אני שבורה ופגועה, בבקשה תכנסו *ארוך*

היה לי היום יום נורא עמוס
מבחנים,שיעורי בית בכמויות
וגם היה לי אימון.
רציתי לוותר אל האימון כי הייתי גמורה אבל החלטתי ללכת. וכבר בהתחלה נורא שרפו לי הרגליים ממש סבלתי שם. וזה לא שהמחזור שלי שיפר את המצב. והיה לי פרצוף ממש סובל. ואמא שלי עשתה את הדבר האחרון שחשבתי שתעשה. היא צחקה! אני כלכך נפגעתי. ברחתי מהסטודיו ועכשיו אני בדרך הביתה. בוכה. אני לא יכולה איתה. היא לא מבינה אותי אף פעם. היא תמיד אומרת שאני לא משתדלת מספיק (אני בעודף משקל, הפחתתי כמויות והתחלתי להיתאמן, אבל אחרי החודש הזה של החגים זה פשוט קשה לי) ובלי קשר לזה היא אף פעם לא מבינה אותי ואף פעם לא בצד שלי. היא אומרת שהיא מבינה אבל זה כלכך לא נכון. וגם אם היא מבינה היא לא מראה את זה. היא מתנהגת הפוך ממשהיא שמבינה. הגעתי למצב שאני מספרת יותר מידע על היום שלי לחברות מאשר אליה. דיי אני שבורה!