את זה וגם את זה אני לא מסוגלת, אני מנסה לנשום ובמקום זה אני רק בוכה,
יש לכם במקרה המלצות לדרכים להיפטר מחרדת מבחנים? מישהו שהיה לו והתמודד עם זה?
אז ההורים שלי קבעו לי תור לפסיכולוגית פעם בשבוע והיא עוזרת לי, הייתי אצלה פעם אחת כשדיברנו על זה והיא הייתה כזה "הציונים לא חשובים" ואני הייתי כזה "הם כן!" ועל זה דיברנו פגישה שלמה,
הציונים שלי מאוד חשובים לי,
אני בכיתה שלא תקבל אותי אם אני טפשה,
ההורים שלי גם ממש חכמים, האחים גם
ובנוסף לכל זה סבתא שלי, שהיא הגאון במשפחה נפטרה לא מזמן וכל מבחן אני פשוט מדמיינת את הפרצוף המאוכזב שלה (היינו מאוד קרובות),
ואני מרגישה מאוימת מכל מקום, כולם שמים לי ציפיות כל כך גבוהות,
זה כל פעם מחמיר, בהתחלה בכיתי במתמטיקה ובאנגלית ובמבחנים חשובים במקצועות אחרים, (בכיתי בכל המקצועות חוץ מספרות- המקום השמח שלי.)
אני החלטתי שאני לא לומדת בשלב הזה, ניסיתי וכל פעם התחמקתי כי פחדתי להיכשל,
אבל כן למדתי למתמטיקה, כי מתמטיקה היה המקצוע שסבתא שלי תתאכזב מאוד אם אני אכשל בו...
אחר כך קיבלתי התקפי חרדה במתמטיקה פשוט לא יכולתי לנשום וזה הבהיל המון ילדים מהכיתה שלי,
אחר כך באו גם הגיהוקים,
ואז קיבלנו משימה בספרות ששם קיבלתי את ההתקף חרדה הראשון שלי במקצוע הזה ואז הבנתי שדברים באמת יוצאים משגרה,
אחר כך הגיע החלוקת תעודות של מחצית א' שלא הפסקתי לבכות שם עוד לפני הקבלת תעודות כי המחשבה הפחידה אותי ופשוט ברחתי מהבית ספר- זה לא עזר חברה הביאה לי את התעודה יום אחר כך, שאגב הייתה טובה
עכשיו בחופשה אני מתעוררת ב4 בבוקר במחשבה של "יש לי מבחן ללמוד אליו" ואני פשוט מתחילה ללמוד ואז אני עייפה בשאר היום,
הראש שלי כואב אין שלב שאני לא לומדת ולפי גוגל זה נקרא חרדת מבחנים,
נמאס לי, כואב לי, אני לא רוצה להרגיש את זה, אני רוצה לישון נורמאלי פעם אחת,
ניסיתי לקרוא על זה בגוגל, היה שם משהו על דמיון מודרך אז ניסיתי את זה וגם את זה אני לא מסוגלת, אני מנסה לנשום ובמקום זה אני רק בוכה,
יש לכם במקרה המלצות לדרכים להיפטר מחרדת מבחנים? מישהו שהיה לו והתמודד עם זה?
20 באפריל 2022, 16:53