איך לגרום לכך שהקראש תרגיש בנוח לידי כמו שהיא מרגישה ליד ידידים שלה?

תמיד כשיש שיחה עם כמה חברים והקראש שלי בסביבה אני קופא ולא מסוגל להגיד כלום כמעט.
והיא תמיד עם הידידים שלה שלא מתביישים בכלל, אבל רק לי אף פעם אין מה להוסיף לשיחה. וכשהיא הולכת בדרך כלל יש לי מה להגיד... איך להתגבר על זה? אני די בטוח שהיא לא מתייחסת אלי אפילו כידיד כי היא חושבת שאני מופנם כזה ולא מסוגל לדבר עם אנשים.
היא רק אומרת לי שלים ונותנת לי חיבוק מתוך כבוד..
אבל אני רוצה שהיא תתייחס אלי כמו אל ידיד שלה בהתחלה, שיהיה לה נוח לידי. למשל שהיא תרגיש בנוח לשבת לידי ולשים עלי את הראש (היא עשתה ככה עם ידידים שלה)
איך לגרום לזה? אני לא מצליח להגיע למצב שאני אשכרה צוחק ומדבר ומנהל שיחה כשהיא בסביבה
למשל מחר בבית ספר