7 תשובות
השיר מדבר על בן אדם פשוט שהיה לא מקובל בילדותו. אבל כשהוא הגיע לצבא הוא קיבל "מרפקים" (הכוונה לאופי שהוא היה צריך כל הזמן) ואז עלה דרגה ועוד דרגה ופגע באנשים בדרך עד שהוא הגיע למעמד הגבוה שהוא כמובן ראש ממשלה וכל האופי שלו השתנה לרעה.
"וויסקי וסיגר
כי בוס תמיד הוא בוס
יש לו כוח השפעה
אבל הוא לא יזיז פה כוס..."
הוא בעצם עכשיו עושה לאזרחים מה שעשו לו בילדותו. הוא שכח מאיפה הוא בא..
^ מעניין אותי לדעת למה החלטת שהור ראש ממשלה וגם אם כן למה הוא השתנה לרעה?
אנונימי
זה מדבר על אדם שהיה חלש, כל הזמן פגעו בו כאשר לא היה לו את האפשרות לפגוע
ואז הוא המשיך וזה עד שעשו לו ניתוח להשתלת מרפקים יעני הוא יכל לפגוע באחרים ואז הוא התחיל לפגוע וזה והפך להיות כמו אלה שפגעו בו בילדות
הרבה אומרים שזה שיר על ביבי נתניהו
^^אנונימי
קודם כל, זה שיר מחאה. טונה שר אותו באיזה מחאה שהייתה אנלא זוכר מתי.
הוא מעביר ביקורת על ראש הממשלה. אפשר להבין את זה מהשיר. "שקל ועוד שקל דרגה ועוד דרגה". וגם המשפט שכתבתי בתשובה הקודמת.
וגם בשיר יש איזה משפט שהוא מתחיל לפגוע באנשים עם המרפקים שלו כדי להשיג את מה שהוא רוצה. זה שינוי לרעה. לרמוס אנשים כדי להשיג מה שאתה רוצה זה רע. ועוד בסוף להיות בעל כוח לשנות דברים לטובה אבל לדאוג רק לתחת של עצמך? מאוד רע.
אני דווקא תמיד לקחתי את זה למקום טוב .
כאילו יש לו השפעה אבל הוא לא יזיז פה כוס
יעני שגם שהוא יכול להתנקם בהם הוא שם עליהם זי* תמבין? לא ראיתי את זה מהמבט הזה
שיר מחאה זה בדוק בכל מקרה , אבל יש מצב שטעיתי אח מחילה
אנונימי
אנונימי^^
אל תבקש סליחה הכל טוב רק הסברתי חח.
עקרונית השיר מדבר בדיוק על הפרטים שצויינו בתגובות לעיל... אבל פרט שמשום מה הרבה אנשים חיים בלעדיו הוא שבשלב מסויים הובן שהשיר מדגים את אופן השיר ואת הדימויים בו (של אדם חלש שהולך ומתחזק עד כדי פגיעה באופיו הטוב וחזרה לימים חשוכים, וכו'), בצורה אקטואלית מאוד - ספציפית על ביבי...

הדבר בא לידי־ביטוי בכל מיני אזכורים לאורך השיר שמיוחסים אליו ("וויסקי וסיגר", הדרגה שבה ביבי היה בצבא, ועוד ועוד...), ובצורה גורפת ומאוד ברורה גם באאוטרו של השיר ("הון, שלטון, עולם תחתון!"), שמזוהה עם ביבי וסיפוריו.

בנוסף, ובאופן קצת כללי יותר - השיר עצמו הועצם מאוד לקראת תקופת מחאות סביב פעילויות הממשלה בראשות נתניהו, אי־שם בין תקופות הקרובה השונות (טונה נהג לקרוא לזה "שיר שסימפל את המחאה האחרונה").