אם בעצם, אנשים "טובים" עושים מעשים טובים בשביל אנשים אחרים כי זה מסב להם עצמם תחושת סיפוק אז זה לא מעשה אנוכי?

לכל דבר ולכל פעולה יש אינטרס. גם הדרך שבה מגדירים בן אדם טוב זה כמה טוב הוא עושה לסביבה שלו. אז גם לסביבה יש את האינטרס שלה.

זו אחת מהסיבות שאני לא חושבת שיש אנשים טובים, או רעים.
יש מעשים רעים וטובים, והכל נובע ממשהו.
גם אם בן אדם עושה רק מעשים טובים זה לא הופך אותו לבן אדם טוב.
טוב או רע זה לא תכונת אופי - לכן אין דבר כזה אנשים טובים או רעים.

לא.
צריך ללכת עוד צעד ולשאול למה זה עושה להם טוב לעזור לאחרים? אם באמת הם אנוכיים ולא אכפת להם מאחרים, למה שלעשות טוב לאחרים יעשה להם טוב?
כדי שלעזור לאחרים יעשה לך תחושה טובה צריך להיות לך באמת אכפת מאחרים, כלומר שיהיה בך משהו *גם* לא אנוכי. (תמיד יש מניעים אנוכיים, אבל לא חייב רק)

תראה, בסופו של דבר כל דבר שתעשה אתה יכול לקרוא לו "אנוכי", מצד החיסרון. כל פעולה ותנועה. למה אני הולך, כי אני רוצה להגיע לכך או לכך כי חסר לי. למה אני נותן לחם לעני, כי אני לא רוצה לראות אותו ללא לחם ללא מקור מזון וזה כואב לי אז אני נותן בו. כל פעולה נובעת מחיסרון כי כל המציאות שלנו היא חיסרון.
אבל זה לא אומר שאדם אנוכי, כלומר, זה כן אומר שהוא בעל חיסרון ותמיד במרדף למלא אותו בתענוג של חכמה או שמחה של חסדים, אבל כשהאדם עושה את הטוב, השפעה, עזרה לאחר, קיום רצונו של הבורא - אז הוא יקרא טוב ומשפיע. פשוט מגלה את "צד הבורא" בטבע החיסרון שבו, הוא אף פעם לא יוכל להיות כמוהו בהכרח, מעצם היותו אדם ונבדל במהות מהבורא ית'.

כל אדם הפועל לפי הסגולה הטובה עושה זאת מתוך צפייה לסיפוק אנוכי בדרך מסויימת בני אדם הם אגואיסטים

לא ואסביר באמצעות דוגמה-
נניח ושני אנשים סוחרים האחד עם השני שניהם תורמים לכלכלה באמצעות הסחר, עכשיו שניהם מרוויחים מהמסחר אבל בסופו של דבר זה עדיין טוב לכלכלה נכון?

זאת אומרת גם במעשים טובים שני הצדדים מרוויחים מהמעשה גם הנותן וגם המקבל וגם אם רק צד אחד "מרוויח" זה לא משנה את זה שהמעשה הוא עדיין מעשה טוב.

יש אנשים טובים לחברה הסגולה הטובה טוב ורע אלה כולם מונחים שהחברה קבעה ולכל אדם טוב הוא העומד בציפיות החברה

בסופו של דבר, כולם עושים דברים שיגרמו להם להרגיש טוב.
אין טוב ורע