אני פשוט בלחץ אטומי.

מכל המצב הבטחוני אני לא מצליחה להרדם אני רק מדיימנת תרחישים נוראים מה יקרה אם... ואם...ואם...
אני לא יודעת מה לעשות אם עצמי .
אני גרה בבנין ויש לנו מקלט משותף לכל הדיירים ואני בקומה שלוש לוקח לי זמן להגיע וגם כשאני שם אף פעם לא סוגרים את הדלת הם טעונים שאין אוויר .
אני מפחדת שיהיה אזעקה ואני לא אתעורר .
אני מפחדת שהבית שלי יהרס
אני מפחדת על עצמי
ובנתיים , טפו טפו טפו עוד לא הייתה אעזקה אחת אני גרה במרכז
ואני מפחדת מאיך אני אתמודד במקרה הגרוע שתיהיה אחת.
אני יודעת שיש אנשים שגרים בעוטף עזה ובדרום וסבולים ומפחדים גם ולהם יש סיבות טובות יותר .
אני לא יודעת אף פעם לא הייתי ככה תמיד חשבתי שהכל יהיה טוב
גם במבצע הקודם לא הייתי בלחץ כמו שאני עיכשוו פשוט ידעתי שלא יקרה לי ולכל מי שאני מכירה ואוהבת כלום ועבודה שזה היה נכון .
ועיכשוו אני פשוט לא חשה באותה תחושת ביטחון .
ובקיצור כתבתי הרבה . אין כאן ממש שאלה פשוט הייתי צריכה לפרוק קצת ושאנשים ידעו שאני מרגישה ככה גם אם לא יודעים שזו אני , ואם הגעתם עד לכאן תודה שקראתם את הכלזה מאד עוזר ( אני מקווה )