ברכה על המצה - אילו ברכות אנו מברכים על המצה?

ברור של המוציא מצה אלא המוציא לחם מן הארץ

בפסח - כולם מברכים על המצה "המוציא לחם מן הארץ" ואילו במשך כל השנה - האשכנזים מברכים המוציא, ואילו ספרדים, אם אוכלים אותה כמו קרקר, בין הארוחות, מברכים "בורא מיני מזונות".
בליל הסדר באכילת המצה בפעם הראשונה אנו מברכים בנוסף אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על אכילת מצה
בפשטות משמע שהאוכל מצות בכל שבעת ימי הפסח אינו מקיים בכך מצווה, וכפי שאמרו חז"ל שאכילת מצה בשבעת הימים היא "רשות" (פסחים קכ, א). אולם הרבה מגדולי ישראל כתבו, שאמנם חובת אכילת מצה היא רק בליל הסדר, ולכן רק על אכילת מצה שבליל הסדר תיקנו חכמים לברך "על אכילת מצה", אבל בשאר ימי הפסח אף שאין חובה מכל מקום האוכל מצה מקיים מצווה. ומה שקראו חכמים לאכילת שבעת ימי הפסח "רשות", כוונתם לומר, שלעומת החובה לאכול מצה בליל ט"ו, בשאר הפסח רשות ביד האדם להחליט אם ברצונו להוסיף ולקיים מצווה באכילת המצה. ולפי דעתם אין המקרא יוצא מידי פשוטו, שנאמר (שמות יב, טו): "שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ". וכן כתבו האבן עזרא והחזקוני, וכן משמע מדברי הרא"ש. וכן נהג הגר"א. אמנם גם לדעתם המצווה היא באכילת כזית בכל סעודה, והאוכל יותר אין בידו תוספת מצווה.