אני נותנת לאנשים לסובב אותי על האצבע ולא יודעת לשים גבולות לאף אחד

תתחילי לעבוד על ביטחון עצמי

לעמוד על שלך ולדעת שיש לך את הזכות לבחור ואת מספיק גדולה וחכמה ואף אחד לא יקח לך את זה
ברגע שיהיה לך אפשרות לבחור תבחרי מה שאת אוהבת ולא מה שאמרו לך גם אם זה קשה בהתחלה אבל מבטיח לך שתרגישי טוב בהצלחה ענקית לך

את רוצה לרצות אנשים כי את מפחדת שלא יאהבו אותך, שאנשים ישפטו אותך ויסתכלו עלייך בעין רעה בגלל שאת חושבת שמבחינתך את צריכה לבוא לקראת לא משנה אם לאדם השני זה מגיע. אני מכירה את זה. אולי עברת משהו בעבר שגרם לזה, בדרך כלל זה נובע מבעיה כלשהי או טראומה.
בתור התחלה הייתי אומרת לך תנסי להשמיע את הקול שלך, לא בעמדת גבולות, באופן כללי, תשמיעי את הדעה שלך לא משנה אם היא מקובלת או לא, אם שואלים לדעתך או יש דיון בין כמה אנשים שאת בינהם תגידי משהו גם אם זה לא משהו גדול.
בעניין של גבולות תתחילי ממקום שעוד פחות או יותר נוח לך, לדוגמא (אני לא יודעת בת כמה את אני משערת שאת עובדת אז הדוגמא בהתאם) אם את במקום עבודה ומשגעים אותך שם עם שיחות טלפון אלייך, תתחילי לענות פחות, לחזור מאוחר יותר (שעה שעתיים אחרי זה), לכתוב יותר הודעות מאשר שיחות טלפון (גורם לאנשים לענות מתי שנוח להם ולא מתי שבא להם, נוח לשגע יותר בטלפון מאשר הודעות כי זה חודר יותר למרחב הפרטי, לדעתי לפחות), לא לענות לשיחות מהעבודה כשאת בחופש.
לגבי אחרים אם מבקשים ממך משהו שאת לא מרגישה בנוח, ואת לא מרגישה שאת מסוגלת להגיד לא, אל תגידי לא, תגידי "אני אבדוק ואם אוכל...אני אברר אם יש לי..." דברים בסגנון הזה, תגידי משהו שמשאיר חלון סיכויים אבל נשמע יותר כמו דחייה מנומסת.

שואל השאלה:
^תודה לך!! נתת לי כלים ואני ממש ממש מעריכה את התשובה שלך ❤
אני לא חושבת שהפחד הוא מלהציב גבולות, אני מרגישה שה"לא" שלי לא מספיק ברור, שאנשים מרשים לעצמם למתוח את הגבול איתי כי אני לא מסרבת עם מספיק בטחון,
אז אני מראש מוותרת על המקום שלי מהפחד שאם אני אנסה להציב גבולות ינסו לערער אותי שוב ואני ארגיש מגוחכת וחסרת משמעות