אני כועסת על עצמי שלא הייתי מספיק מבוגרת ועצובה היום מה לעשות?

שואל השאלה:
אני הייתי בשקט, גם בכללי אני מאוד שקטה, מאוד מסוגרת, לא הפרעתי לאף אחד ולא דיברתי עם מי שלא דיבר איתי ונתתי מרחב, אבל ככה אני תמיד

איך רצית להיות היום במיוחד?

שואל השאלה:
פשוט לא לדבר בכלל, לחשוב עליהם ורק עליהם

וזה היה תומך במשהו?

המטרה בלכבד זה לתת שקט למי שצריך, את יכולה לגלול בטיקטוק אבל בלי רעש, לא צריך להיות עצוב באמת.

אם את באמת רוצה להיות חיונית, אז תמצאי דרך להתנדב עם משפחות שכולות, בהצלחה

להיות סתם עצובה זה לא באמת עוזר

שואל השאלה:
פשוט הייתי כזה רגיל יחסית, כן יותר סגורה אבל לא כמו שרציתי, נגיד ביום השואה הייתי יותר סגורה ולדעתי זה יותר מכבד, אני כן זוכרת, פשוט כבר התרגלתי להחביא הכל בפנים

זו רק תחושה שלך, מה עשית לדעתך שלא היה מכבד?

שואל השאלה:
זה היה תומך בתחושה האישית שלי ויכול להיות שיש כאלה שזה היה עוזר להם לראות את זה