בנות עם הפרעת אכילה כנסו בבקשה

היא התחילה מזה שנכנסתי לדיכאון ובקושי אכלתי, קיבלתי מחמאות על הגוף שלי של איך רזיתי והתלהבתי אז המשכתי להפסיק לאכול.. בלי ששמתי לב איבדתי את המחזור שמחת החיים ועוד המון דברים

אצלי לפחות, זה התחיל "מתוכניות אימונים" של קלואי טינג וכאלו.. ברגע שראיתי שזה לא עובד הורדתי בהדרגה את כמות האוכל, ואף אחד לא שם לב
קיבלתי המון מחמאות על כמה שרזיתי ושאני נראת טוב אז המשכתי באותה הדרך עד שנפלתי לבור שאין לו תחתית
הקיצון היה תפוח ביומיים או שלושה.

טוב אני לא בת אבל הפרעות אכילה זה משהו שאני מתמודד איתו אז אני בכל זאת אנסה לעזור d:
ההפרעת אכילה שלי התחילה בכיתה ז בגיל 12/13 בערך וזה ממש התדרדר כשהגעתי למצב של אשפוז בגיל 14

אני לט יודעת מתי זה התחיל ומתי זה הדרדר, פשוט גיליתי שיש לי הפרעת אכילה

זה סיפור מאוד ארוך
זה התחיל בכלל בסגר ב2020, רציתי לרדת במשקל אז התחלתי להתאמן כל יום ואכלתי בריא(בהתחלה אכלתי די סבבה ותא הרעבתי אץ עצמי) וראיתי תוצאות ולאט לאט נהייתי ממש אובססיבית לקלוריות ברמה שאני בדקתי כמה יש במסטיקים וירקות, התחלתי לדלג על ארוחות ולהרגיש רע על כל דבר שלא היה בתכנון, אבל ממש רע ברמה של מסתגרת בחדר בדיכאון ולא קוצה לצאת מהבית, והפסיק לי המחזור ל3 חודשים, אבל ההפרעת האכילה העיקרית שלי זה היה הבולמוסים, אחרי איזנ חודשיים שהייתי אוכלת קצת פתאום נהיו לי מלא בולמוסים והייתי מקיאה(לא גרמתי לעצמי להקיא פשוט הגוף לא היה רגיל לכמויות האלה של האוכל) וזה היה קורה כמעט כל שבוע וזה היה בלתי נסבל ממש שנאתי את עצמי, אמא שלי התחילה לשים לב וההורים שלי חשדו שיש לי משהו אבל אני שקרנית ככ טובה לול, הלכתי לרופאת נשים בגלל המחזור והיא אמרה שזה בגלל הספורט וזה ושאני לא אוכלת מספיק אולי ושירדתי מהר מידי במשקל(אה אגב ירדתי 8 קילו בחודשיים) ואז לא עשיתי ספורט כמה ימים
אה שכחתי גם לומר לא היה יום שפספסתי אימון
ועד עכשיו, עברו איזה שנתיים וחצי, אני עדיין מתמודדת עם זה. עליתי את כת המשקל שירדתי בתקופה ההיא חזרה ואפילו בהרבה חותר והייתי במלא בולמוסים והתקפי אכילה מטורפים במשך שנה והשנה החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולהתחיל להתאמן במכון כןשר ולא בבית ולנסות באמת לאכול בריא בלי הרעבה, אבל זה עדיין ממש קשה חי לא לחזור להרגלים הישנים, אני עדיין מדלגת על ארוחות לפעמים ויש לי התקפי אכילה וזה ממש רע אני לא יודעת איך לצאץ מהלופ הזה.. בבקשה תלכי לטיפול לפני שיהיה מאוחר מידי

התחיל מגיל 15 ולפני שנה זה מאוד הדרדר בעקבות טראומה שחוויתי הגעתי לאשפוז במצטבר של כמעט 5 חודשים

אני אומנם בן אבל יכול להגיד שקלתי 120 קילו בגלל קראש לא מוצלח התחלתי להרזות אני פעם פספסתי ארוחה ועוד פעם ועוד פעם אני חושב שקיצוני זה הפך בתקופה הקצרה שלקחתי כדורי הרזיה (שקלתי באותו הזמן 58 קילו על 180 סמר)

מאז ומתמיד היו דפוסים חריגים, אבל זה התדרדר להפרעה ממשית בגלל טראומות ומשברים שעברתי בסביבות גיל 9..

הפרעת אכילה בדרך כלל נובעת ממשהו עמוק יותר מעבר לרצון להיות רזה כאילו יש סיבה אחרת ללמה רוצים להיות רזים. זה יכול לנבוע מבעיות חברתיות למשל והפתרון לקושי החברתי הוא לא לאכול ולהיות הכי רזה והכי יפה מכולן (זה מה שהיה לי), בנוסף גם חוסר ביטחון עצמי גבוה, דימוי עצמי מאוד נמוך. יכול להיות גם שהמשפחה מעודדת התפתחות של הפרעת אכילה אני מדברת על אנורקסיה אם הם מדברים יותר מדי על אוכל ומשקל. יש בנות שרוצות מישהו למשל והוא לא מתייחס אליהן כזה אז הן חושבות לעצמן למה הוא לא רוצה אותי אולי אני שמנה מדי וככה יכול להתפתח גם. יש מליון סיבות להתפתחות של הפרעת אכילה.
אני מקווה שאת לא מפתחת הפרעת אכילה ואם כן אני אומרת לך תפסיקי את זה כל עוד את יכולה. אם לא עוצרים את זה בהתחלה זה הופך לבלתי נשלט וכבר קשה מאוד לעצור את זה זה משתלט. אם את צריכה עזרה במשהו תכתבי לי