כל פעם חברה שלי מתקשרת אליי ובוכה על איך שהיא נראת וזה כבר קצת מעצבן אותי כי זה מכניס אותי לשליליות

וואו באמת קשה אחותי
היא בסטי כזו? כי אם לא אולי תחתכי ממנה קצת

שואל השאלה:
בסטי והחברה היחידה שלי

מבינה, תציעי לה ללכת לטיפול או שתגידי לה דוגרי מה את חושבת ותעשי איתה ריצות או משהו מדי פעם כשהיא מרגישה לא משהו

טוב זה השלב שזה כבר לא אחריותך.
אם יש לה הפרעות אכילה והיא בתת משקל והיא עוד בוכה לך בטלפון..
את חייבת לדווח למישהו עכשיו!
זה מסוכן, זה יכול להיגמר בבית חולים.
ואתמיני ל ישהיא צרכיה כרגע יותר מישהו שידווח למבוגר מאשר מישהו שישמור לה את הסוד.
את חייבת לדווח למבוגר את סומכת עליו. או להורים שלה. או למורה בבית ספר. או ליועצת. למישהו.
את לא יכולה להמשיך עם זה, במיוחד אם זה גורם גם לך להרגיש רע

יואו זה באמת ממש קשה סורי שאני לא יכולה להציע טיפ באמת טוב חוץ מאת ההבנה שלי

אל תדווחי בלי רשותה, ממש לא.
אבל כן תנסי לשכנע אותה

תדברי על זה איתה
שתיכן חייבות עזרה ועם כל הרצון הטוב לתמוך ולעזור אחת לשניה, זה יעשה יותר נזק בסוף ויפיל את שתיכן עמוק יותר לתוך הבור.
תציבו גבולות מה אפשר לפרוק אחת לשניה ככה שזה לא יעשה רע אחת לשניה.

להפרעות אכילה-צריך התערבות בין היתר פסיכולוגית כי יש מערכת יחסים לא בריאה עם אוכל וצריך לטפל בזה (כמובן גם תמיכה מהצד המעשי של תפריט)
לדיכאון-מומלץ שתהיה תמיכה מקצועית בדרך כלל כדי שתהיה סביבה לפרוק רגש ומחשבות במקום סטרילי ולקבל כלים להתמודדות.

נו,
את צוחקת?
היא חייב תלדווח!! זה לא בדיחה!! זה סכנת חיים.
זה כמו שאם חבר שלך היה מספר לך שההורים שלו מכים אותו, את הית שומרת את זה בסוד?
אני מאוד מקווה שהתשובה שלך הייתה לא.
כי דברים כאלה לא שומרים בסוד, חייבים לספר למבוגר, שיוכל לסייע לנער/ה.
היא חייבת טיפול מקצועי.
זה לא משהו שיעבור על ידי ריצות או שיחות עם הבסטי!
תאמיני לי שאם היא תדווח והחברה שלה תלך לטיפול, בעוד כמה שנים היא תודה לה על זה מאוד

שואל השאלה:
באוגוסט יש לה טיפול אבל זה יחמיר עד אז המצב שלה ידרדר

לוחמת של תקווה
מכירה את המשפט אי אפשר לעזור למי שלא רוצה לעזור לעצמו? לכפות על מישהו טיפול יכול אפילו להזיק יותר, בלי שיתוף פעולה של שני הצדדים אין טעם.
שלא נדבר על זה שזה בגלל היא נפתחה לחברה שלה, היא סתם תתרחק ממנה.
ברור שהיא צריכה טיפול אבל היא צריכה לרצות את זה בעצמה

זה לא עובד ככה עם נבי נוער.
בני נוער צריכים עזרה וסיוע ממבוגרים, ואני אומרת לך את זה כנערה.
לילדים אין את היכולות והניסיון הנפשי להתמודד עם דברים כאלה לבד.
אם היא הייתה מבוגר זה משהו אחר, אבל היא לא.
היא עדין ילדה, ועדיין יש לה הזדמנות לתקן את זה, כל החיים שלה לפניה, וחבל שהם יהרסו בגלל דבר כזה

אין שום קשר בין הדברים, לפעמים חברים יכולים לעזור יותר מפסיכולוג ואני לא אומרת שהיא לא צריכה טיפול להפך.
אבל ממש לא מאחורי הגב שלה לדווח למישהו, היא צריכה להסכים לטיפול

לא מאחורי הגב.
שואל תהשאלה, תנסי לדבר איתה על זה, לשכנע אותך לספר למשהיו.
אם זה לא עובד אז תיגשי את לספר למישהו.
וזה לא נכון. חברה בגיל הזה לא יכולה לעזור יותר מפסיכולוג.
שוב אם היה מדובר במבגורים זה היה סיפור אחר.
אבל לא מדובר במבוגרים.
מדובר פה בשתי ילדות שלאחת יש הפרעות אכילה ולשנייה אין ניסיון או דרך לעזור.
היא חייבת לספר למישהו. ותפסיקי להגיב, את מביכה את עצמך. כי אני צודקת. דבר כזה אסור לשמור בסוד.
זה כמו שהשבוע ילד איתי בשכבה סיפר לי שאמא שלו מכה אותו...
ביום שני יש לי פגישה עם הפסיכולוג ואני הולכת לספר לו את זה ולשאול אותו מה לעשות, למי לספר, ואיך לעזור לילד.
דברים כאלה לא שומרים בסוד, זה סכנת חיים.

שואל השאלה:
יש לה טיפול באוגוסט, אין מה לעשות עם זה כרגע. עד אז המצב עלול להידרדר יותר ומרגיש שהיא גם נכנסת לדיכאון ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה ועצוב לי עליה

יש לך מישהו שאת סומכת עליו?
*מבוגר*

תגידי לה אני אוהבת אותך והכל אבל את באמת כבר חופרת עם זה אהי יודעת שקשה לך אבל את באמת יפה וכואב לי שאת לא מבינה את זה ואני לא יכולה כבר כל פעם לשמוע אותך בוכה על דברים שהם לא נכונים כי זה הורג אותי