איך אנחנו יכולים להתעסק ולדון ב"אלוהים" אם אנחנו מוגבלים? בזה שאנחנו עושים את זה אנחנו נותנים גבולות ל"אלוהים", לא?

שואל השאלה:
לא הבנתי את הדימוי...

שואל השאלה:
אני יודעת, אבל זה לא ממש קשור לשאלה שלי. גם את המשהו הזה שאתה מנסה לדעת על אלוהים אתה לא תצליח בכל מקרה, לא כי אתה לא תופס את כל אלוהים, אלא כי המושג "אלוהים" נמצא בתודעה שלך שמגבילה אותו, ועל פיו אתה דן ומתעסק בו.

שואל השאלה:
הו הבנתי...
חשבתי על הבעיה הזאת אחרי שהגבתי, לא ידעתי איך לנסח את זה.

שואל השאלה:
כן
לא קשה לזהות, אני מניחה

אם את מחשיבה "לית מחשבה תפיסא בך כלל" כהתעסקות - אז אין בעיה להתעסק
אמנם, כל התעסקות שמביאה בתוכה הגדרה אליו - היא שגויה. כי אז בעצם נותנים לו גדר, גבול בהגדרה, ומרבים את אחדותו. אבל התעסקות בלבושים צמצומים, פרצופים ספירות הנהגות - אלוקות - אין בעיה (כל עוד בגדר נכון ולא נותנים לדברים הללו הגשמה ח"ו).
אבל בעיקרון, בו עצמו אנו לא מתעסקים, רק בהנהגות שלו כן.
אבל שוב להתעסק בדברים כמו שלילת הגדרתו עצמו - זה לא הגדרה. אם אני אומר שאין לו גבול, זה לא שעכשיו אני נותן לו גבול בכך שאני אומר שאין לו גבול.