למה יש אנשים שעוברים לגור ביחד ומתנהגים כנשואים בכל מובן, אבל לא רוצים להתחתן? מה כבר ההבדל?

יש אולי פחד ממחויבות

אולי זה קשור לזה שחייבים להתחתן דרך הרבנות וזה

מנסים. לרוב מתחתנים אחרי כמה שנים ביחד.
מנסים לבדוק אם מתאימים.

כי נישואים זה יותר מחייב, ואם תתגרשו זה תהליך יותר מורכב.

שואל השאלה:
לתגובה השניה, אני מתכוונת בכללי, לאו דווקא בישראל.

יש הרבה שלא מאמינים במנהג של חתונה ויש הרבה שלא רוצים להתחתן דרך הרבנות

הם לא רוצים להגדיר את עצמם בהגדרות וחושבים שזה יותר מדי להתחייב בצורה כזאת. לדעתי זאת הדרך הנכונה להתנהל.
אם זה מגיע לילדים צריך לעשות את הצעד הזה ולא לפני.

כי נשואין יכול לדפוק את אחד הצדדים במקרה של גירושין, לעומת כביחד ואם נפרדים, האישה לא יכולה פתאום לקחת את הבית את הכלב חצי מיליון שקל את המיטה את הטלוויזיה לעצמה ולהשאיר לגבר את הבגדים שלו ומאה שקל בבנק.

נישואין זאת תרבות ישנה, לא צריך להכריז על שני אנשים כ"officially together" אלא אם כן הם רוצים או יש סיבה טובה לכך, היום זה לא כזה הכרחי כמו פעם

כי אני לא מאמין שזכויות אקסטרא של נשואים צריכות להיות קיימות.

תורידו אותן, תחלקו אותן באופן שווה בין כל האזרחים ודי.