מה לעשות שאני מרגיש הלא קשור הזה שאני מסתובב עם חברים?

קרה לי, ועדיין קורה לי.
תמיד תזכור שיש קבוצה בעולם שאתה שייך אלייה וכל מה שצריך זה זמן, מנסיון.

לדעתי מחפש חברים חדשים, אני גם הייתי במצב כזה ניתקתי קשר עם כל החברים שהיו לי ובתחילת שנה הכרתי חברות טובות שאני מרגישה שייכת שאני איתן.

שואל השאלה:
כן אבל אני לא רוצה לנתק קשר זה הקטע

^אני מבינה אותך גם אני הייתי ככה. אני עליתי לכיתה י וביקשתי לא להיות עם כל החברים שלי ועכשיו יותר טוב לי. אבל אם אתה ממש לא רוצה לנתק קשר אז אולי תנסה ליזום מפגשים? או כשהם מדברים להצטרף אליהם עד שכבר לא תרגיש נדחף

שואל השאלה:
אנסה תודה

זאת אני מלמעלה.
אני ממש במצב הזה כרגע.
יש לי "חבורה" ויש שם חברות שיותר קרובות ממני ככה שיוצא שהן כל היום נפגשות ולי אין מה לעשות
אני גם לא רוצה לנתק איתן קשר במיוחד שהחופש הגדול עכשיו ואני בדילמה

^ לפני שנה חרשתי על האתר עם השאלה "אין לי חברים אמיתיים" אחרי שלוש שנים שלא היו לי חברות אמיתיות ועכשיו אחרי שהתנתקתי מהם והכרתי חברות חדשות שרק בחודשים באחרונים התקרבנו ממש אני יכולה להגיד לך שלהתנתק מהם היתה ההחלטה הכי טובה שעשיתי

אני עכשיו עולה לכיתה י^

^ ככה קרה גם לי בסוף כיתה ט ביקשתי לא להיות עם הילדות האלה וכשעליתי לכיתה י פחדתי כי לא הכרתי אף ואחד חוץ מילדה אחת ועכשיו יש לי חבורה שאני באמת מרגישה חלק מהן ובאמת אכפת להן ממני

איך אני יכול ה לדעת שזה יקרה גם לי?^

גם לי זה קרה וזה ממש מבאס אולי אתה צריך לקחת קצת זמן לעצמך להבין מה טוב לך

^ את לא יכולה.. ואני מבינה אם את מפחדת אני לא מכירה אותך אבל אני מאמינה שאת לא בן אדם מגעיל אני לא רואה סיבה שלא ירצו להתחבר אלייך. בכל מקרה אני לא מציעה לך להשאר במקום שלא טוב לך לא משנה כמה את מפחדת להישאר לבד. ואני לא אומרת שזה לא יהיה קשה. אבל בתור אחת שתמיד הרגישה בחוץ אני ממליצה להתנתק מהן/ם

כל כך מאכזב כי זה מרגיש שאת לא בסדר.
בנות שבכלל לא ברמה שלי מתנהגות אחך שבאלהן ומבטלות לי על ימין ועל שמאל. אם הן עושות לי דברים כאלו מה בנות אחרות יעשו?
איך אני יכולה להיות בטוחה בכלל שיום אחד יהיו לי חברות אמיתיות שבאמת נוכל להיפגש על בסיס קבוע ולחזק את הביטחון של שתינו ביחד

ואולי את אומרת שזה מפחיד אותי לנתק מהן קשר ולהישאר לבד, אבל גם כשאני בקשר איתן אני לגמרי לבד, בלי אף אחד. אומנם תחת כותרת של "חברות" אבל הכי לבד שיש

^ אני לא חושבת שאי פעם הזדהתי עם משהו כמו שהתזדהתי עם מה שכתבת אני הרגשתי לבד בחדר מלא אנשים בכל מקום הייתי לבד. כל ה"חברות" היו נפגשות אחרי בית ספר בלי להגיד לי או יותר מזה קובעות מפגשים מול הפנים שלי בלי להגיד לי. אני אישית לא האמנתי לאף תגובה שקראתי שאמרו ש"את תצאי את החברות שמתאימות לך ותרגישי שייכת" בחיים לא חשבתי שזה יקרה הייתי בטוחה שאני לבד לנצח. אבל אחרי שלוש שנים לא פשוטות בכלל שהרגשתי בחוץ שהתייחסו אליי כאילו אני אוויר אני יכולה להגיד לך שמצאתי השנה חברות שאני אוהבת ואוהבות אותי והן עברו את אותו הדבר זה מה שקירב בנינו יותר.

אמאלה אז אני בול כמוך בשלוש שנים האחרונות ואני ממש מקווה ששנה הבאה בכיתה י באמת אמצא את החברות המתאימות לי.
מרגיז לחיות בתחושה הזאת שאני רק מחפשת מה לעשות כל הזמן כי אני יודעת שעם חברות שלי אני לא אפגש ומבאס להגיע למצב שאני ממש לא רוצה שהחופש הגדול יגיע כי אני אצטרך לשבת בבית כל היום בפאלפון ולראות סטורים של אחרים

^ בחופש שבין ט לי אני הייתי עם המשפחה אני מאוד אוהבת סדרות אז ראיתי כל סדרה אפשרית, בכיתי לאמא שלי המון לגבי החברות. אמא שלי תמיד תמכה בי אבל העדפתי לפעמים לא לספר לה כי זה עשה לה רע. בגדול לא סבלתי בחופש הלכתי עם המשפחה שלי לים כמעט כל יום, לאכול גלידה בטיילת, נפגשתי עם בת דודה שלי פעם אחת, ועם חברה מההקבצה במתמטיקה פעם אחת. אני מתכוונת להגיד בזה שזה שאין לך חברות אמיתיות לא מחייב שיהיה לך חופש לא טוב. אם את רוצה לדבר איתי בפרטי או סתם לפרוק את באמת מוזמנת

כן ברור שזה לא אומר,
אבל זה מה שקרה לי בחופש הגדול.

הייתי רק עם אמא והמשפחה שלי כל היום וזה היה די מבאס.
במקום ללכת עם חברות למקומות, להרגיש שייכת, לצאת בערבים. נשארתי בבית.
בחיים לא הייתי אחת כזאת שהיה לה משעמם או היה חסר לה מה לעשות או שאין מספיק חוגים,
ופתאום אחרי הקורונה הכל הלך לי

אני מאוד מזדהה גם לי מאןד היה חסר לי הקטע של לצאת עם חברים העיקר כשהייתי רואה סטורים שלהן. אפילו הייתי מקנאה בחברויות טובות שיש בטלוויזיה

אמאלה הלקנא בחברויות שיש בטלווזיה זה בול!!
אני כל הזמן רואה סדרות של חבורה או חברות שנפגשות כל יום ואני כל כך מקנא בהןן
חשבתי שזאת רק אני