לדעתכם כל מי שהגיע לגיל 26 ללא חתונה וללא זוגיות

לא אם הוא משקיע את הזמן הזה בדברים יותר חשובים כמו לימודים או קריירה

נראלי זה תלוי גם בסביבה. אם החברות התחתנו ואם יש באמת סיפוק בקרירה

אני בת 26 וסורי שיותר חשוב לי להשקיע בלימודים, אני כבר בתואר שני. אני רוצה מקצוע טוב עם משכורת טובה במיוחד בעולם שבו הכל לא מספיק לעלות
ואף אחת מהחברות שלי לא התחנתה, אפילו חבר אין להן, הכל בסדר

אנשים שחשוב להם זוגיות ומשפחה כן, כמובן שבגיל הזה הם ישאלו את עצמם שאלות איך הדבר הזה קרה, אנשים שמשפחה וזוגיות והמשכיות לא מדברת אליהם (ויש כאלה עם השנים יותר ויותר) אז לא.. לא יחשבו שמשהו לא תקין אצלם או חסר להם. אני אישית כבר בגיל 20 נכנסתי לאיזשהו סוג של רייקנות מגעיל שחשתי עם עצמי בפנים שאכל אותי וגרם לירידת מצב רוח וחרדות שנאתי את כולם, כעסתי על כולם, לא הבנתי איך אני בת 20 ובודדה ללא ילדים ובעל כי היה לי חלום מגיל אפס נראלי להיות אמא צעירה- ממש ממש ממש צעירה.. והוא לא התגשם וזה הרס אותי! אבל למזלי לא נסעה לי הרכבת בפנים ובגיל 22 התחתנתי 23 כבר הייתי אמא 24 סגרתי באסטה עם שתיים כמו שכל חיי רציתי, ההגשמה הזאת היא מרימה וכייפית ומרגשת ולא כולם נוטים לחוש אותה ולהגשים אותה ככה שאיפשהו אני מרגישה ברת מזל, ברגע אגב שתרצי ממש ממש את תמצאי, כי אין דבר העומד בפני הרצון- אני מאוד מאמינה במשפט הזה.

אני עוד מעט בן 25 ובמצב הזה, לפעמים כן שואל את עצמי אם הבעיה אצלי, אבל מנסה לא לחשוב על זה יותר מדי ולתת לחיים לזרום

זה לגמרי תלוי בך איך תתייחסי לזה, אין שום דבר לא בסדר בך, יש לך פשוט קצב אחר לדברים..