לאן הולכים אחרי המוות?

הולכים לגן עדן

לאבדון

תלוי במה את מאמינה

אומרים שיש גלגול חוזר...
אל תחשבי על זה, יש לך עוד המון זמן

ג'הנם או לעדן

לבית

שואל השאלה:
אני לא יודעתת תרגיעו אותי
יואו לא בא לי למותת!!!!!!

לאדמה.
אין כלום אחרי המוות.

גיהנום/ גן עדן

אף אחד לא יודע.

אין שום דבר. ככה לפחות אני מאמינה
ודווקא בגלל זה תנצלי את הרגע, תחיי כאילו אין מחר.

מה שכן ביום מן הימים את תגלי את זה

תתנחמי בזה

שואל השאלה:
אני לא רוצה למותת)))::

את תמותי מתישהו, בין אם תרצי ובין אם לא. את לא יכולה לעשות שום דבר כדי לשנות את העובדה הזאת

לכל מי שאומר לך גן עדן/גיהנום/אין כלום סתם מחרטט לך סמכי עלי הכי הגיוני שאנחנו פשוט שוכחים את כל החיים שלנו פה ועוברים למקום אחר ומתחילים מחדש כאילו תחשבי על זה איך כל זה פתאום נוצר? עוד לפני המפץ הגדול? באמת נראה לך שאנחנו פשוט נמות וזהו? ולא נרגיש? אל תדאגי תחיי את החיים שלך כיגיע הזמן שלך את תדעי

שואל השאלה:
^ שינה נצחית זה כזה מדכא
אמנם לא מרגישים כלום אבל זה לא כיף
למה אין תיקון או אפשרות לחזור לעולם ?
לא יכול להיות שאין כלום

אין תיקון אין שטויות כאלו.
אין דברים אל טבעיים.
את פשוט מתה, מרגישה כלום.

העולם שלנו מלא בסבל
מוות הוא לא בהכרח דבר רע. הנפש שלך מגיע לשלווה

נולדים מחדש בלי זיכרון מהעבר שלך
(גילגול נשמות)

שואל השאלה:
אני מפחדת שדבר כזה שאני אמשיך להתעסק בזה אז זה יכניס אותי לדיכאון
אני יודעת שזה יכול להכניס אותי לדיכאון ואני מפחדת מזה
יש לי עוד הרבה זמן
ואני מפחדת מזה מאוד לא לא באלי למות אני רוצה להישאר פה

נשמה להכנס לדכאון על זה שתמותי לא יעזור

תקבלי את זה שתמותי ותמשיכי לחיות כל עוד את יכולה
כמו שאמרתי, את לא יכולה לשנות כלום, אז לבכות בכלל לא יעזור

אף אחד לא מת ושרד כדי לספר אז בנתים כולם מנחשים

שואל השאלה:
זה לא לבכות
אני לא מצליחה להבין אז מה המשמעות להכל
הרי בסופו של דבר מי יזכור אותי
אני מביאה ילדים לעולם הם מביאים והילדים שלהם מביאים וכאילו בשביל מה ?
בשביל מה כל זה אם בסוף אנחנו מתים אז מה החלק שלנו פה? הלוואי והייתי יודעת

הופה
בשלב הזה בחיים את כבר צריכה להכיר את אלוהים
זאת המהות האמיתית

אין עוד מהות חוץ מזה

זאת הסיבה שלא מצאת מהות

אף אחד לא יזכור אותך.
את לא קריטית בעליל אלא אם תעשי משהו שממש ישנה את האנושות וגם אז בקושי.
טסלה זוכרים? נטו בגלל שאילון החליט להחיות אותו. הבן אדם עשה את החשמל.
מי גילה את זה שאפשר לשלוט באש?

בקיצור, את לא קריטית לחלוטין ואף אחד לא יזכור אותך. תנסי להנות כמה שאת יכולה פה.

^וואללה לא מסכים אחי
לכל פעולה שאנחנו עושים בחיים יש השלכות.

תחיי את הרגע, תתמקדי בעכשיו וצעד הבא.
את כנראה תתחרטי שבזבזת זמן ב"להתאבל" על עצמך, במקום לגרום לחיים שלך להיות מלאים. בסופו של דבר תמותי, כמו כולנו בין אם זה נעים לשמוע או לא.

לשאלה, יש המון קונספירציות, בינהם כמה מאד פופולריות, מוכרות ומשותפות להמון אנשים. לדעתי זה דבר גדול מדי בשבילנו לדעת, זה האי נודע. דבר שאת ואני לא נועדנו לדעת, וזה בסדר. לא חושבת שזה חשוב בכלל, הרי את חיה כרגע מה זה משנה מה יהיה הלאה.

התשובה היא לא חד משמעית, ובמאה האחוזים לא ידועה. תאמיני במה שתאמיני כל עוד זה עושה לך טוב ותחיי את החיים שלך.

שואל השאלה:
אז למה דווקא אני
כלומר אני רק בת 15
למה דווקא אני חושבת על דברים כאלו?
אני לא מבינה למה אני לא מצליחה לא להתעסק בזה כרגע
ויש לי חיים מלאים פשוט בשעות האלה המחשבות האלה עולות לי בראש ואיך מעיפים אותם?
הייתי רוצה לעשות משהו חשוב
להיות חשובה ולשנות משהו שיזכרו אותי אפילו לכמה דורות הבאים..
זה נשמע כזה מפגרר יואו אבל באמת חשוב לי שתהיה משמעות לכל דבר שאני עושה
למה אני קמה כל יום בבוקר ולומדת ואוכלת ושותה ונפגשת עם חברים חייב להיות משמעות וחבל שאין דרך לגלות מה המשמעות

פאסון
יש השלכות, כמובן.
אבל היא שאלה אם יזכרו אותה.
אז לא.
אף אחד לא יזכור אותה. היא לא משמעותית לעולם בשיט.
אפשר לספור כנראה על יד אחד או שניים את האנשים שכן עשו משהו שיזכרו בעולם.
ורוצחי ענק, נגיד היטלר לא ביניהם. תראה מתו מעל 60 מיליון אנשים בגללו. זה משנה איכשהו? לא.

אז מה המטרה שלנו פה? אני חושב שכל אחד קובע בשביל עצמו, לפי דעתי זה להנות.
הרי אם אנחנו כבר פה למה לא להנות? למה לא לעשות את המירב.
אתה לא צריך להיות עשיר בעולם, כי אין טעם, אתה לא צריך את הבית הכי גדול, אתה לא צריך את הרכב הכי טוב.
אתה לא צריך את אישה הכי יפה בעולם.
אתה צריך את החיים הכי מושלמים בשבילך, שתוכל להנות ולשמוח כמה שיותר.

שואל השאלה:
כאילו הכוונה שלי היא שהחיים הם לא כאלו סתם
אנחנו לא פה סתם בדוק יש משמעות לזה הלוואי ויכולתי לדעת

אז תתחילי מעכשיו
מחשבה יוצרת מציאות
תחתרי למה שאת אוהבת ורוצה לשנות, הכל אפשרי אם רק תאמיני. הכל במוח. את יכולה

נשים
אני מסכים איתך לגמרי. הכל זה עניין של פרספקטיבה.
אבל, מי הגדיר "משמעותית לעולם"? מי אמר שלהיות משמעותי זה רק שיזכרו אותך. כל אדם יודע בתוך תוכו את המשמעות האמיתית שלו

אנונימית
אין משמעות.
אנחנו נולדים כי ההורים שלנו יצרו אותנו, נטו.
למה כל החיות פה?
הרי הן טיפשות, כנראה שהן לא חושבות על זה (אולי יש חיות שכן?)
בכל מקרה, אם להן אין מטרה למה לנו כן?
אנחנו בסה"כ עוד חיה.

כל חיה ומה שהיא טובה בו, בני אדם לא הכי חזקים, לא הכי מהירים. אבל מה כן? אנחנו הכי חכמים.

אנחנו מין מצליח. אבל גם יש מיליארד כרישים. גם הם מצליחים, הם מנסים לשרוד, זאת המטרה של החיים שלהם. אין משהו נעלה פה.

שואל השאלה:
יש המון דברים שאני רוצה לעשות
אבל כשמגיעות המחשבות האלה אני תמיד אומרת אז למה? ולא בקטע רע פשוט בעניין של אני לא מבינה ואולי לא אבין אף פעם אבל אני אפילו לא מאמינה בשום דבר ואני מחכה להאמין במשהו, אפילו משהו קטן שתהיה תקווה ושאני לא ארגיש לבד כי לדעתי בן אדם בלי אמונה הוא בודד מאוד
ואני בודדה יחסית , אני חושבת שאם אאמין במשהו אהיה פחות בודדה .. אני רוצה להתכוון לזה

אומרים שאתה מגלה את אלוהים רק כשאתה מגיע לשפל המדגה. למקום הכי נמוך שלך

לכי תדעי מה יהיה

שואל השאלה:
תאמין לי שהייתי בשפל
אני צעירה אבל עברתי המון דברים בחיים שלי
אני חושבת שזאת הסיבה שאני ככה..
אני מסתכלת שונה על דברים יחסית לגיל שלי וזה מציק לי שאני לא מצליחה להשתלב , אני מנסה אבל לא מצליחה לרוב כי אף אחד בגילי לא מבין אותי רק גדולים ממני. וזאת הבעיה בעיקר ..

לדעתי זאת ברכה.

מה, עדיף להיות מטומטם בין מטומטמים או חכם בין מטומטמים?

ממש לא רק את, אל תתבלבלי.. לכולנו יש רגעים שאנחנו שואלים את הקיום שלנו, למה למה ולמה ואם אם אם ואיך איך איך.
אנחנו כבני אדם מתעניינים לעתים קרובות מדי בעתיד, כמו שציינתי לפני כן אנחנו שוכחים לראות את ההווה, אנחנו שוכחים להרגיש את זה. אנחנו שוכחים ליהנות מהזמנים הנוכחיים בדאגה לזמנים העתידיים, בעצם שוכחים את ההווה. המוח שלנו והמחשבות שלנו הופכים צפופים מדי עם העכבות שלנו לגבי העתיד. ובהמשך כנראה שנתחרט שלא נהנינו מהרגע. זה מה שאת עושה. חושבת על העתיד, לא שאני מגלה לך משהו חדש.

זה גם לא בהכרח דבר רע, כל מה שחי מת בסופו של דבר, ציר הזמן יבדל. אז הנה זה בתור התחלה. עם הזמן מתרגלים לרעיון, את מפסיקה לחשוב על עצמך כמרכז היקום, ומבינה שאת פשוט קיימת, בשבילי לפחות זה בעצם די משחרר.

שואל השאלה:
אתה צודק .
פשוט הדרך שהביאה אותי למצב הזה היא המדכאת, כי זה לא אמור להיות ככה .. הדברים שעברתי מאוד ביגרו אותי ולכן יש בי חרטות על זה , ויש אנשים שמאוד יזלזלו בזה ..
יש סוג של סדר כזה שאם מפרים אותו אז הכל משתבש וזה בדיוק מה שקרה לי הפרתי אותו והכל השתבש , והייתי רוצה לחזור אחורה אבל אני לא יכולה

שואל השאלה:
^^ זה נחמד לחשוב על זה ככה.
וכן יש בזה משהו פחות מדכא
אני אשתדל לאמץ את זה .. הלוואי ואצליח

תשמעי, בסוף כולם מתים וגם לך זה יקרה. פשוט צריך לדעת לנצל כל רגע ורגע בחיים שלך וגם להנות ממנו.
גם אם עבר עלייך היום הכי נוראי בעולם תסתכלי על הצדדים החיוביים שהיו בו.
אני מבינה את הרצון שלך לא למות אבל זה לא בשליטתנו כל כך...

^^
את לא חייבת להתייחס לזה כדבר כל כך רע, בסופו של דבר זה די מעניין ומסקרן לדבר על זה. אני פשוט ממליצה לך לשתף את הרגשות והמחשבות שלך עם מישהו שאת יודעת שאפשר לדבר אליו, הנושאים האלה יכולים להתחיל דיאלוג ארוך ובכלל לא תשימו לב לזמן. לפעמים זה משחרר ומוריד ממך אבן.
בכל מקרה אין על מה.

^מסכים, דיברתי על זה במשך שעה עם מישהו רנדומלי אתמול

שואל השאלה:
תודה לכם על התשובות
לילה טוב(:

את כתבת פה שאת מסתכלת על דברים שונה יחסית לגילך ושאת לא מצליחה להשתלב ושלרוב אף אחד בגילך לא מבין אותך רק גדולים ממך.
אז אחותי אני בול כמוך וזה מעצבן ומציק אני יודעת!!
אני כאילו מסתכלת על ילדים מהכיתה שלי או מהשכבה שלהם והם נראיים לי פשוט ילדותיים

לילה טוב כפרה

יש בית דין של מעלה ששם נקבע לכל אחד איפה הוא אמרו להיות. לא כל אחד הולך לאותו מקום, אלא כל אחד על פי מעשיו

עולם האמת

את? לגהינום

אני שנייה בודק ואומר לך
טוב נבדק והייתי בגן עדן לחמש שניות

דקה בודק לך
עריכה: פאק מישהו חשב על זה לפניי ^
הלך הפאנצ' :(

לא באמת יודעים, זה רק מה שאת מאמינה

לפני שנולדת מה היית?

כל אחד מאמין במשהו שונה, למשל אני בטוח בזה שיש גלגול נשמות

למה אין שום דבר?
תכנסי ליוטיוב ותסתכלי על אנשים שחוו מוות קליני, את תראי שיש משהו מוזר בכל אחד מהם בשניות שהוא מת

תלוי אחריי המוות יש לך דין על כול הרע וטוב שעשית בחיים ובדין מחליטים אם את הולכת לגיהינום או לגן עדן ואין מה לעשות כולם מתים בסוף אף אחד לא נשאר כאן זה כמו בבית משפט אם עשית טוב בדין מחליטים שאת משוחררת לחופשי אם עשית רע את בכלא אותו דבר מאמי

יופי שאלות על מוות על הבוקר

אגב אני שמעתי שיש מנהרה כזאת עם אור ורואים את כל הקרובים שלך וחוץ מזה לא יודעים
אני לא חושבת שיש גן עדן או גיהינום כי זה לנצח ובסוף שנתקע שם
יכול להיות גלגל חוזר או אפילו מה שהיה לפני שנולדו

אופניים באים, לוקחים אותך לעשות סיבוב בקניון עם אלוהים, מה נראלך לאן הולכים?

עולם האמת, גן עדן /גיהנם.
תתעוררו יהודים

אני חושב לישון

^^שואלת השאלה

למה שלא תרצי למות??
את לא יכולה לחיות אם את לא הולכת למות.
עזבי את זה שזה דבר טבעי ונורמלי, תנסי להדיר חיים בלי מוות. מאחל לך שתמותי בגיל המתאים אחרי שחיית חיים טובים ומאושרים.

*להגדיר

מנוחה

אני זוכר שבגיל 5 או משהו כזה חשבתי על זה ובהתחלה בכיתי ואחרי יומיים שבכיתי בלילות פשוט קיבלתי את זה. פשוט הייתי כזה: כן אוקיי אני אמות ו....? זהו, אני פשוט אסיים לחיות אחרי שמיצתי את החיים שלי הרי אני לא ארגיש בחוסר שלהם (בכל זאת אני מת) ותקשיבי לי אם אני בגיל חמש הבנתי את זה את בגיל חמש עשרה בתוך תצליחי

אף אחד לא יודע, כל אחד מאמין וחושב אחרת..
אני מאמינה שיש גיהינום וגן עדן, תלוי במה את מאמינה
אבל את לא צריכה לפחד מהמוות, את בטח עוד צעירה, יש לך את כל החיים לפנייך!
אז קחי משפט ממני:
"יום אחד, החיים יחלפו לך מול העיניים (בעתיד המאוד מאוד רחוק) אז תוודאי שהם יהיו שווים צפייה;)

גם לי לא בא למות אבל זה פשוט הדרך של העולם

וואי מקווה שלגיהנום

לאדמה ששם נאכלים על ידי טריליארדי תולעים

תכלס לשום מקום.
תחשבו רגע על זה ככה:
כשאתם נרדמים אתם לא מודעים לסביבה ולא כלום. "התת מודע ריק" מה שנקרא. רק כשאתם קמים ואתם חושבים על זה אתם חושבים אע נו בסדר אני "מת/ה" בזמן שאני ישן/ה. אבל תכלס כשמתים אז זה ככה פשוט בלי להתעורר.
אתם לא מרגישים כלום לא שומעים כלום. כלום
התת מודע שלכם לא עובד, לא יודעת להסביר

פעם עשיתי טעות, היום אני בודד, בעלי חייב נבראו כדי לשמש אותנו (בני אדם), כבמואר בקידושין פב.

אתה חושב שהקב"ה סתם ברא אותנו עם דעת בושנה לבעלי חיים? אז בה הלראות שאנחנו לא עוד חיה בעולם, אלא ברמה מעל. כל שכן היהודים שהם רמה מעל שאר אומות העולם.

עולם האמת

לאוטובוס הגן עדן