איך חלקכם לא רוצים לחזור לבית ספר ?

אין חברים.

כי זה ליטרלי כלא

כן סיימנו.

אני מפחדת מהמבחנים

בדידות אני מרגישה גם בבית ספר
פשוט סובלת שם גם מבחינה לימודית וגם מבחינה חברתית, מעדיפה להיות בבית.

כי זה מעייף

כי לחלק אין חברים אז זה הרגשה של בדידות ועזיבה במשך כל שנת הלימודים אבל עם לחץ.

ליטרלי הילדים בבית ספר שלי. אני כבר מעדיפה למות משעמום ולהתקע כול היום בבית מאשר לראות את הפרצוף שלהם .

צוות שמונע ממך לעשות 5 יח' במקצועות רק בגלל שאתה חלש בגמרא. ר"מים ששואלים שאלות שיוציאו אותך תלמיד בעייתי לא משנה מה תענה, ואם בכל זאת תצליח לענות הם יעשו עצמם כאילו קבלו טענתך אך למעשה יכעסו אפילו יותר ויסמנו אותך להתנכלויות. 40 יח' (קרוב לשלושים במקרה שלי כי אני חלש בגמרא נכון לעכשיו) בגרות כשיש לך 7 שעות גמרא היום ופחות מ3 שעות לימודי חול עם הפסקה של שעה וחצי לאורחת צהריים + תרגול לימודי חול.
אני יכול להמשיך לכתוב לנצח אבל למי יש כוח לקרוא (ולכתוב) תלונות על ישיבה תיכונית חריגה שעוברת על כללים על ימין ועל שמאל? אני משער שהבנת.
בלי להזכיר את זה שאני כמעט שלא בקשר עם אף אחד בכיתה וזה גורם למעט ערעור נפשי לא מאובחן (אין לי זמן לפסיכולוגים, וגם לאניאשרו לי להשתחרר בשביל דבר כזה בכל מקרה, גם זה יקח לי מהזמן שממילא יש לי מחסור בו בזמן לימודים בתקופות מסוימות שהם רוב שנה) מידי פעם בפעם.

אין חברים
אני שונאת אנשים והם מפחידים אותי

איזה בדידות החופש הגדול זה השיא של החיים שלי
ואני שונאת לצאת מהבית