איך מפסיקים? אני לא מצליחה להפסיק לתלוש שערות הכאב ממכר

שואל השאלה:
זה נראה לי נקרא טריכוטילומניה

שואל השאלה:
איך אני מפסיקה עם זה? אני לא מסוגלת להפסיק לתלוש

טיפול פסיכולוגי הכי טוב

שואל השאלה:
אני כבר הולכת לפסיכיאטרית והייתי אצל מלא פסיכולוגים

ללכת לטיפול מקצועי
תנסי להמציא תחליף נגיד תאספי את השיער שלך ולהשים עליו כובע כדי שתתלשי כמה שפחות תעסיקי אפילו את הידיים שלך אם צריך

שואל השאלה:
אם אני אוספת את השיער אני פשוט עוברת לגבות ולריסים

לכי לטיפול

שואל השאלה:
^^ אני כבר בטיפול

תסתובבי עם סקוץ' זכר ונקבה וכל פעם שבא לך לתלוש תפרידי בניהם ותחזירי זה כמו פעולה של תלושה וזה לא פוגע בעצמך

שואל השאלה:
אני אנסה

שואל השאלה:
אבל הבעיה היא שסקוץ' לא נותן את התחושה של הכאב

הולכים לטיפול :)

שואל השאלה:
אני תולשת בעיקר מהראש למרות שלפעמים גם מהריסים והגבות

גם אני ככה רק בציפורניים
ותעסיקי את עצמך בדברים אחרים

יש לי גם את ההפרעה והטיפול כי טוב זה ללכת לפסיכולוג/פסיכיאטר וכל זמן להעסיק את הידיים במשהו כמו לגזור נייר, לצייר ואולי לקנות את הפופ איט הזה זה גם מעסיק את הידיים

לך לפסיכולוג או פסיכיאטר תבין מה הבעיה שלך מה המקור וזה יעבור

זו לא בעיה אני מבקש לציין

שואל השאלה:
כבר הלכתי לפסיכולוגים ופסיכיאטרים זה לא עוזר

קחי בחשבון שהוא לא יצמח חזרה

שואל השאלה:
אני לא שולטת בזה זאת לא בחירה שלי

את חושבת שאת לא שולטת פשוט אל זה לא כזה קשה אני גם הייתי עושה את זה פעם עד שהבנתי שזה לא צומח חזרה אז אמרתי לעצמי "אה אוקיי אז אל"

שואל השאלה:
זה קשה להפסיק

פשוט תחשבי שאם לא תפסיקי את תגמרי קרחת.

שואל השאלה:
לא אכפת לי מזה רק אכפת לי מהתלישה לא מההשלכות

תקשיבי, קודם כל אני ממליצה לך לעשות שעווה, לא בקטע של להוריד שיערות, הכאב של תלישת שיערות הוא מספק אותך אז תוכלי לעשות שעווה.
גם עיצוב גבות ולהוריד שפם זה נחמד, זה כואב מנסיון.
לפחות תרוויחי גם גלואו אפ וגם את הכאב שמספק אותך, ושוב, זה לא בקטע של לשנות את עצמך!!! אני בטוחה שאת מהממת כמו שאת!

שואל השאלה:
אני כבר עושה שעווה אבל זה לא מספק כמו לתלוש עם הידיים

תעשי ברגליים או בידיים

זו הפרעה קוראים לזה טריכוטילומניה
צריך לטפל בזה רק אצל פסיכולוג באיזשהו שלב את תצתרכי ללכת למישהו שייתן לך עזרה לא משנה איך אני בטוחה שתצליחי להתגבר על זה❤

שואל השאלה:
אני כבר הולכת לפסיכיאטרית והייתי אצל מלא פסיכולוגים זה לא עזר

את משתפת פעולה מלאה? יש מצב שבגלל שאת לא משתפת הכל זה לא עוזר לך את גם צריכה לומר להם שזה לא עוזר לך יש דרכים להתמודד עמזה

תקשיבי דבר ראשון תשתפי את הפסיכולוגית שלך - היא כבר אמורה לייעץ/להביא תרופות.
דבר שני יש משחק כזה שתולשים חצ'קונים לבובה, זה אמור לעשות את אותה השפעה
ותנסי באותו רגע לתלוש אולי מהיידים וברגליים ולא מהראש.

שואל השאלה:
^יש לי כבר כדורים זה לא עושה כלום

תקשיבי אני יודעת שזה דפוק, אבל אם את בבית תנסי להוריד ממקומות אחרים, אפילו מפשעה - העיקר שלא תתלשי מהראש והפנים

היה את זה לאחותי הגדולה, שנים שהיא התמודדה עם זה אבל היא עברה טיפול ותמיכה מכל המשפחה שלי. בנוסף היא הייתה שמה בנדנה על השיער ברגעים שהיא הרגישה שהיא רוצה לתלוש וזה עזר לה מאוד.
את לא לבד ואני בטוחה שתעברי את זה❤

תנסי למצוא משהו אחר לשחק איתו בידיים כדי לא לתלוש עוד שיער...

הו יקירה, צר לי לשמוע על כך.
גם אני מתמודדת עם טריכוטילומניה ואני מבינה מה את מרגישה בעת התלישה, זו תחושת הכאב ששורש השיערה מתנתק מהקרקפת, זה הכי מספק שיש, אני יודעת, גם אני ככה. יש לי קרחות מזה מגיל ממש קטן.
לי אישית מאוד עוזר להיות עסוקה, לאו דווקא בדברים פיזיים, זה יכול להיות כמו עבודה, מפגש עם חבר/ים וכו'.., אך גם דברים פיזיים כמו לנהוג/ולרכב על אופניים..
אבל גם חשוב שתיהי במעקב פסיכיאטרי יקירה, אני מבינה שכתבת כאן שהם לא עזרו לך אך עדיף שיהיה לך מעקב פסיכיאטרי למקרה הכי גרוע שלא יבוא חו"ח..
גם לי הפסיכיאטר, הפסיכולוגית והעובדת סוציאלית לא עוזרים עם זה אבל בכל אופן אני נמצאת אצלם במעקב, כי זה חשוב מאוד מאוד .-.

ויקירה, תזכרי שאת לא לבד בזה! יש עוד המון חוץ ממך וממני שמתמודדות עם זה 3>

גם לי היה תקופה כזאת עד לפני טיפה יותר מחצי שנה, שנה שעברה בקיץ הייתי תולשת באופן קבוע שיערות מהגבות ומהשיער, ברמה שלא נשארו לי שיערות בגבות (מאז לא נגעתי בהם והם גדלו אבל משמעותית נהיו קטנות יותר), תלשתי שיער מהקדימה של השיער ומהקרקפת, לי זה עבר מעצמו והתחלתי להתעסק בדברים אחרים, את צריכה להבין שבסוף תתחרטי על זה ופשוט כדאי שתפסיקי

התמודדתי עם ההפרעה הזו במשך 4 שנים, ועד היום השיער שלי לא באותו אורך כולו.
היו לי קרחות ענקיות בכל הקרקפת, אחרכ השיער שלי היה נראה נוראי למשך שנתיים. סבלתי מההשלכות של זה לכל כך הרבה זמן.
אני מבינה אותך אהובה, באמת שאני מבינה.
עד היום, כשאני במיטה לפני שאני הולכת לישון אני לפעמים שולחת ידיים ליער וישר מחזיקה את עצמי.
תמצאי לך משהו אחר לעשות, אני לתקופה די ארוכה החלפתי את התלישת שערות בכסיסת ציפורניים, ולא שזה משהו טוב, אבל העדפתי ציפורניים קצרות מאשר להיות קירחת.
תקני לעצמך איזה משהו שטת אוהבת להתעסק איתו, קובייה הונגרית, גומייה, אפילו סליים. כל דבר שיכול להעסיק את הידיים שלך.
אני תמיד פה בשבילך 3>

תשימי כפפות ככה תזכרי כל פעם כשתבואי

שואל השאלה:
^זה לא נוח להיות כל הזמן עם כפפות

תשימי כובע ...
אם את אומרת שניסית הכל ושום דבר לא עובד אני במקומך הייתי מגלחת את השיער או שמה פאה או כובע או משהו ... למרות שזה פחות יפה
.. עד שהרגל ירד ואז השיער יצמח שוב

אני לא מבינה בנושא ויש לי רעיון אני לא יודעת אם הוא מטופש או לא. כמובן שפסיכולוג עדיף. אבל מה עם שעווה? (בידיים וברגליים ככה גם תרגישי את הכאב שרצית וגם יהיה כמו הסקוטץ')

שואל השאלה:
^^^ מה? אוקי מוזר

נורי לוקה בהפרעה שהיא תולשת שערות כי היא מרגישה שאין לה רגשות

אז היא מרגישה את הכאב

וואי מבינה אותך....זה נובע מעצבנות תמידית, יש משהו בחיים שלך שאת מרגשיה שממש מפריע לך? טולי את יכולה לשנות ת זה איכשהו? לספר על זה למישהו? לי למשל יש הרגל כזה שכל פעם שאני עצבנית או לחוצה(מה שקורה כל דקה בערך) אני מתחילה או לתלוש לעצמי את העור מסביב לציפורניים או לשחק עם הפינה של המגן מסך של הטלפון(כבר הרסתי 4 מגנים)
בקיצור אם זה מפריע לך אז אני מציעה שתדברי על זה עם מישהו, לא בסטיפס אלא אדם חי, או שתנסי להיות ממש מודעת לעצמך ותנסי לשים לב בכל בפעם שאת מתחילה עם זה ולעצור

תתלשי מהרגליים אם כבר את תולשת

אני לא יודעת איך זה מרגיש או אם מה שאני מציעה יעזור, אבל תנסי אולי להסתובב כל הזמן עם סיכת ביטחון וגומיה בכיס. את יכולה לשחק איתן בידיים ולהרכיב מהן דברים, ואם זה מגיע למצב שזה לא עוזר תשימי גומייה על פרק כף היד וכל פעם שיש לך דחף לתלוש שערה תמשכי בגומייה ככה שהיא תתן לך מכה קטנה ביד. שמעתי שזה עוזר כתחליף לפגיעה עצמית

היי אהובה :)
תנסי להעסיק את עצמך במשהו אחר כמו ציור או תעסוקה כלשהי תנסי כל פעם שאת רוצה להעסיק את עצמך במשהו אחר
כנראה שזה נובע מלחץ אז תנסי לקנות כדורי לחץ מקווה שזה יעזור (: 3>

תתלשי מהיד מהרגל במקום שעווה או לייזר לפחות תעשי משהו טוב עם זה

תנבי להעסיק את עצמך במשהו אחר, תקחי משהו(חפץ דומם)שהוא לא את ותנסי לתלוש ממנו משהו במקום

גם עשיתי את זה ועברתי לקליקים באצבעות שזה גם לא משהו אבל עכשיו אני מכורה לקליקים ולא יודעת איך להפסיק

גם אני ככה

היי תקשיבי יש לך טריכוטילומניה יש לי את זה אני ממליצה לך ללכת לפסיכולוגית זה יעזור לך ואם את רוצה לדבר אני פה אני סובלת מטריכוטילומניה כבר כמעט עשר שנים ואני יודעת איך זה מרגיש אני באמת פה לכל דבר וכל שאלה שיש לך אני פה כדי לעזור

היה לי את זה, אצלי זנ הלך וחזר בגיל ההתגברות , פשוט ראיתי שיש לי חור בשיער ואמא שלי אמרה לי ששיער שנתלש לא נצמח וצריך לעשות קרחת.
החלטתי שאני לוקחת את עצמי ביידים ובפסקתי

ילדה טיפוסית זה לא עוזר וזה יכול להחמיר את זה אני גם סובלת מטריכו וזה החמיר לי עשיתי את זה

מה ממה שאמרתי גורם להחמרה?^

תכתבי אולי על הידיים "לא לתלוש" ואז תיזכרי שאת לא רוצה לתלוש..
אולי תעברי לאיזור אחר בגוף שבמילא מורידים בו ואז זה לא נורא כמו שיער ראש או ריסים..
תעשי הרמת ריסים או משהו כזה ואז זה יהיה לך ככ יפה שלא תרצי להרוס את מבינה?
בכל מקרה, בהצלחה ומקווה שתתגברי על זה :)

את הרי לא כל הזמן תולשת יש זמנים מסוימים תביני מתי ובזמן הזה תלבשי כפפות אני מכיר מישהו שעשה ככה וזה עזר לו מה שבטוח זה עדיף על לתלוש

פשוט תפסיקי..
כן, זה קשה ולא פשוט
אבל תעצרי את הפעולה עצמה, תענישי את עצמך כשאת עושה את זה ותפצי את עצמך כשאת לא עושה את זה

שואל השאלה:
אם אני אעשה קרחת זה לא יראה מכוער? זה לא מתאים לי לצורת הפנים ואני אוהבת את השיער שלי

היי יקרה,
שומעת מדברייך את תחושת חוסר האונים שאת מתמודדת איתה כנראה באופן יום יומי, כמה קשה זה ודאי להרגיש שההתנהגות שלך לא בשליטתך . מתארת לעצמי שזה מסתכל כשהתלישה חוזרת על עצמה פעם אחר פעם כשאת בכלל רוצה להפסיק. נראה כי יש בך הרבה אומץ ומוטיבציה ולמרות ההתמודדות הקשה את משתפת בכדי לקבל עזרה.

אני מזמינה אותך אלינו אם תרצי לספר יותר או לפרוק בצ'אט של סה"ר(סיוע והקשבה ברשת), אחד המתנדבים יהיה שם בשבילך לשיחה אישית ואנונימית.
בינתיים שולחת כוחות,
מתנדבת סה"ר

לכל דבר שאנחנו חווים בחיינו, יש השפעה מדברים שקרו.
בין אם אנחנו מעורבים בהם ישירות או בין אם דרך ההורים, המשפחה חברים וכו'.

התהליך בו את נמצאת הוא הסימפטום כלומר, זו הדרך שלך להביע דברים, אינני יודע מה גילך אבל אני משער שמאוד צעיר ולכן, טוב שאת נמצאת בטיפול פסיכולוגי, האם זה טיפול קוגניטיבי-התנהגותי?
כמה זמן את בתהליך הזה?
זאת תופעה מוכרת שלרוב דועכת מעצמה, אם כי טיפול פסיכולוגי עוזר והשאלה כמובן, כמה זמן את בטיפול?

אין טיפול אינסטנט,
כל תהליך לוקח זמן וזה גם המקום לומר, תעברי את תהליכי הטיפול כאשר את מבינה את מה שאת חווה,
לרוב הקטגוריות הגורמות לכך הן:
חוסר ביטחון,
בושה,
דימוי עצמי נמוך,
ועוד..
אין בדברים האלה שום דבר בכדי שתזדהי איתם או שתורידי מערכך, זאת צורת חשיבה שהרבה ילדים חווים אותה ולא בהכרח חושבים אותה היות והיא נולדה במחשבתם גם אם לא חוו אותה.
סוג של תכנות.

אנחנו מגיל מאוד מאוד צעיר, מעמיסים על עצמנו דברים שאינם שייכים למציאות שלנו, כלומר, ילד יכול להרגיש לא טוב או להרגיש מדוכדך בגלל שאחד ההורים חולה או בבעיה סבוכה, אין זה אומר שהילד חי את הבעיה.
הוא חי את הסימפטום ששוב, אינו שייך למציאות שלו, הבעיה בדוגמה הזו, היא אצל ההורה ולא של הילד, הילד רק מזדהה איתה.

המוח שלנו מתעתע בנו,
גם כאשר הכול תקין ואנו בריאים לחלוטין.
חסר רק שנתעטש פעם אחת ומישהו יאמר לנו "תזהר אולי התקררת" המוח שלנו לא יחשוב פעמיים וישלח לנו אותות, שפשוט התקררנו ובסך הכול התעטשנו, כי לאף שלנו חדר מעט אבק.

תעשי את המחקר הקטן שלך ויתכן שתתמצאי את הפיתרון בעצמך.
אל תחששי לנבור במחשבך ותזכרי, שרוב המחלות שמוכרות לנו, גם הקשות שבהן, הן מחלות שנמצאות במחשבה שלנו.

ואת,
את בת אדם בריאה עם הפרעה שבה את כבר מטפלת וזה חשוב.

בהצלחה רבה!!

שואל השאלה:
תודה ואני בת 13