אני מרגישה שאני הפסיכולוגית של כולם

יש מצב את עוזרת לי במשהו אני צריך עזרה זה בעיה קשה בואי נגיד ככה

מבין אותך. קורה לי משהו דומה, אני עוזר לאנשים ואחרי זה הם מתלוננים שאני לא "מספיק עוזר" להם

אז אל

שאני אומר עוזר זה מבחינה מעשית לא רגשית נגיד פעם אחד מהחברים שלי קנה מסך למחשב ועזרתי לו להתקין אותו ישר אחרי שהוא קנה..

הייתי במקום שלך, זה מתכון לאבדון.
תפחיתי עם טוב הלב שאת נותנת, זה יותר מדי

הגיוני שתרגישי ככה .
לדעתי תכירי אנשים שישמחו לשמוע לבעיות הקטנות שלך .
ושיהיה הדדי .
אל תעזרי לכולם . רק לאלה שאת מרגישה רצון וצורך .

שואל השאלה:
הבעיה שאני מרגישה לא בנוח לא לעזור.

אותו מצב כמו שלך

את חייבת לעבוד על להפסיק לתת מעצמך לאנשים שלא מעריכים אותך, לאנשים שאת לא מרגישה שאת מקבלת את ה"החזר" המינימלי. כשאין הדדיות, את תרגישי רע.

בגלל אנשים כאלה אני לא פורק יותר...
כשרע להם, הם מוכנים לקבל כל טיפה של חום ורגש ממך, אבל כשטוב להם, הם בחיים לא יבינו על מה את "מתבכיינת"
אבל אם את רוצה לפרוק הצ'אט שלי פתוח פה 24/7 ואני עונה כשבא לי

הייתי במצב קצת דומה, חשוב לי לומר לך לא לדחוק את עצמך לקצה, לא לתת עד שנגמר לך הכוח. זה מזיק.
זה נורא מורכב לתת מעצמך כשאת מרוקנת מאנרגיות. אז קודם כל את, זו לא בושה. אם לא תדאגי לעצמך יהיה קשה מאוד לדאוג לאחרים, בעיניי אפילו יכול להיות הרסני. תני בכמות שאת מסוגלת ולא לפי מה שצריך, אין סוף למקומות שזקוקים לעזרה ואם נתנהל לפי זה נראה לי שלא ישארו לנו אנרגיות לעצמנו.
זה לא נעים לסרב לעזרה אבל זה עוד יותר לא נעים להזניח את עצמך כדי להציל אחרים. אולי יש לזה אווירה הירואית, אבל זה לא בריא.
שמרי על הלב שלך ושימי לב שמי שאיתך גם משתדל לשמור עליו יחד איתך. את יכולה להתמסר, פשוט אפשר לבחור למי.