מה דעתכם על האיסור במדינות בארצות הברית לעשות הפלה?

מדהים! אני בעד. הלוואי שיגיע לכל העולם.

מזעזע, זה הפרת זכויות אדם

סתם טמטום.
זה לא שזה יעזור למישהו.
העשירים שירצו להפיל פשוט יסעו למדינה אחרת ויפילו.
העניים שירצו להפיל ילכו למרפאות לא חוקיות ויפילו, אמנם בסכנה גדולה יותר לחיים שלהם בגלל אי רגולציה, אבל התוצאה הסופית תהיה זהה.

שככה צריך להיות על פי שבע מצוות בני נח. אז ב"ה שהגיעו לזה.

שואל השאלה:
לדעתי זה חוק מזעזע שמפר זכויות אדם

מה "זכויות האדם"? שפיכות דמים - זה לא חלק מזוכיות האדם. אם כבר, זה פוגע בזכותו של העובר לחיים.

ומה לגבי האישה שמכריחים אותה לגדל עובר שהיא לא רוצה? זה תשעה חודשים עם עצם זר בבטן, לפעמים שנוצר בטעות, מאונס או שזה הריון שמסכן את האישה ועדיין מכריחים אותה ללדת, או שזה בכלל ילדה בת 12 שהגוף שלה לא ישרוד הריון. לגוש של תאים לא מגיע יותר זכויות מלבנאדם שכבר קיים שנים.

^^אתה תדאג לכל הילדים שייוולדו מהריונות לא רצויים?
אם לא, אז תדע שהעוברים האלו יהפכו לפושעים בסיכויים גבוהים בהרבה מאשר תינוקות מהריונות רצויים.
הם לרוב גם יצטרפו לעשירונים העניים בכלכלה.
והם בכמעט כל מקרה יגרמו ליותר בעיות מאשר ה"טוב" שנוצר משמירת הזכויות של דבר שהוא עדיין לא אדם.

^ על כולם לא, אני לא איזה עשיר מופלג, אבל בחלק מהמקרים הייתי מוכן לשלם לאמא איזה כמה אלפים אם תבטיח שלא תפיל ותגדל אותו כמו שצריך לתרוה ווכו' (אם זה גויה - לא שייך, אבל יש שבע מצוות בני נח, אבל יהודיות קודמים לגויות).

לגבי פושעים וגנבים ממש לא מסכים. יש מקרים שמהירונות לא צרויים היו אנשים שעשו דברים חשובים בהיסטוריה. אחד הרמטכ"ילם של ישרלא אמא שלו היתה רוצה להפיל אותה, אבל לא היה לה מספקי כסף בשביל זה, ב"ה, אזס זה נשאר ככה, ב"ה. אותו אחד נהיה רמטכ"ל שנעשה מבצע מוצלח (בעזרת ה' כמובן). מה רע?

^^ עצם זר? לשנוא משהו שנוצר ממך? משהו שהקב"ה השתתף איתו כדי ליצרו אותו (נדיה לא ע"א)?

וכן, יש מקרים שהם כן רציל לאפשר את ההפלה, בשביל להציל את החיים של האשה. הלכה לא נגד זה, להפך, הלכה קובעת שחי האאמ קודמים, כל עוד העבור לא הוציא את ראשו (חושן משפט, סימן תכה, סעיף ב). אבל שהפלה תהיה חופשית לכל הרוצה בכך סתם כי לא בא לה ילד - זה בהחלט לא מה שצריך להיות.

שום אישה לא מפילה "סתם"
זה החלטה שמקבלים בכובד ראש
ותפנים שלא לכל האנשים בעולם אכפת מההלכה, יש המון דברים חכמים בתורה אבל אנחנו ב2022 למה שנחיה לפי ספר שנכתב לפני ככ הרבה זמן? זה כמו שאני יכולה להמציא שכולם צריכים ללבוש רק בגדים ורודים בתוך הבית ועוד אלף שנה יחיו ככה כי זו ההלכה. הנקודה היא שיש גם המון דברים פרימיטיביים בתורה.
וגם בגלל שאתה גבר אתה לעולם לא תבין את הבעיה הזו מנקודת מבט של אישה, ואין מה לעשות אנחנו בעולם מודרני וכל אישה צריכה להחליט על עצמה.

^ מה למה? כי אלוקים ידוע מה הוא אומר וזה הכי נכון שיש, גם אם זה היה לפני אלפי שנים. זה לא שאלוקים הוא משתנה, והיה חסר לו את הידע שיש לנו היום.

מה הקשר שגם את יכולה להמציא? תורה - זה לא משהו שמישהו המציא, זה משהו שהקב"ה מסר בנוכחות של כל עם ישראל והשמיע את קולו בשעת נתינת הספר.

מה זה יש בתרוה דברים "פרימיטיביים"? את יותר צודקת מאלוקים? הרי הוא זה שנתן לנו את התורה, ומזה את לא אמורה להתעלם.

אני אחזור על מה שאמרתי מקודם, לא לכולם אכפת מאלוהים ומההלכה והתורה
אנחנו מדינה שיש בה חופש דת אתה יכול להאמין שיש רוח שכתבה את התורה ושהכל בה נכון ובאמת קרה אבל אני בוחרת שלא, למרות שבעיניי יש המון דברים חכמים בתורה והמון מוסרי השכל וסיפורים מאוד חשובים אבל זה פשןט לא בשביל כולם
אני לא מוצאת את עצמי בדת ולא מתחברת לרעיונות שלה אז אני לא רואה שום קשר בין אלוהים להפלה
בעיני הפלה זה עניין של זכויות האישה, וברור לי שחיים חדשים והריון זה דבר נפלא אבל אין לנו זכות להכריח שום אישה ללדת אנחנו מדינה דמוקרטית

^ אז שאנשים שלא אפכת להם מאלוקים - ישלמו על חוסר אפכתיות שלהם, כי זאת פשוט בושה להיות חוסר אפכתי למי שברא אותך ונתן לך את הכל.

את מציגה את האנשים שלא אפכת להם מהבורא כאנשים ליגיטיימים, כאילו הם אל עושים שום דבר רע, ולא לא צריכים להיענש על חסור אפכתיות שלהם, למרות שזה לא.

אז שהחקוים של מלך העולם לא יחולו עליהם, כי לא אפכת להם ממנו? זאת פשוט חוצפה.

כי באוהת מדיה אפשר להגיד שלא אכפת לי מהחקוים שקובעת מדינה, כי אני אחד כזה שלא אכפת לי ממה שמחוקקת מדינה, ואי אפשר לכפות עלי. איך אני?

אלוקים הוא פחות חשוב ממדינה? אנחנו חייבם לו פחות? הואע ברא אותנו ונתן לנו את הכל או שהמדינה?

אין מה לעשות זאת הדעה שלי תלמד לקבל שיש אנשים שלא מאמינים ב"מלך העולם"
אתה נשמע ממש בטוח בקיום שלו אגב, תוכיח לי שהוא קיים ושהוא ברא אותנו
ואף אחד לא יענש על זה שהוא לא מאמין, אני כל חיי לא האמנתי ואני בסדר גמור ושמחה ממה שיש לי וזה גם ימשיך להיות ככה
תאמין במה שאתה רוצה זה כבר עניין שלך אין לי בעיה לכבד את זה

^^אני חושב שאתה מפספס משהו.
לאנשים שלא אכפת להם מאלוהים, זה העסק האישי שלהם בפניו.
אם הוא רוצה לנקום בהם זה עניין שלו, אבל לך אסור להתערב בנושא.
אם אני רוצה לעצבן את אלוהים לך אין שום קשר לנושא, הרי הוא לא ינקום בך על הפשעים שלי נכון? אז מה אכפת לך?

^בטוח ב-100% בקיומו יותר ממה שאני בטוח בקיומך (אולי את בוט? מי יודע?).

אז קבלי:

אני יודע שיש אלוקים ומאמין בו באמונה שלמה. איך אני ידוע ששי אלוקים? נתחיל מזה שברור שלעולם אמור להיות בורא, שהרי העולם לא יכל לברוא את עצמו לבד. זה כמו להגיד שהדיו נשפך על הנייר בצורה אקראית ויצא מזה מכתב בעל תוכן חכם. יש משהו יותר הזוי מזה? הרי בעולם יש הרבה סימני חכמה, מה שאומר מאחורי זה עומד מתכנן. הספר "חובות הלבבות" (שער הבחינה) יכול לעזור לבחון את את סימני חכמה.

בנוסף לכך, יש לנו הוכחות שמראות שרק אלוקים יכול לעמוד מאחורי התורה, כי התורה לוקחת אחריות על הדברים אשר רק אלוקים יכול לקחת, ואם אותם דברים לא היו מתקיימים - העם היה מזהה שאותם דברים שהתורה לוקחת עליהם אחריות אינם מתקיימים, ולא היו מאמינים יותר בתורה, כי היו רואים שהכל נסתר.

אביא את ההוכחות הידועות ביותר והבסיסיות. הראשונה - זה עדות של עם שלם ששמע את קול במעמד של עם שלם עם מסמך מזמן האירוע שנכתב ונמסר לעם ע"י מי שכל עם ישראל שמעו את אלוקים מדבר עמו.

1. התגלות של אלוקים לעיני כל עם ישראל ששמעו את קולו. לא ייתכן שעם שלם ימציא לעצמו סיפור על התגלות של אלוקים שמחייב אותו בתרי"ג מצוות עד מסירות נפש ועוד יעבירו את "השקר" לבנים כאמת גמורה מבלי להגיד שהכל "לא אמיתי", חס ושלום. כמו כן, לא ייתכן שמישהו ישכנע אותם שזה קרה, כי העם אמור לדעת הם הם שמעו את קולו של אלוקים או לא. במידה ולא - וודאי שהם לא יקבלו את זה

2. הבטחות שרק בורא עולם שיודע הכל ושולט על הכל יכול לעמוד מאוחריהן: ברכה בשנה השישית לשומרי שנת השמיטה, הבטחה שהארץ לא תכבש בזמן העליה לרגל שהיא ריקה מגברים. שום איש לא יעיז לתת הבטחות לעם על דברים שאינם בשליטתו.

3. סימני טהרה בחיות טמאות: "תני דבי ר' ישמעאל (ויקרא יא) "ואת הגמל, כי מעלה גרה הוא" - שליט בעולמו יודע שאין לך דבר מעלה גרה וטמא, אלא גמל. לפיכך פרט בו הכתוב" (חולין נט ע"א).

"תנא דבי ר' ישמעאל (ויקרא יא) "ואת החזיר, כי מפריס פרסה הוא" - שליט בעולמו יודע שאין לך דבר שמפריס פרסה וטמא, אלא חזיר. לפיכך פרט בו הכתוב" (חולין נט ע"א).

"וכי משה רבינו קניגי היה? או בליסטרי היה? - מכאן תשובה לאומר אין תורה מן השמים" (חולין ס ע"ב).

4. נבואות שהתגשמו: "וֶהֱפִיצְךָ ה' בְּכָל הָעַמִּים: מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ" (דברים כח, סד). בכל זאת הקב"ה הבטיח לנו שישמור עלינו בגלותנו למרות שכל העמים שונאים אותנו: "אַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם" (ויקרא כו, מד).

5. יש עוד הוכחות. חשוב להדגיש שאנחנו לא טוענים שיש אלוקים כי זה כתוב בתנ"ך, אלא מסבירים למה רק אלוקים יכול לעמוד מאחורי התורה אשר נתן לעמו.

ואם את לא ידועת, לא מאמינים כן יענשו על כפירתם. בסנהדרין צ ע"א כתבו שאין להם חלק לעולם הבא ובראש השנה יז ע"א כתוב שהם יורדין לגינהום ונידונין בה לדורי דורות.

^לאף אחד לא אכפת איך או למה אתה חושב שיש אלוהים.
אם לי יש סכסוך מולו זה העניין שלי בלבד, מי אתה (אדם שהוא *לא* אני או אלוהים) שתביע דעה על מערכת היחסים שלי מול האל?

^^^ לא, זה לא נכון. זה מעיב לכתוב עוד דבר כמה פעמים ביום.


"הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (דברים כט, כח).
רש"י: "הנסתרות לה' אלהינו" - ואם תאמרו מה בידינו לעשות? אתה מעניש את הרבים על הרהורי היחיד שנאמר "פן יש בכם איש וגו'" ואח"כ "וראו את מכות הארץ ההיא". והלא אין אדם יודע במטמוניו של חבירו? - אין אני מעניש אתכם על הנסתרות שהן לה' אלהינו והוא יפרע מאותו יחיד, אבל הנגלות לנו ולבנינו לבער הרע מקרבנו ואם לא נעשה דין בהם - יענשו את הרבים. נקוד על לנו ולבנינו - לדרוש שאף על הנגלות לא ענש את הרבים עד שעברו את הירדן, משקבלו עליהם את השבועה בהר גרזים ובהר עיבל ונעשו ערבים זה לזה" (רש"י עעל דברים כט, כח).

"מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נתפס בעון"(שבת נד ע"ב).

"אמר ר' אליעזר: "אם נעשה הדין למטה - אין הדין נעשה למעלה. ואם לא נעשה הדין למטה - הדין נעשה למעלה" (דברים רבה ה, ה).

אז עדיף לנו לדון הכל כאן בארץ עכשיו מאשר לכחות דין מלמעלה (שזה תהיינו השכלות הרבה יותר קשות).

דרך אגב, פעם מי שהיה מומר להכיעס היו מורידים אותו לבור. רק בדור האחרון חזון אי פסק שבגלל שבדור שלנו השגחת ה' היא לא גלויה ויש הסתר פנים - אין במעשה ההורדה תקיון העולם, אלא זה יראה כהשחתה ואלימות, חס ושלום, והדין הוא נעוד כדגי לתקן, שאז הכל ידעו שביעור הרשעים מן העולם היו תקיון העולם, כי בגל היו באים גזרות רעות, וזה היה ברור לכולם, כי השגחת ה' יתברך הייתה גלויה לכולם, וכמעט כל העם היה מאמין ושומר מצוות.

אז כמה שקשה לי עם הפסק החדשהזה, זה לא אומר שבימינו כאילו להעכיס תאאלוקים אמור להיות ליגיטימי. פשוט פועלים בדרכים אחרות.

^^ הוא צוה שדנון את עוברי מצוותיו. אז הכל נעשה ברצונו וברשותו.

אם כבר, מי אתה שתעבור על מצוותיו?

אבל את זה אתה לא שואל את עצמך.

רק אני צריך להסביר את עצמי מי אני, לא אתה.

כמה צבוע.

^אני אדם שנכנס איתו למריבה, ואם הוא רוצה להעניש אותי הוא מוזמן.
עד אז, מי אתה שתיקח את מקומו של האל?

^ לא, כאין לך סכות להכיסמ למריבה עם הבורא.

ואני לא לקוח מקומו, אלב אני אושתף שלו בעשיית הדין. ככה כתבו על דיין שדן דין אמת: שהוא שותף של הקב"ה במעשה בראשית.

למה הוא רוצה שיהיו דיינים? לא יכול לעשו תאת הכל לבד בלי עזרה של אף אחד? כמבון שהוא יכול. אבל הוא רוצה לזכות אותנו בתקיון העולם ועשיית הטוב וביעור הרע מן העולם, וככה אנחנו זוכים להרבה זכויות.

^ אתה מרחיב הסברים לשווא תפנים שיש אנשים שפשוט לא מאמינים
זה לא משכנע אותי להאמין, אין הוכחה אמיתית שלו כי אתה מביא "הוכחות" מהתנך או מחכמים שאמרו דברים בלי ביסוס אמיתי או מדעי
ולגבי מה שאמרת על בריאת העולם, העולם שלנו קיים הרבה לפני תקופת התנך, והיקום עצמו קיים אפילו הרבה יותר זמן מאיתנו. הכל קשור בתהליכים מדעיים שהעולם עבר. אנחנו לא יודעים איך הוא נוצר באמת כי המדע לא מפותח מספיק ובגלל שיש אנשים שמאוד חשוב להם תשובה לשאלת הבריאה אז הם חושבים שאלוהים הוא התשובה.
שוב, יכול להיות שאלוהים כן קיים אבל אני חושבת שלא ואתה חושב שכן. מה שדומה בינינו הוא ששנינו לא יכולים לדעת באמת

^^ברור שיש לי סמכות לריב עם הבורא.
אם לאברהם ולמשה ולדוד ולשלמה יש סמכות לריב איתו, אז גם לי יש.
ואם אלוהים היה רוצה שותפים, אז למה אף אחד מהשותפים האלו לא העניש את כל אחד מהאנשים ברשימה הזו? והם כולם חיכו לעבודת האל נגדם?

^ הצדיקים שצינת הם לא רבו עם בורא. להפך, הם נקראים "עבדי ה'". למה הם נקראים עבדיו? כי היה להם ביטול עצמי גמור כלפי הבורא.

לא כמוך שפשוט לא שמו עליו.

^לא רבו עם הבורא? אתה בטוח שאתה מדבר על משה שמפר במפורש את דברי האל? או על שלמה שעבד עבודת אלילים? או על אברהם שנכנס מול אלוהים לוויכוח בנוגע לגורלם של אנשים אחרים? אתה בטוח שאתה מדבר עליהם?

לא. משה רבנו אל עבר על דבריו כדי למרוד פה. סה"כ עשה כמה טעויות (אמר על עם ישראל שהם לא יאמינו לו והכה סלע במקום לדבר אליה) והקב"ה מדקדק עם חסידיו כחוט השערה. תחשוב לבד למה הקב"ה קרא לו "עבדו", אם היה היה מורד בו.

אין אחד שלא עושה טעויות (יש 4 יוצאי מן הכל שלא חטאו, אבל נשים את זה בצד). זה לא אומר שכל מי שטעה או חטא - עשה את זה כדי לרבי עם אלוקים, אלא זה טעיות ויצר הרע. זה טבעו של האדם.).

שלמה המלך לא עבד עבודת אלילים. אז למה בתנ"ך כתוב שכן? הקטע הזה בדיוק מוכיח את הנקודה שעליה אנחנו מדברים: ממנו חז"ל (שבת נד -נו) לומדים שבגל שהוא לא מחה בנשיו שעבדו עבודה זרה - נחשב לו כאילו הוא עצמו חטא בזה. מפה לודמים כמה חמור לא למחות באלה שחוטאים עד שהכתבו במקרה כזה מייחס את החטא אליך.

אברהם אבינו ביקש רחמים מאת הקב"ה על אנשי סדום בדרך כבוד ובתחנונים. לא הלך נגדו בכח. לבקש רחמים דרך תחינה ובקשה בהחלט מותר. אחרת הקב"ה היה מעניש אותו. אבל לא, הוא דווקא השיב לו שאם ימצאו צדיקים - לא ישחית....

^אז כשמשה מפר את דבר האל שנאמר אליו ישירות מפי הבורא זה לא מרד אלא "טעות" אבל כשאני מפר את דבר הבורא שלא נאמר אליי ישירות או אפילו לאף אחד שחי ב3500 השנים האחרונות זה פתאום מרד? אתה מבין האבסורד פה?

והבדל קטן, נשים בתקופת המקרא הן רכוש של הגברים במקרה הטוב, כמו שאת הילד שלך אתה צריך לחנך אתה צריך לדאוג גם לנשים שלך.
היום עבדות היא לא חוקית, ונשים הן לא רכוש יותר, אז לא אני ולא אף אחד אחר רכוש שלך, אז אין צורך לחנך אף אחד או לדאוג לשלמותו הרוחנית, אלוהים מספיק עוצמתי בשביל לעשות את זה לבד.

^ מה לעשות? גם גדול בניאים יכול לטעות בנבאוה שהוא מקבל. אתה לא נביא (גם אני לא) - אז אתה לא תבין את זה.

ומצוות התורה, שהקב"ה צוה על אבותינו - הוא צוה עליהן גם עלינו (הנשמות שלנו היו שם): ""וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת. כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם" (דברים כט, יג-יד).)

ולא, הסיבה שצריך למחות בעבורי עבירה - זה לא בגלל שהם נחשבים לרכוש שלנו. גם אם הבעל חוטא - על האישה למחות בבעלה. למה? הבעל רכוש שלה? לא, זה פשוט ערבות הדדית.

^אם לגדול בנביאים מותר לטעות בפירוש נבואה שנמסרת לו במפורש ואת אף אחד זה לא מעניין, אז למה בדיוק אתה לא יכול להתייחס ככה כלפי כל שאר העולם, בנוגע לנבואה שלא נמסרה להם או לאף אדם אחר ב3500 השנים האחרונות?

לא צריך למחות כי הם רכוש, צריך לחנך כי הם רכוש.
זה שני דברים שונים, לאף אחד אין צורך למחות כלפיי, אבל אם ההורים שלי לא יחנכו אותי, זה כבר סיפור אחר, שהוא לחלוטין באשמתם, כי אי אפשר להאשים אותי על מעשי הורי, ולכן הם אלו שצריכים להעניש על כך שהם לא מחנכים אותי, בטח לא כשזה תחום שהוא באחריותם עד הרגע שאני אדם בוגר ועצמאי, כל עוד אני באחריות ההורים שלי הם אחראיים לחנך אותי להתנהג לפי הציפיות שיש להן ממני, ובמידה שאני נותר רכוש של אדם לאחר מכן, אני עדיין לא אדם עצמאי, ולכן הוא אחראי לדאוג להתנהגות שלי ולחינוך שלי.

^ כי הם לא טועים. ידועים בדיוק מה הלכה, אלא מחליטים שהיא לא מעניינת אותם והם יעשו מה שבא להם.

ותוכחה ומחאה - זה לאו דווקא חינוך. חינוך שייך דווקא בבנים ובנות שלך, לא מעבר. אתה לא אמור לחנך את שאר העולם. אבל תוכחה ומחאה? זה משהו ששייך בכל עם ישראל באופן כללי. כלפי אלה שבעדיין בכל "עמיתך" (עם שאיתך בתורה ובמצוות).

^ומשה לא יודע שהיישות האלוהית מדברת לו באוזן?

ולא , חינוך זה דבר שבעל משק הבית אחראי לכל בני המשק.
זה כולל את ילדיך, עבדיך, נכדיך (אם בניך עדיין לא עזבו את בבית) וכ"ו.
לא כל העולם, אדם לא צריך לחנך את השכנים שלו.
מחאה ותוכחה זה דבר שאין למה לעשות בנושאים שלא קשורים אלייך, ואם אתה הולך להתייחס לכל מי שהם עמיתך, ממתי אני או כל אדם אחר עמית שלך? אנחנו הרי לא עובדים ביחד או במקביל.

שואל השאלה:
אני אישית לא מאמינה באלוהים , איש איש באמונתו יחיה לבוא ולהביא "הוכחות" מהתנ"ך לא יגרום למשהו להאמין צריך לקבל שמשהו לא מאמין כמו שאני מקבלת משהו שמאמין

^^ הגמרא אומרת שמי שיכול לחמות בכל העולם - נתפס על כל העולם (שבת נד ע"ב).

וכן, כל יהודי (כל עוד הוא לא פרק עול מלכות שמים) הוא בגדר "עמיתך". למה עמיתך? כי שנינו יהודים שקיחנו את התורה ואמונים לשמור אותה. זאת העבדוה שלנו בעולם הזה - אז עובדים יחד.

^^ לא, אני לא מוכן לקבל דברים כאלה. כאילו זה משהו נורמלי וליגיטימי לא להאמין במי שברא אותנו ונתן לנו את התורה, ולשים עליו פס. זה משהו שצריך להילחם נגדו ולגנות (חפץ חיים, הלכות לשון הרע, כלל ח, סעיף ה).

כמו שאת לא מקבלת סוחרי סמים או כל עבריינים אחרים, אלא אני מניח שאת מגנה אותם ומדברת נגדם, ולא מתספקת בכך שהם מקלבים אותך כמישהי שלא צורכת סמים. ככה (אפילו יותר חמור) יש להתייחס לאנשים שלא מאמינים באלוקים ובתורתו הקדושה.

^^ומה אם הגמרא טועה? אם גדול הנביאים מסוגל לטעות, מי מבטיח שהגמרא (שנכתבה הרבה אחרי שפסקה הנבואה על עם ישראל) לא טועה גם היא?

ואתה מודע לזה שהדיון פה הוא דיון בין אתאיסטים (שפרקו עול מלכות שמיים) למאמינים (שלא פרקו) נכון? כי לפי מה שאמרת הרגע אנחנו לא עמיתך.

^אתה לא צריך להיות מוכן לקבל את זה, אתה צריך לכבד את הזכויות שיש לכל אדם ואת מערכת היחסים האישית שלו מול אלוהיו.
אתה יכול לטעון שזה נוראי, וטיפשי, ומאה ואחד דברים אחרים, אבל אתה לא אלוהים, וחטאים שהם בין האדם לאלוהיו אתה לא קשור אליהם, זה הסיפור של שניהם בלבד.

^ כי גמרא - זה תורה שבעל פה. זה משהו שעבר מדור לדור. אז היא ידועת מה שהיא אומרת ואסור לחלוק עליה. זה כלל.

וכן, אין מצוה את אתאיסטים, יש רק לגנות ת התפועה הנוראה הזאת. זה לא שאפשר לשנות אותם בח, אלא לאפשר לגרום לאנשים לא לרצות ללכת בדרך שלהם. בכל אופן הבחירה היא ביד האדם, אלא צריך לגרום להבין להבין שלהיות אתאיסט - זאת בחירה לא משתלמת בכלל.

אז אני מספיק את הדיון כאן.

^הגמרא עברה מדור לדור רק מאמצע-סוף תקופת בית שני, הנבואה פסקה בתקופת בית ראשון.
גם משה, ודוד, ויונה וכל הנביאים האחרים ידעו מה הם אומרים, והם עדיין עשו טעויות.
ההבדל היחיד בין הגמרא ושאר התורה שבעל פה לבין הנביאים הוא שהנביאים היו בקשר ישיר מול האל, בזמן שכותבי הגמרא קיימים מאות שנים לאחר מכן.
אז אם הנביאים מסוגלים לטעות, התורה שבעל פה מסוגלת לטעות פי כמה וכמה.

^ הנביאים טעו (כמו טעויות בודדות) בתהנהגות שלהם, לא במה שהם כתבו (כתבו מה שאמר להם אלוקים). בתנ"ך עצמו אין טעויות, היו כמה טעויוץ במה שהם עצמם עשו, לא בנבואה שהם מסרו לנו וכתבו. וכן, בזמן שהגמרא נכתבה כבר לא הייתה נבואה, אבל בהחלט היה לה עזר אלוקי (בתור מנהיגי העם) וזה היה מבווסס על המסורת שעברה מבעל פה מזמן שהייתה נבואה (תלמיד מפי רב עד לתקופת התנ"ך). יש גם סיבה למה התורה שבעל פה נקראת ככה - זאת תרוה שהקב,ה מסר למשה רבנו בעל פה.

^במה שהם כתבו הם לא טעו? הנביאים הראשונים לא כותבים את הסיפורים שלהם בכלל, כתבו אותם רק עשרות שנים אם לא מאות שנים אחר כך.
וגם הנביאים המאוחרים יותר לרוב לא כותבים את הסיפורים שלהם, אלא רק כותבים אותם היסטוריונים של בתי המלוכה על הממלכות.

חוץ מזה, לרוב האנשים המעשים שלהם מעידים יותר על האדם שהם מאשר הדברים שהם אומרים, גם בעת המודרנית ובטח בעת העתיקה.
אז אם המעשים שלהם הם מעשי טעות וחטא, כנראה שכאלו גם הם הדברים שהם אומרים.

אם למנהיגי העם יש עזר אלוהי, אז לאן בדיוק העזר הזה נעלם? איפה החוכמה שבעבר הנהיגה את ישראל? הרי מנהיגי העם היום הם הרבה דברים, אבל חכמים אי אפשר לומר על איש מהם.

מסורת שעברה בעל פה היא אחד הדברים הכי פחות יעילים שיש, כי מאוד קל לשנות אותה לפי תפיסות עולם, וככה בכל דור ודור הסיפור משתנה מעט עד שהוא שונה לחלוטין מהסיפור המקורי.

ובנושא דומה, הרבנים הם קבוצה יהודית מאוחרת יחסית, ונוצרו ככוח מתנגד לכהנים ולנביאים של בית ראשון ורוב תקופת הבית השני, זו הסיבה אגב שהם מכונים "הפרושים" בתקופת הבית השני.

^^ כל אחד יכול לטעות, כי לכל אחד יש יצר הרע.

אבל שאתה מוסר נבאה מה שאלוקים עצמו אומר לך למסור - למה שתטעה? אתה לא אומר את הדעות האישיות שלך, אתה אומר מאלוקים אמר לך להגיד.

^^ לא. זה קיים ממזן משה רבנן והלאה:

"משה קיבל תורה מסיניי, ומסרה ליהושוע, ויהושוע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. והן אמרו שלושה דברים: היו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה" (אבות, פרק א, משנה א).

^^כשאלוהים אומר למשה לדבר אל הסלע, זה לא משימה מאוד מסובכת, ועדיין משה מצליח לפקשש אותה.
אז בכתיבת ספר חוקים בן מאות עמודים, שזה כן משימה מאוד מסובכת, כנראה שאפשר לטעות מאוד בקלות.

^ספר שנכתב על ידי רבנים אחרי חורבן בית המקדש במטרה להצדיק את שלטונם זה המקור שלך לזה ששלטון הרבנים הוא מוצדק?

שואל השאלה:
איך זה נהיה שיעור תורה מהשאלה הזאתי

שואל השאלה:
כמו שאמרתי . איש איש באמונתו יחיה , אני לא מאמינה.
אין מה לעשות אני לא וזה זכותי לא להאמין.
יש לי את חופש הדת וחופש הבחירה לצערך
מה לעשות שלא כולם מאמינים
תלמד לכבד אנשים שלא מאמינים כי לפי התנ"ך כמו שאתה מאמין רשום : "ואהבת לרעך כמוך "
אז תתחיל לכבד דעות של אנשים אחרים
ואל תשווה מי שלא מאמין לפושע או עבריין תודה רבה יום טוב

לבנאדם למעלה שרב עם כל אחד תן לי להגיד לך משהו. על פי היהדות כתוב *שכן* מותר להפיל במצב שהאישה בסכנת חיים כל עוד העובר לא יוצא. עזוב מצב של סכנת חיים . בתור מסורתית שקרובה אפילו לצד הדתי יותר אני בטוחה שאלוקים לא יכעס על אישה שהפילה ילד בגלל שלא יכלה לטפל בו מבחינת כלכלית או כספית. אלוקים בוחן כליות ולב אני בטוחה שהוא רואה הכול ומבין .

^ אני לא חלקתי על זה חלילה, ומכיר את ההלכה (שולחן ערוך, חושן משפט, סימן תכה, סעיף ב). במקרה של סכנת חיים לאמא - צריך להפיל.

אבל אנשים פה חושבים שכל סיבה להפכלה היא לייגטימית, כי זה כיאלו גוף של האישה.

ולמה לעזוב סכנת חיים? לפי מה שלמדתי בפניני הלכה, ללכ הדעות אסור להפיל מסיבה כלכלית. אז אם את מצדקיה הפלה מסיבה כלכלית - זה לא בסדר.

שואל השאלה:
אז לפי מה שאתה אומר בעצם היא תוליד תילד במצב כלכלי רע שלא יהיה לו מה לאכול ואיפה לישון אני צודקת?

^אם הילד היה נולד היית בעד להרוג אותו?
אין הבדל בין ילד לעובר.

שולחים לאימוץ, לרווחה, פונים לעמותות שעוזרות, לא חסר.

רגע אז את בעד לרצוח את כל הילדים שנולדו למשפחות עניות ולא חסרות כאלו בארץ?

נכון, כי ממון לא דוחה איסור. והתינוק נולד עם ככרו בידו.

שואל השאלה:
לא בעד לרצוח ילדים.
אבל גם לא בעד שמחליטים לאישה על הגוף ועל בחירה שלה.
עד שלא תהיה במקום של האישה אין לך זכות דיבור

^מי מחליט על הגוף של האישה? הפלה זה בכלל לא קשור לגוף של האישה. מדובר בגוף של העובר החף משפע שלא עשה כלום. מסכים שלאישה יש זכות על גופה, אבל לא על גופו של העובר. ואין הבדל בין רצח עובר לרצח ילד קטן. יש לי זכות דיבור, יש לי זכות להביע דעה. זו ממש לא החלטה של האישה בלבד. ולך אין זכות דיבור על הזרע של הגבר, לפחות עד שלא תגיעי למקום שלו.

שואל השאלה:
אוקיי לפי מה שאתה אומר אין הבדל בין להרוג עובר או ילד קטן.
אז יש לי שאלה קטנה אלייך.
אם היה בניין עולה באש והיה בחדר אחד 100 תאי עובר או בצד השני ילד בן 5 שבוכה שרוצה את אמא שלו.
את מי היית מציל את ה100 תאי עובר או את הילד בן ה5?

הדוגמה שלך פשוט לא נכונה בגלל כמה סיבות:
א. 100 "תאי עובר" בחדר אחד זה לא אפשרי, הם לא יתקיימו אם אין להם את התנאים המתאימים אז הם פשוט לא ישרדו בלי קשר אליי.
ב. הדוגמה שלך לא קשורה בכלל לסיטואציה של הדיון. בגלל שאין כאן בחירה בין רצח של עובר לבן רצח של ילד בן 5, אלא יש כאן בחירה בין רצח עובר לבין לא לרצוח עובר, וזהו.
ג. ברור שאם ההיריון מסכן את חיי האישה, אז חייה קודמים. אבל זה לא המצב ברוב ההפלות. ברוב ההפלות, פשוט רוצחים יסור חסר ישע.

שואל השאלה:
אבל אתה/ לא יודע את הסיבות של למה זה קורה.
לא אומרת שזה מוצדק ולא אומרת שזה דבר שכיף לראות וכמובן שאף בחורה שבוחרת לעשות את זה בוחרת כי זה כיף לה ועושה לה טוב.
זה במקרים קיצוניים והחוק הזה זה חוק שמכריח בחורה להיות אמא.
גם אם יש תנאים שמגבילים אותה להיות כזאתי .
וזה לא חוק הגיוני .

שואל השאלה:
עזוב יתקיימו לא יתקיימו.
מה היית בוחר?
להציל את הילד או את העוברים (אם הם נגיד "והיו חיים")

אני יודע את הסיבות של למה זה קורה, ובחיים שלא לא אשפוט בחורה שתעשה דבר כזה. אני אתמוך בה ככול הניתן, אך מצד שני אני בחיים אבל בחיים לא אתמוך *במעשים* כאלו. הסיבות להפלות מגוונות: אונס, גילוי אריות, מום בילד, בעיות כלליות, לחץ מהבן זוג, לחץ מהסיטואציה, לחץ מהמשפחה, לימודים, צה"ל, עבודה, טראומות ילדות, חוסר זהירות, בעיה רפואית אצל העובר או אצל האמא ועוד הרבה סיבות.

תאמיני לי שאף בחורה לא עושה הפלה בגלל שזה כיף לה ועושה לה טוב. לאף אחד לא עושה טוב לרצוח עובר. לאף אחד לא עושה טוב להמשיך לחיות בידיעה שהיא הרגה את בנה. ובטח ובטח שאף אחת לא נהנית מזה.

הם עושות את זה בגלל שהן חושבות שזה הפתרון הכי טוב לסיטואציה. הן עושות את זה בעקבות לחץ מהסביבה. הן עושות את זה בעקבות פחד מהסביבה. הן עושות את זה בגלל שהן לא מודעות בכלל לנזק שהן עושות
הן עושות את זה בגלל שהן לא יודעות שזה רצח. הן עושות את זה כי אף אחד לא הסביר להם מה זה הפלה ומה ההשלכות שלה. הן עושות את זה כי אף אחד תדריך או שחבר איתן על זה. לא כי "זה כיף להן ועושה להן טוב". להפך, מחקרים מראים עד כמה הנזק הנפשי במקרה כזה גבוה. המציאות מוכיחה 99%-100% מהנשים שקיבלו הדרכה לפני ההחלטה - התחרטו *מרצונן* החופשי.

החוק הזה לא מכריח בחורה להיות אמא. אם היא הכנה להיריון כתוצאה מאונס, האנס הוא זה שמכריח את הבחורה להיות אמא, לא החוק, והוא זה שצריך לתת את הדין ואת החשבון בבית משפט ולא העובר שלא עשה כלום. וכן הלאה.

למה לעזוב יתקיימו או לא יתקיימו? השאלה שלך פשוט שגויה, ואני כבר עניתי לך עליה. אם שניהם חיים, הייתי מציל את מי שקרוב אליי ביותר או את מי שאני יכול להציל ראשון. כך גם במקרה שהעובר מסכן את חיי האישה - חייה קודמים.