הכרנו בתחילת כיתה י' והיינו החברות הכי טובות בערך חצי שנה ואז היא עברה ליישוב שלי (התיכון הוא תיכון מקיף) והיא פשוט

הפסיקה לדבר איתי או לשלוח הודעות כי גם נהיה לה חבר חדש שלא אהב אותי אז היא פשוט ניתקה איתי קשר לגמרי וניסיתי להילחם עליה הרבה זמן וכל כך כעסתי ואחרי כמה חודשים דיברנו והיא התנצלה ומאז לא ממש דיברנו ועוד יותר הייתי פגועה מהשיחה הזאת. היינו מדברות ממש פעם ב.. ורק כשזה היה קשור למשהו לימודי כשהייתי צריכה אותה אז היא הייתה שולחת לי סיכומים ולפני חודשיים בערך הם נפרדו וניצלתי את ההזדמנות (ידעתי שנחזור לקשר ברגע שהם יפרדו) ורק כתבתי לה היי מה קורה והיא פשוט התחילה לשפוך את כל מה שקרה ביניהם (כנראה שהיא עדיין סמכה עליי איכשהו) ומאז חזרנו לקשר ממש ממש טוב (אפילו יותר מפעם כי גם שתינו כנראה השתננו) אבל משום מה יש בתוכי טינה שאני שומרת לה וכעס על מה שהיא עשתה לי כי באמת אי אפשר להסביר במילים את מה שקרה כי זה גם ארוך מידי וגם החברות הכי טובות האחרות שלי רבו איתי ואמרו לי איך זה הגיוני שאני חוזרת לקשר איתה אחרי כל מה שהיא עשתה לי ופשוט יש לי חולשה אליה בגלל שהיא היחידה שסיפרתי לה משהו ממש אישי עליי וכנראה שזאת הסיבה ששנה וחצי לא הצלחתי להמשיך הלאה וכאילו עכשיו כשהכל טוב אני לא מצליחה לסמוך עליה ב100% למרות שאני ממש רוצה ופעם הייתי מספרת לה דברים בלי למצמץ והיום אני חושבת על כל דבר פעמיים כי אני מפחדת להיפגע שוב והפעם אני באמת אהיה מרוסקת. מה אני אמורה לעשות?