סבתא שלי נפטרה יום חמישי כבר ה30 ואני עדיין לא מצליחה לעכל ואני בוכה כל הזמן וברגעים הכי לא טובים אני לא מצליחה להחזיק את הבכי באמצע שיעורים בלילה סתם כשאני לבד ואני ממש מתגעגעת ורוצה לראות אותה שוב מה לעשות אם זה אני כל הזמו בוכה...

לצאט אני מכירה את זה מבטיחה שאני אעזור אצלי זה סבא ואני 3שנים בלעדיו והוא היה ממש קרוב אליי ואני אליו

דבר ראשון אני משתתפת בצערך.. אני לא חושבת שיש משהו שאני יכולה לעשות כדי לשפר את ההרגשה שלך.. ברור שזה יהיה קשה להדחיק את זה מהזיכרון.. אבל אן מה לעשות אלה החיים.. וזה קורה לכל בן אדם בסופו של דבר. היה טוב וטוב שהיה.. בסופו של דבר את תתגברי על זה גם עם זה עוד חודש או עוד שנה..

היי.. גם סבתא שלי נפטרה לפני חודש. יש לי רק סבתא אחת. אז אני סוג של מבינה אותך.. אם את צריכה עזרה במשהו לא משנה מה.. אני פה 3>

אל תהיי עצובה, גם לי זה קרה, תעודדי, המקום ינחם אותך, משתתפת בצערך, תהיי חזקה!

תקשיבי... זה לא משהו שאת יכולה לשלוט עליו.. לפני 4 שנים סבתא שלי נפתרה וחודש הייתי בוכה כמעט כל יום... וגם אחרי זה עד עכשיו יש ימים שאני בוכה שאני מתגעגעת אליה.. זה לא יעבור אבל לאט לאט לאט תתרגלי לזה קצת וזה יבוא פחות... בהצלחה...

אם את בעניין- תכתבי עליה קטע/שיר קטן על מה שהיא הייתה בשבילך, משהו שיעזור לך להתמודד.
תדברי עם הורים/אחים אנשים שקרובים אלייך ותדעי שתקבלי את החיזוק והתמיכה מהם.