אנשים שהיו באשפוז פסיכיאטרי

שואל השאלה:
וגם אם מכניסים לשם אנשים רק בגלל ניסיונות התאבדות או דברים אחרים?

רק כדי לחדד את השאלה - את יודעת במקרה באיזה בי"ח? אולי ככה תקבלי תשובות מדויקות יותר

שואל השאלה:
אני לא יודעת באיזה בית חולים..
אני פשוט כבר לא יודעת מה לעשות ואולי זה יעזור לי אז לפני שאני אבקש מההורים אני אשמח לדעת עוד פרטים על זה כי אני באמת אבודה

1. תלוי באיזה רמה את, אם את באשפוז סגור רמה א אז יש פיגמה מיוחדת
2. עזר לי.. הצוות פחות כי הצוות היה על הפנים אבל הכדורים והחברים
3. אין פרטיות
4. לא אי אפשר להיות בטלפון לפחות לא באשפוז סגור
באשפוז יום גם אסור להיות בטלפון אבל את חוזרת הביתה כל יום
יש אשפוז יום ויש אשפוז סגור
ממליצה לך אשפוז יום

שואל השאלה:
^תודה רבה, אני ממש מעריכה את זה

אני הייתי באשפוז יום
זאת מסגרת של חצי אשפוז שנמצאים שם רוב היום כמה פעמים בשבוע ואז ישנים בבית
מצד אחד זה הציל לי את החיים
מצד שני היה לי שם מאוד קשה מהבחינה שצריך הרבה יותר אחריות אישית מאשר באשפוז
גם אל תבני שם על הטיפול הפסיכולוגי כי כנראה יהיו שם פסיכולוגים בתואר שני רק או בהתמחות אבל מה שכן המסגרת עצמה מאוד מפקסת ומאוד מכילה ועוטפת
נראה לי שאני ממליצה על זה לפני אשפוז מלא

שואל השאלה:
^תודה רבה, כן אני מניחה שאני אדבר עם ההורים שלי על זה קצת לפני שאגיע להחלטה

כמובן זה ממש חשוב
אני שמחה בשבילך שאתה מרגישה בנוח לדבר על זה עם ההורים
אני נאלצתי להגיע למצב קיצון כדי לקבל עזרה ):

שואל השאלה:
אני לא מרגישה בנוח אבל אין לי עוד עם מי לדבר על זה וגם ככה אני אצטרך לדבר איתם על זה מתישהו קיצר אין לי ברירה

בהצלחה!! אם את צריכה עזרה תכתבי לי בפרטי

שואל השאלה:
תודה רבה:)

אפשר לשאול אם את נמצאת בליווי כלשהו? טיפול או משהו במסגרת בי"ס

שואל השאלה:
^אני לא

היי. התאשפזתי במחלקה סגורה באברבנאל
1. בהתחלה כשאת מתאשפזת כן. ככל שאת מתנהגת יפה את עולה רמות. בהתחלה את רמה א ואם את מתנהגת יפה לשבוע את עולה לרמה ב ויכולה ללבוש את הבגדים שלך.
2. לא יודעת אם זה עזר לי... התאשפזתי בגיל 11 וראיתי זוועות ודברים שלא מותאמים לגיל שלי. לפי דעתי זה רק החמיר את המצב
3. יש לך חדר עם עוד 2 בנות ולרוב כשמותר להיות בחדרים הבנות מעדיפות להיות בחוץ. לי היה הרבה זמן בחדר לבד
4. לא. אין שם טלפונים, רק בביקורים ההורים שלך יכולים להביא לך

אני לא הייתי באשפוז אבל יש לי ידע כללי על זה.
יש כאלה שמביאים להם בגדים אחידים של המחלקה ויש כאלו שלא, תלוי במצב שלהם.
לגבי פרטיות אני מניחה שזה תלוי במצב שלך, מחלקה סגורה/פתוחה ועוד.
יש אנשים שזה עוזר להם, יש כאלו שיצאו עם יותר בעיות.
במחלקה פתוחה נראה לי שאפשר טלפונים, מחלקה סגורה אני לא יודעת, אולי לפעמים

עדיף לך לא להיכנס לאישפוז אלא אם את ממש צריכה את זה,כמו שאמרו עדיף אישפוז יום,תבקשי מהפסיכיאטרית שלך שתפנה אותך כי לרוב יש רשימת המתנה ארוכה

זה משתנה בין מחלקה פתוחה לסגורה, ארוכת טווח לקצרת טווח, נוער למבוגרים, התמחות המחלקה, ובית חולים לבית חולים

כן
לא
כמעט 0 אחוז
אצלי לא

בעתיד אצלי

קודם כל זה תלוי לאיזה בית חולים נפשי את נכנסת, כל אחד עובד קצת קצת אחרת, אבל על אותו עיקרון-

1. במחלקה הסגורה יש 4 רמות, א ב ג ד, א- חדשים + רמת סיכון הכי גבוהה (מסכנים את עצמם או אחרים) רמה א מקבלת בגדים של המקום כדי להבדיל בינם לרמות גבוהות יותר. הם תמיד יהיו תחת השגחה, גם בשירותים, יהיה מטפל/שומר שיעמוד מחוץ לדלת (זה לא תמיד קורה אבל במצב שאת בסכנה ממשית כן יהיו צמודים אלייך)
ברמה כזאת כמעט ואין פרטיות, ולא אסור טלפונים.

ברמה ב או ג מותר לך ללבוש בגדים שלך. בדרך כלל ברמה ב מותר אבל זה תלוי במקום שאת נמצאת.

ברמה ד מותר טלפונים חלקית, זה בעיקר לילדים שעוד רגע משתחררים אז מותר להם כמה ימים לפני טלפונים (אבל לא בכל מקום זה ככה) אבל טלפון תמיד מותר כשהורה בא לבקר אותך.

ככל שאת רמה ככה גם הפרטיות שלך אבל לא ממש. ברמה א את תחת משמרת ובשאר הרמות עדיין מסתכלים עלייך, תמיד יהיה מטפל מעבר לפינה לדאוג שאת לא פוגעת בעצמך או באחרים, וגם בחדר יש לך בין 2 ל3 בנות נוספות, וזה חדר מלא מיטות ושידות, אין קיר שמפריד בינך לביינם. הפרטיות האמיתית היחידה היא בשירותים ובמקלחות.
גם המקום יחסית קטן, לא תמיד יש פינה לשבת בה לבד.

מי נכנס לשם? בדרך כלל 4 סוגים של אנשים
1. אנשים בסיכון ביגלל ניסיונות התאבדות או פגיעה עצמית קשה. (דיכאון + חרדה)
2. סכיזופרנים, מאניה ואנשים עם פסיכוזה כלשהי.
3. אנשים עם הפרעת אכילה קשה (אך בדרך כלל ישלחו למקום מיוחד להפרעות אכילה)
4. אנשים שהם פחות קיצוניים מכולם, אך עדיין סובלים וצריכים מסגרת מסודרת ותחת השגחה לזמן מה. (דיכאון, חרדה, אוסידי, טוראט, מאניה דפרסיה, אישיות גבולית, וכו')

בדרך כלל 4^ ילכו לאישפוז יום, אישפוז פתוח שאת באה לשם בבוקר ויוצאת בערב.
אישפוז כזה לא שונה בהרבה ממחלקה סגורה, אבל פה יש לך יותר אחריות שאת צריכה להגיע לשם בזמן, ויש לך את האופציה לישון בבית בחדר שלך בניחותה שלך. עדיין לא מרשים פה טלפונים במהלך היום.

המחלקה הסגורה והפתוחה יכולות לעזור המון לאנשים שצריכים אותה. זה תלוי בך ולמה את מסוגלת להתמודד איתו, וכמו שאמרו מעליי אל תצפי לפסיכולוג במחלקה ליהיות הכי טוב, אני קיבלתי מישהי שבקושי דוברת עברית, לכן הסוג מסגרת חשובה יותר לדעתי מהפסיכולוג של המחלקה.

תיראי אם זה ביכלל מה שאת צריכה או שעדיף לך לפגוש פסיכולוג פעם בשבוע ולהמשיך עם השיגרה הקיימת שלך. יש לך עוד אופציה שזה ללכת לבית ספר ל"מיוחדים", זה בית ספר מכיל יותר עם כיתות קטנטנות (לא יותר מאיזה 10 ילדים בכיתה, את יכולה ליהיות אפילו 4 בכיתה) ויש שם סייעות שעוזרות לילדים במצב מצוקה, אבל זה לא רק לילדים עם קושי נפשי, זה גם לעיוורים, אוטיסטים, דאון, ילדים שעברו התעללות... זה בית ספר לכל סוג של ילד שזקוק לתמיכה ועזרה נוספת.

תדברי עם ההורים שלך, עם כמה שזה קשה ומביך, את ממש יכולה להעזר במבוגר שיעשה את התהליך הזה איתך

היי את יכולה לדבר איתי בפרטי אני אתן לך יותר פרטים
אני הייתי בנהריה שם זה בערך כולם אותה רמה
יש שם שתי מחלקות אחד לילדים קטנים ואחת לנוער
יש שם שינשינים מדהימים שממש עוזרים
הרופאים שם טיפה מלחיצים אבל מתרגלים

בשבוע הראשון את צריכה להיות עם בגדי מחלקה אבל אחרי זה את יכולה לעבור לבגדים שלך
הילדים שהיו איתי שם הם מדהימים ואני יצאתי לפני שבוע
בהתחלה זה מאוד קשה אבל חשוב לשתף עם הצוות פעולה כי הם רק רוצים לעזור
בשבוע השני את כבר תוכלי לצאת לשטח הבית חולים ואולי לצאת הביתה בשישי שבת
אם את רוצה עוד פרטים אני אסביר לך בפרטי

שואל השאלה:
תודה לכולם ❤
חבל שנגמרו לי הפרחים