16 תשובות
אלוקים יצר את הכח המגנטי
שואל השאלה:
אז הוא יצר את הכוח המגנטי והכוח המגנטי הוא זה שמפעיל את המצפן?
אז הוא יצר את הכוח המגנטי והכוח המגנטי הוא זה שמפעיל את המצפן?
אנונימי
בן אדם יצר את המצפן
כן
דתיים מסבירים את זה בדיוק באותה צורה בה חילונים מסבירים את זה.
הכוונה שלי הוא שהמצפן נמשך לכוח המגנטי גם לפי דתיים וגם לפי חילונים, אבל לפי הדתיים הכוח המגנטי זה ה' יצר
הכוונה שלי הוא שהמצפן נמשך לכוח המגנטי גם לפי דתיים וגם לפי חילונים, אבל לפי הדתיים הכוח המגנטי זה ה' יצר
אנונימית
שואל השאלה:
חילונים מסבירים את זה ככה שכדור הארץ הוא כוכב לכת, מה שגורם לכך שיש לו שדה מגנטי ויש לו קטבים, ככה שהמצפן עובד לפי השדה המגנטי שנוצר על ידי זה שכדור הארץ הוא כוכב לכת
חילונים מסבירים את זה ככה שכדור הארץ הוא כוכב לכת, מה שגורם לכך שיש לו שדה מגנטי ויש לו קטבים, ככה שהמצפן עובד לפי השדה המגנטי שנוצר על ידי זה שכדור הארץ הוא כוכב לכת
אנונימי
ככה מסבירים את זה גם דתיים
^^וכך גם דתיים חושבים, אבל הם בנוסף גם אומרים שזה ככה כי כך ה' יצר את זה וזה לא פשוט נוצר מעצמו
אנונימית
אלוקים יצר את החלל ואת כל מה שבתוכו
אני אישית לא יודע איך מצפן עובד(לא כ"כ מעניין אותי)
אבל בגדול אנחנו גם מאמינים שיש חוקי פיזיקה פשוט מי שאחראי עליהם ויצר אותם הוא הקדוש ברוך הוא
אבל בגדול אנחנו גם מאמינים שיש חוקי פיזיקה פשוט מי שאחראי עליהם ויצר אותם הוא הקדוש ברוך הוא
אנחנו אומרים שהמצפון זה הנפש האלוקית שטבועה בנו שרוצה לעשות טוב ולתקן את העולם(ואת האדם)ועצם הקמיעה לדת/לטוב/לשלום אהבה ואחווה זה חלק מהפעולות של הנשמה
הה חשבתי מצפון חח
מצפן-אלוקים ברא כוחות בטבע והמצפן פועל על פי חוקי הטבע שהקדוש ברוך הוא ברא בעולם
מצפן-אלוקים ברא כוחות בטבע והמצפן פועל על פי חוקי הטבע שהקדוש ברוך הוא ברא בעולם
אי אפשר לאדם מודרני להסביר מציאות של כיוון. נהוג להעביר את הבעיה הזו למערכות ייחוס, נקודת המבט שלי היא נקודת האפס עבור מערכת וקטורית מסויימת. אך גם זה לא פותר את הבעיה, שהרי הוקטור "מצביע" (אני מפשט את הדיון טיפה בכדי שיהיה קל לעקוב) לכיוון מסויים, אם אין כיוון לפני הוקטור אז הוקטור לא מתקדם לשופ כיוון ואנחנו נשארים בנקודת האפס של מערכת הייחוס, בכדי שיהיה וקטור כבר צריך שיהיה כיוון שאותו הוקטור מתאר. חלל מוחלט לא ייתכן וזו מוסכמה, זו הייתה השגיאה של ניוטון (שאיינשטיין פרך), אך החידוש פה הוא שגם חלל יחסי בעייתי. כדי שאני אוכל לומר שהשמש מעליי צריך כבר להיות כיוון מוגדר 'למעלה', לפיו אני יודע ששם השמש נמצאת ושהיא לא מימיני או מאחוריי. תנועה בזמן ובחלל צריכה תמיד להתרחש בכיוון כלשהו, הוקטור רק מתאר את הכיוון הזה בצורה מתמטית אבל מאוד קשה להבין מה זה אומר פיזיקלית. כל המציאות של תנועה, הן במרחב והן בזמן, אפשרית אך ורק ע"י מציאות של כיוונים מופשטים, כיוון 'סתם'. הבעיה היא שגם המציאות של כיוון מאוד קשה, מה מחייב את 'למעלה' להיות למעלה? מדוע לא ייתכן ש'למעלה' יהיה 'למטה'? אי אפשר לומר ש'למעלה' עומד רק ביחס של מעל ל'למטה', שהרי ה'מעל' הוא זה שאנו דנים בו. זה נושא רחב מאוד בפיזיקה של אריסטו (זו הייתה הפיזיקה לפני דקארט, שם הפיזיקה התפצלה לשתי אסכולות נפרדות: קרטזיאנית ואריסטוטלית, ולבסוף בא ניוטון כיורש הפיזיקה של קפלר ומחק את שתי המסורות הללו וממנו יצא המדע הקלאסי, ניוטון שלט בכיפה עד תחילת המאה ה־20. ב־1905, ובאופן יותר גלוי ב־1916, איינשטיין שב לפיזיקה של אריסטו ופרמל והתאים למדע מודרני חלק ממנה, למשל חוסר היכולת להשתמש בחלל ריק כמערכת ייחוס, ערך מהירות מוחלט [שזה יצא גם ממקסוול], ובין היתר הדיון שלנו בכיוון כשלעצמו). דיונים כאלו יכולים להטריף את הדעת, זה יותר מדי מופשט ממה שאדם רגיל לשאת בד"כ. אריסטו עצמו הוציא את המסקנה (ואני שוב מפשט את ההוכחה) שכיוון שקצוות המימדים המופשטים הם מוגדרים ע"י משהו מופשט יותר, או יותר נכון מבטאים אותו, וכך הוא המשיך הלאה עד שהגיע אל המופשט ביותר שהוא המניע הבלתי מונע, ר"ל אלוהים, בספר ח' של הפיזיקה הוא דן בכך. סטיבן הוקינג כתב שלשאול מה קדם לזמן זה כמו לשאול מה יש מצפון לקוטב הצפוני, שהוא הרי מגדיר מהו צפון. בהשוואה הוא צודק, לשאול מה יש אחרי קצה של מימד זו שאלה מאוד אבסורדית במידה והייתה לנו מערכת ייחוס מוחלטת (כמו שאנחנו מתייחסים לכדו"א במקרה של צפון דרום מזרח ומערב), אך כיוון שאנחנו מסתכלים מבחינת היקום כולו סתם ואז אין לנו אפשרות לומר "זה קצה המימד". המקובלים דנים בעניין הזה על רקיע מכון.
קאנט הוכיח באסתטיקה הטרנסצנדנטאלית שחלל וזמן, כלומר מימדים, הם חוש אפריורי שיש לנו, ומציאות הכיוון כשלעצמו היא בעצם גבול אותו החוש האפריורי, שהוא שואף לאינסוף. זה מתקשר למגמה הכללית אצל קאנט, לפיה האלוה הוא מה שאנחנו מכירים עת אנו עומדים על גבול התבונה הטהורה, ובכך נמצא שאין מחלוקת בינו לבין אריסטו כלל (המדע המודרני לא יגיע לכך לעולם משתי סיבות: א. הנחת החוש האפריורי היא מה שמאפשר מדע, ב. ההנחה הראשונית, שהיא יסודית וחשובה ואין לנו עליה שום ביקורת, היא שנוכל להמשיך במחקר הסיבות כאילו עד אינסוף ולעולם לא נגיע לנקודה של דבר ללא סיבה כמו אלוהים). אני מקבל את הגישה הזו. המצפן כשמסתכלים בו מבחינת מערכת הייחוס של כדו"א בלבד הוא סתם מראה לנו קוטב של שדה מגנטי שלא מעניין אף אחד, אך ברגע שמתחילים טיפה לשאול עליו שאלות הוא מוציא אותנו מהתפיסה המטריאליסטית הוולגרית של העולם המודרני ואנחנו רואים שהוא מצביע ישירות אל אלוהים.
קאנט הוכיח באסתטיקה הטרנסצנדנטאלית שחלל וזמן, כלומר מימדים, הם חוש אפריורי שיש לנו, ומציאות הכיוון כשלעצמו היא בעצם גבול אותו החוש האפריורי, שהוא שואף לאינסוף. זה מתקשר למגמה הכללית אצל קאנט, לפיה האלוה הוא מה שאנחנו מכירים עת אנו עומדים על גבול התבונה הטהורה, ובכך נמצא שאין מחלוקת בינו לבין אריסטו כלל (המדע המודרני לא יגיע לכך לעולם משתי סיבות: א. הנחת החוש האפריורי היא מה שמאפשר מדע, ב. ההנחה הראשונית, שהיא יסודית וחשובה ואין לנו עליה שום ביקורת, היא שנוכל להמשיך במחקר הסיבות כאילו עד אינסוף ולעולם לא נגיע לנקודה של דבר ללא סיבה כמו אלוהים). אני מקבל את הגישה הזו. המצפן כשמסתכלים בו מבחינת מערכת הייחוס של כדו"א בלבד הוא סתם מראה לנו קוטב של שדה מגנטי שלא מעניין אף אחד, אך ברגע שמתחילים טיפה לשאול עליו שאלות הוא מוציא אותנו מהתפיסה המטריאליסטית הוולגרית של העולם המודרני ואנחנו רואים שהוא מצביע ישירות אל אלוהים.
אנונימי
לא הבנתי מה ההבדל בין דתיים שמסבירים לחילונים שמסבירים...
הצפון המגנטי
באותו הנושא: