אוף אני במלון והמשפחה שלי ממש מעצבנת אותי.

יש משהו שאני רוצה כבר לקנות מלא זמן בשביל לטפל בעור שלי כי יש לי אקנה וזה ממש מוריד לי את הביטחון ואמא שלי לא מוכנה לקחת אותי לרופא עור או קוסמטיקאית וזה הדבר היחיד בערך שהיא הסכימה לי בשביל ממש לטפל בזה כמו שצריך והיא התעקשה שנקנה את זה באילת. אז אנחנו סוף סוף באילת והיא אמרה שנלך לסופרפארם לקנות את זה ואני כבר התלהבתי וזה. ואז הלכנו וכל היום התבזבז על לקנות לה טלפון חדש ולקנות לאח שלי את האוזניות הספציפיות שהוא רצה, ועד שהגיע הזמן ללכת לסופרפארם אח שלי חרטט שהוא מת מרעב והיא אמרה שחייב לחזור למלון לאכול ארוחת ערב (כשהגענו לארוחת הערב הוא בקושי נגע באוכל בכלל אז סתם חזרנו)
כל היום חיכיתי בסבלנות להם ובכלל הם לא אמרו לי שהולכים לקנות להם את הדברים האלה!!! היא אמרה שאנחנו רק הולכים לסופרפארם!!! ואין לי כוח אליהם. כל דבר שאני עושה הם מעבירים לי ביקורת וזה כבר ממש מעצבן. וזה לא כיף להיות במלון שאמור להיות לי כיף ולהרגיש שנהרסת לי כל החוויה כי אין לי עם מי להיות באמת ואני לבד..
עכשיו גם אמא שלי מתחילה להגיד שזה אשמת אבא שלי ושהוא גרר אותנו מלא זמן ושהיא גם רצתה ללכת לסופרפארם (למרות שזה בכלל לא אשמתו) ולא היה לי כוח לריב איתה וזה אז פשוט אמרתי לה "טוב בסדר" ואז היא אומרת לי "אני לא מבינה למה את מדברת אליי ככה.. ממה את מתעצבנת"
אין לי כוח פשוט אין לי כוח.
ולא רק זה. גם יש בחדר הזה רק שתי מיטות (אם אפשר לקרוא לספה המוזרה הזאתי מיטה) ואני אמורה לחלוק את המיטה עם אח שלי אבל הוא נרדם במיטה של ההורים שלי, אז היא פשוט החליטה שהיא ישנה איתי!!!! אני מהתחלה אמרתי לה שהוא יירדם שם ואז היא אמרה לי "מה פתאום אני אעיר אותו"
הוא ישן כבר איזה 3 שעות והיא לא העירה אותו ולא נעליים והיא פשוט יושבת שם. ואין לי כוח לראות אותה או לדבר איתה ובטח ובטח שלא לישון איתה.
אני עכשיו מתחבאת במקום כזה של ארונות ליד השירותים..
מה לעשות לעזאזל??? אין לי כוח לאף אחד ולא בא לי לישון איתה!!!! אני ממש בוכה עכשיו. לא בא לי יותר. בא לי להיות נעולה בחדר שלי לבד.