שלחו אותי למיון מהבסיס בצבא כי היו לי מחשבות אובדניות

שואל השאלה:
מזאת אומרת אני בחוץ?

שואל השאלה:
אני באמת לא בן אדם אובדני ואני לא רוצה שחס וחלילה יאשפזו אותי פשוט שישחררו אותי הביתה כי הבסיס עושה לי רע

שואל השאלה:
אה אני מבין, אבל לא יאשפזו אותי בכפיה נכון? וגם בנוסף המחשבות ה אובדניות קרו כי חשתי דיכאון וחרדה בגלל שסיפרתי לממונים עליי למה אני מפחד מנשקים וזה מה שגרם לי לשהייה קשה שם ומחשבות קשות (זאת אומרת הנשקים עצמם לא גורמים לי למחשבות אובדניות אלה רק לדיכאון קל שבעקבו אני מרגיש שאני לא מסוגל לשרת בקרבי) בנוסף גם הבנתי מה קבנית ששבוע הבא אני אמור לראות פסיכיאטר מהצבא שיעריך אם אני כשיר לשרת או לא

שואל השאלה:
הפחד הגדול שלי הוא שלא יאשפזו אותי עכשיו בכוח כי אני באמת באמת מרגיש סבבה לגמרי ואין לי מחשבות אובדניות כבר

שואל השאלה:
במידה ואני רוצה לרדת מקרבי כדאי לי לספר לן שיש לי נטיות אובדניות אפילו שהוא בסך הכל פסיכיאטר של מיון בבית חולים ואין לו עכשיו יכול להחליט לגבי הכשירות שלי? ולא עברתי טירונות עדיין אני באמצע שלה

שואל השאלה:
אני מפחד גם שאם אני אגיד לו שיש לי נטיות אובדניות אז הוא כן יאשפז אותי בכפייה

שואל השאלה:
שוב אני מפרט כי הנשקים לא גורמים לי למחשבות אובדניות. פשוט קרה לי בעבר שאיימו עליי בנשק ואני מפחד לעשות טירונות שדורשת שימוש רב בנשק מילא טירונות 02 שבסך הכל יורים 5 כדורים אבל הפחד שלי הוא שאני אצטרך להשתמש ברובה או שירו עליי בחזרה במקרה ואני אמשיך בלוחמה

שואל השאלה:
בנוסף אני מתכנן להגיד לפסיכיאטר הצבאי שאני עומד ןמתעקש על זנ שאני אעשה צבא, ואני באמת לא חושב שתפקיד שדורש טירונות 02 יגרום לי לסבל נפשי כמו שאני חווה כרגע בבסיס שלי ואני מתעקש לעשות צבא פשוט בתפקיד שבבסיסו לא דורש שימוש רב בנשק

שואל השאלה:
אפשר להגיד אפילו שהפחד האמיתי שלי הןא שירו עליי בחזרה, אבל אם זה בן אדם (חייל לדוגמה) שאוחז בנשק ואני יודע שאין לו כוונות לפגוע בי אז אני לא מרגיש פחד שמסכן או יגרום לי לעשות לעצמי או לסובבים משהו

שואל השאלה:
ולאחר ואסביר לו את מה שרשמתי כרגע?

שואל השאלה:
דבר ראשון במקרה ומשחררים אותי אני יכול להיות על תקן מתנדב? ואם לא אני חייב דרכים/טיפים לא לעזוב את הצבא ולגרום להם להבין שאני כן כשיר פשוט לא לתפקיד קרבי

שואל השאלה:
וואו אני לא יודע מה לעשות, איך לשכנע את הקב"ן שאני באמת כשיר לשירות, רק ספציפית לא לקרבי

שואל השאלה:
אני גם יכול לדוגמא לספר לו שבזמן שסירבתי פקודה עשיתי עבודות סרס"פ וממש התחברתי לתפקיד ואף הרגשתי בו טןב מאוד. אז אני מקווה שאם אני אספר לו את זה, בתוספת של הסברה שיכול להיות שהקבנית הבינה אותי לא נכון והפחד שלי הוא שיאמנו אותי לרצוח עם נשק או שחס וחלילה אני ירצח עם נשק זה הפחד הספציפי שאליו אני מתכוון, ושאני באמת מרגיש שאני מסוגל לעשות טירונות 02 בלי לסבול נפשית, בלי לפגוע בעצמי, ובטח שבטח בלי לפגוע באחרים

שואל השאלה:
לגבי השירות לאומי זה לא בא בחשבון, המשפחה שלי לא תקבל את שנ שאני לא אעשה צבא

שואל השאלה:
כן אבל זה לא מפחיד אותי בצורה קיצונית, אני כן מעט חושש מאנשים שמחזיקים נשק גם אם הם חיילים אבל זה משהו שאני מתרגל אליו ומסתגל אליו, אני באמת חושב שאם יתנו לי תפקיד של יומיות נגיד במשרד התפקיד ממש יתאים לי כי בסופו של דבר הדבר שממנו אני הכי סובל זה המחשבה שבמשך שלוש שנים עכשיו אני אצטרך לשרת עם נשק לצד אנשים עם נשק

שואל השאלה:
זה לא שטירונות 02 ולירות 5 כדורים בנשק יגרום לי לעשות עכשיו משהו

שואל השאלה:
אחי, המחשבות האובדניות נטו באו מזה שקשה לי להישאר שם בבסיס עם אנשים שסיפרתי להם את הסיפור האישי שלי, לא בגלל שהם החזיקו נשק או דברים כאלה, מקווה שהקבן יקשיב לזה ולא יתחיל להגיד ישר שזה בגלל נשקים

שואל השאלה:
נגיד ולא הייתי מספר את הטראומה שקרתה לי בעבר, לא היה לי את המחשבות האובדניות האלה אבל כן אני הייתי מרגיש מעט חרדות

שואל השאלה:
נגיד אחד הדברים שהסברתי לקבנית שפשוט קשה לי טיפה עם זה שאנשים שמחזיקים רובה נגיד צועקים עליי בטירונות לא שזה גורם לי עכשיו לרצות להתאבד

שואל השאלה:
כן אבל אם אני אדע שזה ימשך כולה שבועיים זה לא יזיז לי,במיוחד שאני אדע שאת שאר השירות שלי אני הןלך לבלות במשרד או בעבודות גוב

שואל השאלה:
וכן הסיבה ששלחו אותי במהירות הבזק לפסיכיאטר כי בעבר עברתי הטרדה מינית באיום נשק

שואל השאלה:
אבל אני באמת מאמין שאם אפילו אני שזה קרה לו מסוגל לבוא ולהגיד שהוא יכןל לשרת בתפקיד כזה או אחר כנראה שהוא באמת מסוגל.

שואל השאלה:
המצב התחיל מזה שהלכתי לקבנית כי אני לא רוצה לעשות שירות קרבי כי בעבר איימו עליי בנשק והטרידו איתי מינית, נכון היו לי מחשבות אובדניות אבל הן אינן קשורות לפחד מנשקים אלה נטו כי הרגשתי מאוד מוצף מהעניין ביום שסיפרתי על כך לקבנית כי זה פעם ראשונה שאני משתף בזה, ונכון באמת קיים לי פחד מנשקים אבל זה פחד שאני יודע שהוא לא יתקיים אם אני אשרת בתפקיד שלא סובב סביב שימוש בנשק, כלומר אני מרגיש נפשית שאפילו שאני באמת חושש מנשקים שאני מסוגל לשרת בתפקיד שמאלץ שימוש מינימלי בנשק לצד אנשים שגם הם מבצעים שימוש מינימלי בנשק

שואל השאלה:
וזה כיאלו הסיכום והחשבון נפש שלי עם עצמי

שואל השאלה:
במקרה וקיבלתי המלצה לשחרור אין דרך להינצל מזה?

שואל השאלה:
טוב שמע אחי אני מצטער שנפלתי עליך ככה כבר איזה שעה, דבר ראשון אני באמת רוצה להודות לך כי אני מרגיש שעזרת לי מאוד ותודה על זה שבכלל ניסית, כנראה הדבר שאני אעשה זה בין אם הפסיכיאטר יהיה אחד שמקשיב או לא, זה שאני אגיד לו שאני אהיה מוכן לענות על כל השאלות רק לאחר שאסביר לו את המצב כמו שאמרתי לך כאן, ובאמת אני אתעקש על זה

שואל השאלה:
תודה רבה גבר❤

יש דבר כזה פטור נשק ויש טירונות בלי נשק חברה שלי עברנ את זה והקבן רשאי לתת תגיד שיש לך חרדות בגלל משהו מהעבר

שואל השאלה:
בגלל שלא סיפרתי לו על דברים כמו סיוטים בלילה וקשיים אחרים שאני סובל הוא משום מה המליץ עליי בתור כשיר להמשיך בתפקיד שלי, השאלה האם יבטלו לי בגלל המלצתו את הפגישה עם הפסיכיאטר הצבאי, והאם הפסיכיאטר הצבאי לא יתייחס ברצינות לטראומה שלי על סמך ההמלצה שלו(כמובן שיש גם את המלצה של הקבנית שהיא כנראה לעזוב את התפקיד)

שואל השאלה:
בסדר כבר אמרתי שאין לי מה להסתיר ממנו אבל

שואל השאלה:
פשוט לא יצא לי לספר על זה לפסיכיאטר האזרחי כי כל מה שהוא עשה זה לשאול אם אני עדיין רוצה להתאבד

שואל השאלה:
אמרתי לו שהרגשתי ככה כי היה לי המון לחץ בבסיס כי הרגשתי נשפט משאר הסגל לאחר שסיפרתי לו את הטראומה שלי(משהו שאני מבין שלא נכון והם כן מכבדים אותי מאוד פשוט ככה אני מרגיש בראש ואני לא מצליח להפסיק עם זה) בכל מקרה הסברתי לו שברגע שיצאתי משם אני מרגיש יותר טוב ויותר מחובר בחזרה למציאות והסברתי לו שאני כן מרגיש כשיר לשרת בצהל רק לא בתפקיד הזה, לצערי נדפקתי כי הבן אדם הזה רשם שאני כשיר לשרת בתפקיד הנוכחי שלי משהו שבוודאות ובמשפט אחת, אני לא יכול לעשות!

שואל השאלה:
בכל מקרה נקווה לטוב חבר, כי אם לא אני פשוט אצטרך ללכת לכלא עד שיחליפו לי תפקיד, המון תודה אח וחג שמח :)