אני סובלת בטירונות, הבנות רעות המפקדות רעות, קשה לי בצורה הזויה אני לא יודעת איך אני עוברת עוד חודש וחצי ככה..

טוב אז תקשיבי אין כמעט אחד שמגיע לטירונות ולא חוטף הלם, ככה זה בהתחלה בימים הראשונים שוק אחד גדול ולאט לאט כבר לגמרי מתרגלים למצב.
לא אומרת שאת צריכה להיות שם חברה של כולם אבל בטוחה שתמצאי לך את הכמה שאת סבבה איתם להעביר את הטירונות, בסופו של דבר כולן רוצות להיות חברותיות כדי להעביר את הטירונות שלהן בכיף

אני זוכר שבטירונות שלי היה לי ממש קשה. הייתי בטירונות קרבית
וזה בכלל.. רצחו אותנו והכריחו אותנו ממש להסתדר אחד עם השני.
אני זוכר שהסדרתי רק עם צרפתי אחד שהיה איתי בחדר. מפה לשם.. אחרי 3 שבועות נפתחתי ממש להרבה חיילים שאיתי והתחיל להיות לי ממש טוב..
הכל עניין של זמן והתפתחות אל תדאגי זה יעבור.

ולגבי המפקדים:
הם צוחקים עליך מאחורי הגב. הכל הצגות. אל תפחדי לא מהמפקדים ולא מהסמל.
רק קצין בדרגת רב סרן ומעלה יכל להשאיר חיילים שבת ורק המ"מ יכל להשאיר אותך שעות ביציאה.
בקיצור, אל תשימי על המפקדים ותצחקי עליהם.
אני כל ח' סמל הסתכלתי על הרצפה וצחקתי מהשטויות שהוא אמר.

שואל השאלה:
אנחנו אבר שבועיים ככה ורק מתרחקות