3 תשובות
להתחלה של התהליך הזה בדרך כלל מקשרים ארועים שליליים, שמורידים את המוראל, האדם מגיע לתחתית השפל, ועובר תהליך של ריקנות ושאלות וחיפוש האמת, אמ.. לא נישכח גם שלאמונות יש תפקיד חשוב בתהליך עצמו, (עוד משחר ההיסטוריה)
לאחר שהוא "מתאזן" קצת וחוזר למציאות פחות או יותר אז זה קורה,
עכשיו הוא יקבל על עצמו כל דבר וכל מקרה כסימן טוב או ככפרה על מעשים שנעשו, "והכל לטובה" כך יסנן מבין שיניו באדיקות רבה.
כל דבר קטן חיובי שקורה ניראה כסימן ל...
הדמיון והרצון כורתים ברית ומשם הדרך רצופה בסימנים ואותות,
ופתאום מקרה של מישהו אחר ניתפש כעוד סימן דומה למקרה שהיה לו.
וככה מזינים אחד את השני.
לאחר שהוא "מתאזן" קצת וחוזר למציאות פחות או יותר אז זה קורה,
עכשיו הוא יקבל על עצמו כל דבר וכל מקרה כסימן טוב או ככפרה על מעשים שנעשו, "והכל לטובה" כך יסנן מבין שיניו באדיקות רבה.
כל דבר קטן חיובי שקורה ניראה כסימן ל...
הדמיון והרצון כורתים ברית ומשם הדרך רצופה בסימנים ואותות,
ופתאום מקרה של מישהו אחר ניתפש כעוד סימן דומה למקרה שהיה לו.
וככה מזינים אחד את השני.
למה לצמצם ולהצר מחשבה לכדי ביטוי אחד- לכתוב את המילה בנשימה אחת עם המילה "נרדפת " -"פחד."?
יש כאלה, ויש שממש לא מתקרבים למה שתיאר העונה הקודם.
אפשר לכנות זאת, עצוב, מדוכא, מבולבל ותוהה, אובד עצות על פי הפסוק" ממעמקים קראתיך ה'"
(לא בושה ואין חסינים מז השאלה מתי זה יקרה לכל אחד.~)
ואפשר לכנות אנשים אלה, בלשון חיובית יותר, כמו 'עמוק, ויסודי, רגיש ואינטיליגנט-ב"הטבה" הזו, של אבחנה והבחנה, לא זכינו כולנו- ורק אלה שכן זכו, ממהרים להבין הרבה יותר מוקדם מכולם, שיש פה סיבה ומסובב, העולם הוא לא "מקרה טבע" או הגדרות אחרות. אלא שיש/ כאן בורא והוא ממשיך ומחיה את הבריאה בכל רגע נתון.
להזין אמונה, אין יותר טוב מלבדוק. פשוט להתבונן, לחשוב ולהביט עמוקות במה שלפנינו והדרך הנוספת, המשלימה,-היא בדיקה שכלתנית ומודעת, עם הוכחות אין סוף. והיא אפילו מועדפת על התורה, על פי הפסוק "וידעת היום (בדיקה עיונית שכל) והשיבות אל לבבך" (רגש והתרגשות)
עוד "תנאים" שחייבים להתקיים, כדי לשמר, הם רגישות כאמור, חוסר גאווה וחשיבות עצמית, עד כדי ביטול האגו, ובדרך שתאפשר לקבל מאחרים. דברים, שגם אם זה נוגד את ה"הגיון" שלו. ישמע עד תום -ודווקא לאחד כזה נכונות הפתעות אין ספור.
יש כאלה, ויש שממש לא מתקרבים למה שתיאר העונה הקודם.
אפשר לכנות זאת, עצוב, מדוכא, מבולבל ותוהה, אובד עצות על פי הפסוק" ממעמקים קראתיך ה'"
(לא בושה ואין חסינים מז השאלה מתי זה יקרה לכל אחד.~)
ואפשר לכנות אנשים אלה, בלשון חיובית יותר, כמו 'עמוק, ויסודי, רגיש ואינטיליגנט-ב"הטבה" הזו, של אבחנה והבחנה, לא זכינו כולנו- ורק אלה שכן זכו, ממהרים להבין הרבה יותר מוקדם מכולם, שיש פה סיבה ומסובב, העולם הוא לא "מקרה טבע" או הגדרות אחרות. אלא שיש/ כאן בורא והוא ממשיך ומחיה את הבריאה בכל רגע נתון.
להזין אמונה, אין יותר טוב מלבדוק. פשוט להתבונן, לחשוב ולהביט עמוקות במה שלפנינו והדרך הנוספת, המשלימה,-היא בדיקה שכלתנית ומודעת, עם הוכחות אין סוף. והיא אפילו מועדפת על התורה, על פי הפסוק "וידעת היום (בדיקה עיונית שכל) והשיבות אל לבבך" (רגש והתרגשות)
עוד "תנאים" שחייבים להתקיים, כדי לשמר, הם רגישות כאמור, חוסר גאווה וחשיבות עצמית, עד כדי ביטול האגו, ובדרך שתאפשר לקבל מאחרים. דברים, שגם אם זה נוגד את ה"הגיון" שלו. ישמע עד תום -ודווקא לאחד כזה נכונות הפתעות אין ספור.
כדאי לך לצפות!