12 תשובות
בטח.יש גם פרות אדומות חחח
ברור, זה אחד מעיקרי האמונה שחייבים להמאין בו, ומי שלא מאמין בו - כופר בתורת משה רבנו, כמו שכתב הרמב"ם במשנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות, פרק יא, הלכה א.
אנונימי
^ אתה מאמין כי אתה חייב?
אני לא מאמינה כי אני לא מאמינה שאני חייבת.
+P
^ אני מאמין כי ככה מסר לנו ה' בתורה - אז ברור שחייבים להאמין בזה.

זאת אל אמונה שמצוצה מן האצבע, זאת תורה שה' נתן בנוכחות של כל עם ישרלא מתי שםה שמעו את קולו, כל העם שמע את ה' מדבר עם משה.

אבל שוב, הבנתי שזה לא משהו שאת לא מבינה בו, לכן אי אפשר לשפוט אותך.

אם היית רוצה עזרה - הייתי עוזר לך.
אנונימי
פחות. הניסיון הזה להיאחז במשהו שיושיע אותנו מהרוע האנושי אף פעם לא תפס אותי, עוד יותר אני קצת חושב שזה אגואיסטי כעם, פתאוםם בביאת משיח אנחנו נהיה העם המוביל היחיד עם הסגולה היחיד שצדק כולם יבוא אל כיסא המלוכה בידנו, יש את זה ביותר התנשאות, זה גם מה שביטל את הרצון שלי כל כך להשתייך לדת היהודית או לדת בכלל. יש את האמונה הקיימת תמיד אנחנו יחידי הסגולה וכל השאר טועים כשהרבה מאוד מהדתות נולדו מתוך אמונה רוחנית לצניעות וקבלה ומקדשות את הערך הזה עד היום אבל יחד עם זה מקדשות גם את האמונה בנרקסיסטיות עממית.
^^ אני מכירה אותך??
+P
^^ מה לעשות שרק אנחנו הסכמנו לקבל את התורה בלי לשאולקדום "מה כתוב בה?" ושאר העמים סירבו לקבל אותה, גם אחרי ששאלו קודם "מה כתוב בה?, והקב"ה השמיע להם שאפילו בני נח חייבים בזה ("לא תרצח", "לא תגנוב", "לא תנאף") בטענה שזה "לא מתאים" לה.

אז זה בהחלט מגיע לנו, הפסד שלנו. אם היו מסיכמים לקבל את התורה - הם גם היו העם הנבחר.
אנונימי
^^ דיברנו בהרבה שאלות, גם אתמול בשאלה על חרדים. דווקא שם הערכתי מה שענית.
אנונימי
בהחלט
יש הרבה אנונימיים, קצת קשה לזהות.
אני מאד מעריכה את הדת אני פשוט רוצה שאנשים יתווכחו כמו שצריך, ולא, "כי כך הוא אמר", "כי ככך חייבים להאמין".
+P
^אין לנו סיבה אחרת לקיום המצוות בלבד שהוא צוה עליה, כל המטרה זה לעשות את רצונו יתברך, זה לא שהיינו ממציאים כל כך הרבה מצוות לא קלות בשם אלוקים.

וכבמון שאלוקים הוא אמין ביותר, הוא שלמות, ואין לו סיבה לשקר לנו, הוא יכול להשיג כל מה שהוא רוצה בלי לשקר, אין לו צרוך בזה, והוא הוכחת את ננאמנותו אלינו במצרים (שם זה היה בגלוי) ולואורך כל ההסיטוריה שלנו (בגלות זה בהסתר).
אנונימי
מאמינה לגמרי.
מחכה בקוצר רוח