15 תשובות
להשלים עם המצב,
לבכות ולהתפרק זה בסדר אבל תדע שהיא במקום טוב עכשיו
משתתפת בצערך ומוזמן תמיד לכתוב לי
לבכות ולהתפרק זה בסדר אבל תדע שהיא במקום טוב עכשיו
משתתפת בצערך ומוזמן תמיד לכתוב לי
אוי אני מצטערת, ברוך דיין האמת
אני מזדהה כל כך, גם אני הרגשתי נורא כשספרו לי, תוציא הכל מותר לך לפרוק 3>
אני מזדהה כל כך, גם אני הרגשתי נורא כשספרו לי, תוציא הכל מותר לך לפרוק 3>
משתתפת בצערך
גם אני לא הספקתי להיפרד מסבא שלי לפני כמה שנים..
:(
גם אני לא הספקתי להיפרד מסבא שלי לפני כמה שנים..
:(
אנונימית
שלי נפטרה שלשום
משתתפת בצערך
וואי גם לי זה קרה): בכיתי את החיים באותו רגע.
וואו כואב נורא משתתף בצערך ומקוה שתמצא איזה מישהוא קרוב לספר ולפרוק
היי אני ממש מבינה אותך, לפני בערך שבועיים סבא שלי נפטר ולא הספקתי להיפרד ממנו ואפילו לא באתי ליום הולדת שלו שהייתה 3 ימים לפני שהוא נפטר. לשאלתך מה לעשות? קודם כל לא להרגיש אשם, לפרוק, אחרי שסבא שלי נפטר דיברתי איתו כאילו הוא נימצא ליידי כשהייתי לבד בחדר וזה גרם לי להרגיש יותר טוב וכל מה שהרגשתי וחשבתי שקשורים אליו כתבתי בהספד וזהו
יהיה לך שבוע קשה מאוד אבל תזכור שכולם מתים בסוף ועם כמה שזה כואב זה דרכו של העולם.
אני משתתפת בצערך
יהיה לך שבוע קשה מאוד אבל תזכור שכולם מתים בסוף ועם כמה שזה כואב זה דרכו של העולם.
אני משתתפת בצערך
שלי נפטרה לפני חודש . אוי איך שנאתי שאנשים אמרו לי שהם משתתפים בצערי כי הם משתתפים חצי דקה וממשיכים הלאה.
הנה כמה המלצות שלי לדברים ובכללי מה אני עשיתי ומה מצפה לך בחודש הקרוב (אצל כל אחד זה שונה ככה זה היה אצלי)
כשהודיעו לי בהתחלה אמרתי להם שאוקיי והסתגרתי בחדר. ניסיתי לבכות או להרגיש משהו אבל לא עבד לי הרגשתי רע שאני אמורה לבכות אבל עדיין פשוט לא עיכלתי וזה לא היה נראה לי הגיוני.
וכאן טיפ ראשון. הרגשתי שכדי להרגיש טוב עם עצמי אני צריכה לעשות משהו שהבטחתי לה ולא הספקתי לקיים במקרה הזה מתנת יום הולדת אז ישבתי וציירתי אותה וזה קצת עזר לי.
אתה לא חייב לדעת לצייר אבל אולי לכתוב לה מכתב או משהו בסגנון.
אחר כך הלכתי להלוויה גם שם ניסיתי להיות חזקה בשביל סבא ואבא שלי שניסו להיות חזקים בשביל האחרים. למרות שעדיין לא הרגשתי כלום.
אבא שלי שניסה להיות חזק בשביל סבא שלי והיה נראה כרגיל דיברתי איתו כנסענו הביתה.
והטיפ השני הוא לדבר עם הקרובים לתת להם ולך מקום לפרוק. זה לא תמיד קל אז פרקתי לעמותת סהר (זה צ'אט אנונימי) והם מאוד עזרו לי
יום אחרי זה פתאום קלטתי רציתי לצרוח את חיי ולבכות אבל לא היה לי איפה ואיך. אז יצאתי לפארק באמצע הלילה וצרחתי הרבה הרבה זמן.
והנה הטיפ השלישי לבכות ולשחרר כשצריך לא להחזיק
אחר כך בא רכב ביטחון אז ברחתי אבל בסדר.
עכשו אחרי חודש עדיין לא השלמתי עם זה ולפעמים אני מדמיינת אותה בבית שלה או חושבת לספר לה משהו באה לחייג ופתאום נזכרת וזה מבאס ומתסכל בטרוף.
ואני מרגישה אשמה שאני לא זוכרת
והנה טיפ רביעי . זה בסדר להנות גם אם שכחת או שאתה עם חברים או סתם רואה סדרה ומחייך זה בסדר לחייך גם בימים כאלה.
זה לא משהו שעוברים זה משהו שמשלימים איתו. כן זה נראה קצת בלתי אפשרי לעכשו. גם לי. מאחלת לשנינו להצליח
הנה כמה המלצות שלי לדברים ובכללי מה אני עשיתי ומה מצפה לך בחודש הקרוב (אצל כל אחד זה שונה ככה זה היה אצלי)
כשהודיעו לי בהתחלה אמרתי להם שאוקיי והסתגרתי בחדר. ניסיתי לבכות או להרגיש משהו אבל לא עבד לי הרגשתי רע שאני אמורה לבכות אבל עדיין פשוט לא עיכלתי וזה לא היה נראה לי הגיוני.
וכאן טיפ ראשון. הרגשתי שכדי להרגיש טוב עם עצמי אני צריכה לעשות משהו שהבטחתי לה ולא הספקתי לקיים במקרה הזה מתנת יום הולדת אז ישבתי וציירתי אותה וזה קצת עזר לי.
אתה לא חייב לדעת לצייר אבל אולי לכתוב לה מכתב או משהו בסגנון.
אחר כך הלכתי להלוויה גם שם ניסיתי להיות חזקה בשביל סבא ואבא שלי שניסו להיות חזקים בשביל האחרים. למרות שעדיין לא הרגשתי כלום.
אבא שלי שניסה להיות חזק בשביל סבא שלי והיה נראה כרגיל דיברתי איתו כנסענו הביתה.
והטיפ השני הוא לדבר עם הקרובים לתת להם ולך מקום לפרוק. זה לא תמיד קל אז פרקתי לעמותת סהר (זה צ'אט אנונימי) והם מאוד עזרו לי
יום אחרי זה פתאום קלטתי רציתי לצרוח את חיי ולבכות אבל לא היה לי איפה ואיך. אז יצאתי לפארק באמצע הלילה וצרחתי הרבה הרבה זמן.
והנה הטיפ השלישי לבכות ולשחרר כשצריך לא להחזיק
אחר כך בא רכב ביטחון אז ברחתי אבל בסדר.
עכשו אחרי חודש עדיין לא השלמתי עם זה ולפעמים אני מדמיינת אותה בבית שלה או חושבת לספר לה משהו באה לחייג ופתאום נזכרת וזה מבאס ומתסכל בטרוף.
ואני מרגישה אשמה שאני לא זוכרת
והנה טיפ רביעי . זה בסדר להנות גם אם שכחת או שאתה עם חברים או סתם רואה סדרה ומחייך זה בסדר לחייך גם בימים כאלה.
זה לא משהו שעוברים זה משהו שמשלימים איתו. כן זה נראה קצת בלתי אפשרי לעכשו. גם לי. מאחלת לשנינו להצליח
אנונימית
משתתף בצערך
שתנוח על משכבה בשלום
שתנוח על משכבה בשלום
אני הייתי שם, תהיה/י עם המשפחה שלך ותנסה/י להשלים עם המצב. אני משתתפת בצערך:/3> תהיי/ה חזק/ה
אני התחלתי לכתוב מכתבים לאנשים שאיבדתי ולשמור אולם לעצמי, אני כותבת שם את כל ההרגשות שלי זה כמו יומן בערך וזה משחרר, זה גורם לי לחשוב שאת הדברים שלא הספקתי להגיד אני יכולה להגיד שם, את הדברים שלא רציתי להודות בהם בקול אני מסוגלת לכתוב שם. אני מאוד מקווה שיעזור גם לך:)
אני התחלתי לכתוב מכתבים לאנשים שאיבדתי ולשמור אולם לעצמי, אני כותבת שם את כל ההרגשות שלי זה כמו יומן בערך וזה משחרר, זה גורם לי לחשוב שאת הדברים שלא הספקתי להגיד אני יכולה להגיד שם, את הדברים שלא רציתי להודות בהם בקול אני מסוגלת לכתוב שם. אני מאוד מקווה שיעזור גם לך:)
גם לי סבתא נפטרה..תתפרק,תוציא את הכאב.אני יודעת שזה עצוב וזה קשה במיוחד בימים הראשונים אבל לאט לאט הזמן יעשה את שלו.סבתא שלך בטח גם בעולם טוב יותר אז הכל בסדר.
אני משתתף בצערך:(
אני משתתפת בצערך, ברוך דיין האמת!
אתה יכול לפרוק ולבכות, זה הזמן וזה לגיטימי ונורמלי לגמריי, תפרןק הכל.
תדע שהיא במקום טוב יותר עכשיו והיא שומרת עליך מלמעלה.
מוזמן לפרוק לי בפרטי אם תרצה 3>
אתה יכול לפרוק ולבכות, זה הזמן וזה לגיטימי ונורמלי לגמריי, תפרןק הכל.
תדע שהיא במקום טוב יותר עכשיו והיא שומרת עליך מלמעלה.
מוזמן לפרוק לי בפרטי אם תרצה 3>
תפרד ממנה