10 תשובות
החיים חסרי משמעות לדעתי, רק סבל וכאב הם מביאים לנו והאושר שכן קיים הוא רק רגעי שלא נשאר לזמן ממושך.
למה אנחנו חיים?
ובכן זה תלוי.
אם אין לך אמונה - אז באמת אין סיבה.
הרי כל הדברים ביקום בסופו של דבר יסתיימו בסופו של דבר, ולכאורה כדאי להנות מכל רגע בחיים, אבל בתכל'ס, מה זה משנה כמה נהנת עכשיו עם בעתיד לא יהיה כלום?
זה בעצם אחד הסיבות ללמה אנשים מתחילים להאמין, להאמין שיש משהו אחרי המוות, משהו שאי אפשר להבין פשוט.
ובעצם אם יש אמונה אז יש סיבה ללמה לחיות, בין אם זה להודות לאלוקים, לקיים מצוות וכו.. כמו רוב הדתות, או סתם לעשות דברים אחרים שהאל מצווה אותם, וכו..
מקווה שעזרתי :)
ובכן זה תלוי.
אם אין לך אמונה - אז באמת אין סיבה.
הרי כל הדברים ביקום בסופו של דבר יסתיימו בסופו של דבר, ולכאורה כדאי להנות מכל רגע בחיים, אבל בתכל'ס, מה זה משנה כמה נהנת עכשיו עם בעתיד לא יהיה כלום?
זה בעצם אחד הסיבות ללמה אנשים מתחילים להאמין, להאמין שיש משהו אחרי המוות, משהו שאי אפשר להבין פשוט.
ובעצם אם יש אמונה אז יש סיבה ללמה לחיות, בין אם זה להודות לאלוקים, לקיים מצוות וכו.. כמו רוב הדתות, או סתם לעשות דברים אחרים שהאל מצווה אותם, וכו..
מקווה שעזרתי :)
לחיים שלנו אין משמעות.
אנחנו חיים בשביל להתרבות ולמות. ובסופו של דבר לא היה לזה משמעות כי כבר אנחנו לא ניהיה קיימים.
אני רק נקודה קטנה בתוך יקום ענקי.
אנחנו כמו החיידק של היקום , רק רוצים להתרבות ולבסוף אנחנו מתים.
אנחנו חיים בשביל להתרבות ולמות. ובסופו של דבר לא היה לזה משמעות כי כבר אנחנו לא ניהיה קיימים.
אני רק נקודה קטנה בתוך יקום ענקי.
אנחנו כמו החיידק של היקום , רק רוצים להתרבות ולבסוף אנחנו מתים.
אוקיי אני אנסה לנסח את הדעה שלי בעזרת מתאפורה...
כשאני חושב על השאלה הזאת, שלעיתים גם לי עוברת בראש, אני מגיעה למסקנה שהחיים הם כמו ספר. בספרים כיודע, יש חלקים מעניינים יותר, ומעניינים פחות, ולרוב כשתקראו ספר יהיו חלקים שתהנו מהם יותר בזמן הקריאה ביחס לחלקים אחרים. אבל כשאתם מסיימים לקרוא ספר אתם לא חושבים על זה שהוא נגמר, או על כמה שלא נהינתם מפרק כלשהו בתוכו, כיוון שאחרי שקראתם אותו זה כבר לא משנה כי כבר קראתם את כולו והספר לא ישתנה, ואם היה חלק שלא אהבתם... אתם פשוט יכולים לחשוב על זה שהוא כבר מאחוריכם. ונכון שבחיים, כנראה שלא תוכל לזכור אותם לאחר שהם יגמרו, וככל הנראה כעבור כמה שנים גם לא יהיו אנשים שיזכרו אותם בשבילך, אבל עובדה אחת לא תשתנה, והיא העובדה שבאמת הייתם פה, וזה שאף אחד לא ישאר לזכור את זה לא ישנה אותה.
אני יודע שזה נשמע קצת קיטצ'י אבל אני מאמין שבמובנים מסויימים יש מעט אמת במה שאמרתי
כשאני חושב על השאלה הזאת, שלעיתים גם לי עוברת בראש, אני מגיעה למסקנה שהחיים הם כמו ספר. בספרים כיודע, יש חלקים מעניינים יותר, ומעניינים פחות, ולרוב כשתקראו ספר יהיו חלקים שתהנו מהם יותר בזמן הקריאה ביחס לחלקים אחרים. אבל כשאתם מסיימים לקרוא ספר אתם לא חושבים על זה שהוא נגמר, או על כמה שלא נהינתם מפרק כלשהו בתוכו, כיוון שאחרי שקראתם אותו זה כבר לא משנה כי כבר קראתם את כולו והספר לא ישתנה, ואם היה חלק שלא אהבתם... אתם פשוט יכולים לחשוב על זה שהוא כבר מאחוריכם. ונכון שבחיים, כנראה שלא תוכל לזכור אותם לאחר שהם יגמרו, וככל הנראה כעבור כמה שנים גם לא יהיו אנשים שיזכרו אותם בשבילך, אבל עובדה אחת לא תשתנה, והיא העובדה שבאמת הייתם פה, וזה שאף אחד לא ישאר לזכור את זה לא ישנה אותה.
אני יודע שזה נשמע קצת קיטצ'י אבל אני מאמין שבמובנים מסויימים יש מעט אמת במה שאמרתי
את יכולה להאמין במה שבא לך, זה לא משנה כי לא באמת יודעים.
גם לי זה עובר בראש..
וזה מצחיק כי גם אני כתבתי במילים דומות לשלך פעם איזו שאלה.. והזהרתי מראש שאינני אובדנית...
אני חושבת שזה שלב שכל אחד שחושב מגיע אליו, סוג של התבגרות,
אני חושבת שזה בריא וטוב וחשוב.
אני יכולה להגיד לך שגם אני כמה חודשים במחשבות האלה.
וואלה עדיין אין לי תשובה, אני מנסה לקרוא ולחקור ממלא כיוונים כולל הבחינות הדתיות יהדותיות וכו' ..
זו שאלה קשה.
אגב אפחד לא יתן לך תשובה, גדולי הפילוסופים הדיינו על זה שנים ...ואין מידי מסקנות...
בכל מקרה זה בריא לדעתי להיות בשלב הזה בחיים ..
יאללה שתפי אם מצאת משהו מענין..
בהצלחות;)
וזה מצחיק כי גם אני כתבתי במילים דומות לשלך פעם איזו שאלה.. והזהרתי מראש שאינני אובדנית...
אני חושבת שזה שלב שכל אחד שחושב מגיע אליו, סוג של התבגרות,
אני חושבת שזה בריא וטוב וחשוב.
אני יכולה להגיד לך שגם אני כמה חודשים במחשבות האלה.
וואלה עדיין אין לי תשובה, אני מנסה לקרוא ולחקור ממלא כיוונים כולל הבחינות הדתיות יהדותיות וכו' ..
זו שאלה קשה.
אגב אפחד לא יתן לך תשובה, גדולי הפילוסופים הדיינו על זה שנים ...ואין מידי מסקנות...
בכל מקרה זה בריא לדעתי להיות בשלב הזה בחיים ..
יאללה שתפי אם מצאת משהו מענין..
בהצלחות;)
אנונימית
כדי להרגיש שיש מטרה לחיים שלנו, אנחנו צריכים להיות משמעותיים
בן אדם לא יכול להיות משמעותי שהוא לא עושה עבור אחרים.
עצם הקיום שלו לא הופך אותו למשמעותי, כי משמעותי זה תמיד עבור מישהו אחר.
לכן כדי שתהיה משמעות צריך להיות משמעותי עבור מישהו/משהו
שבן אדם עושה את מה שהוא אוהב לעשות ובאותה הזדמנות עוזר לאנשים דרך העשייה שלו - אז הוא מרגיש משמעותי. וזה הגיוני.
כי מלשבת בבית לבד או לעשות דברים סתמיים שלא עושים שום דבר עבור אף אחד אי אפשר להרגיש משמעותי..
המסקנה היא -
שהגענו לכאן כדי להיות מועילים למערכת..
אנחנו לא לבד בעולם ויש סיבה שהגענו לכאן,
והסיבה היא שיש לנו משהו לתרום לעולם שיעזור לאנשים.
(לרוב אנחנו לא מודעים ליכולות שלנו
ולמתנות שקיבלנו, וגם אם מודעים למתנות האלה אנחנו לא "פותחים" אותן).
המטרה של כל אחד מאיתנו זה לתת את חלקו כדי לשפר ולייעל את המערכת.
זה לפחות מה שאני רואה שמי שעושה באמת הופך למשמעותי ומאושר .
יש לנו אחריות. והאחריות היא לתת את החלק שלנו בסיפור הזה שנקרא החיים.
לא סתם לא כולם טובים באותם דברים, ואנשים הם שונים ונמשכים לדברים שונים לגמרי. כי צריך את כולם.
צריך את האנשים שמתעניינים בטכנולוגיה ומחשבים כדי שיוכלו לעזור לה להתקדם קדימה. צריך גם את הספרית השכונתית ואת המניקוריסטית שלמישהו זה יכול להשמע מקצוע פחות חשוב ממפתח אפליקציות למשל.. כי זה נשמע פחות יוקרתי
אבל המון נשים בעקבות זה שיש להן מישהי/ו ללכת אליהן/ה
זה עוזר להן לשמור על הטיפוח שלהן ולהרגיש טוב יותר עם עצמן.
כמו בחור/ה שיוצאים ממספרה ומרגישים "חדשים" נקיים, מוארים יותר ממה שהיו לפני שקיבלו את השירות הזה.
אז הספר/ית נותנים שירות שעוזר לאנשים להרגיש טוב, ושאנשים מרגישים טוב הם יותר טובים לאחרים וכו וכו... יש לזה השלכות.
בגדול, לכל אחד מאיתנו יש את האחריות למצוא את המתנה שהוא קיבל כדי לתת אותה כשירות לעולם, כדי שהעולם יהיה טוב יותר.
בן אדם לא יכול להיות משמעותי שהוא לא עושה עבור אחרים.
עצם הקיום שלו לא הופך אותו למשמעותי, כי משמעותי זה תמיד עבור מישהו אחר.
לכן כדי שתהיה משמעות צריך להיות משמעותי עבור מישהו/משהו
שבן אדם עושה את מה שהוא אוהב לעשות ובאותה הזדמנות עוזר לאנשים דרך העשייה שלו - אז הוא מרגיש משמעותי. וזה הגיוני.
כי מלשבת בבית לבד או לעשות דברים סתמיים שלא עושים שום דבר עבור אף אחד אי אפשר להרגיש משמעותי..
המסקנה היא -
שהגענו לכאן כדי להיות מועילים למערכת..
אנחנו לא לבד בעולם ויש סיבה שהגענו לכאן,
והסיבה היא שיש לנו משהו לתרום לעולם שיעזור לאנשים.
(לרוב אנחנו לא מודעים ליכולות שלנו
ולמתנות שקיבלנו, וגם אם מודעים למתנות האלה אנחנו לא "פותחים" אותן).
המטרה של כל אחד מאיתנו זה לתת את חלקו כדי לשפר ולייעל את המערכת.
זה לפחות מה שאני רואה שמי שעושה באמת הופך למשמעותי ומאושר .
יש לנו אחריות. והאחריות היא לתת את החלק שלנו בסיפור הזה שנקרא החיים.
לא סתם לא כולם טובים באותם דברים, ואנשים הם שונים ונמשכים לדברים שונים לגמרי. כי צריך את כולם.
צריך את האנשים שמתעניינים בטכנולוגיה ומחשבים כדי שיוכלו לעזור לה להתקדם קדימה. צריך גם את הספרית השכונתית ואת המניקוריסטית שלמישהו זה יכול להשמע מקצוע פחות חשוב ממפתח אפליקציות למשל.. כי זה נשמע פחות יוקרתי
אבל המון נשים בעקבות זה שיש להן מישהי/ו ללכת אליהן/ה
זה עוזר להן לשמור על הטיפוח שלהן ולהרגיש טוב יותר עם עצמן.
כמו בחור/ה שיוצאים ממספרה ומרגישים "חדשים" נקיים, מוארים יותר ממה שהיו לפני שקיבלו את השירות הזה.
אז הספר/ית נותנים שירות שעוזר לאנשים להרגיש טוב, ושאנשים מרגישים טוב הם יותר טובים לאחרים וכו וכו... יש לזה השלכות.
בגדול, לכל אחד מאיתנו יש את האחריות למצוא את המתנה שהוא קיבל כדי לתת אותה כשירות לעולם, כדי שהעולם יהיה טוב יותר.
כדי להרגיש שיש מטרה לחיים שלנו, אנחנו צריכים להיות משמעותיים
בן אדם לא יכול להיות משמעותי שהוא לא עושה עבור אחרים.
עצם הקיום שלו לא הופך אותו למשמעותי, כי משמעותי זה תמיד עבור מישהו אחר.
לכן כדי שתהיה משמעות צריך להיות משמעותי עבור מישהו/משהו
שבן אדם עושה את מה שהוא אוהב לעשות ובאותה הזדמנות עוזר לאנשים דרך העשייה שלו - אז הוא מרגיש משמעותי. וזה הגיוני.
כי מלשבת בבית לבד או לעשות דברים סתמיים שלא עושים שום דבר עבור אף אחד אי אפשר להרגיש משמעותי..
המסקנה היא -
שהגענו לכאן כדי להיות מועילים למערכת..
אנחנו לא לבד בעולם ויש סיבה שהגענו לכאן,
והסיבה היא שיש לנו משהו לתרום לעולם שיעזור לאנשים.
(לרוב אנחנו לא מודעים ליכולות שלנו
ולמתנות שקיבלנו, וגם אם מודעים למתנות האלה אנחנו לא "פותחים" אותן).
המטרה של כל אחד מאיתנו זה לתת את חלקו כדי לשפר ולייעל את המערכת.
זה לפחות מה שאני רואה שמי שעושה באמת הופך למשמעותי ומאושר .
יש לנו אחריות. והאחריות היא לתת את החלק שלנו בסיפור הזה שנקרא החיים.
לא סתם לא כולם טובים באותם דברים, ואנשים הם שונים ונמשכים לדברים שונים לגמרי. כי צריך את כולם.
צריך את האנשים שמתעניינים בטכנולוגיה ומחשבים כדי שיוכלו לעזור לה להתקדם קדימה. צריך גם את הספרית השכונתית ואת המניקוריסטית שלמישהו זה יכול להשמע מקצוע פחות חשוב ממפתח אפליקציות למשל.. כי זה נשמע פחות יוקרתי
אבל המון נשים בעקבות זה שיש להן מישהי/ו ללכת אליהן/ה
זה עוזר להן לשמור על הטיפוח שלהן ולהרגיש טוב יותר עם עצמן.
כמו בחור/ה שיוצאים ממספרה ומרגישים "חדשים" נקיים, מוארים יותר ממה שהיו לפני שקיבלו את השירות הזה.
אז הספר/ית נותנים שירות שעוזר לאנשים להרגיש טוב, ושאנשים מרגישים טוב הם יותר טובים לאחרים וכו וכו... יש לזה השלכות.
בגדול, לכל אחד מאיתנו יש את האחריות למצוא את המתנה שהוא קיבל כדי לתת אותה כשירות לעולם, כדי שהעולם יהיה טוב יותר.
בן אדם לא יכול להיות משמעותי שהוא לא עושה עבור אחרים.
עצם הקיום שלו לא הופך אותו למשמעותי, כי משמעותי זה תמיד עבור מישהו אחר.
לכן כדי שתהיה משמעות צריך להיות משמעותי עבור מישהו/משהו
שבן אדם עושה את מה שהוא אוהב לעשות ובאותה הזדמנות עוזר לאנשים דרך העשייה שלו - אז הוא מרגיש משמעותי. וזה הגיוני.
כי מלשבת בבית לבד או לעשות דברים סתמיים שלא עושים שום דבר עבור אף אחד אי אפשר להרגיש משמעותי..
המסקנה היא -
שהגענו לכאן כדי להיות מועילים למערכת..
אנחנו לא לבד בעולם ויש סיבה שהגענו לכאן,
והסיבה היא שיש לנו משהו לתרום לעולם שיעזור לאנשים.
(לרוב אנחנו לא מודעים ליכולות שלנו
ולמתנות שקיבלנו, וגם אם מודעים למתנות האלה אנחנו לא "פותחים" אותן).
המטרה של כל אחד מאיתנו זה לתת את חלקו כדי לשפר ולייעל את המערכת.
זה לפחות מה שאני רואה שמי שעושה באמת הופך למשמעותי ומאושר .
יש לנו אחריות. והאחריות היא לתת את החלק שלנו בסיפור הזה שנקרא החיים.
לא סתם לא כולם טובים באותם דברים, ואנשים הם שונים ונמשכים לדברים שונים לגמרי. כי צריך את כולם.
צריך את האנשים שמתעניינים בטכנולוגיה ומחשבים כדי שיוכלו לעזור לה להתקדם קדימה. צריך גם את הספרית השכונתית ואת המניקוריסטית שלמישהו זה יכול להשמע מקצוע פחות חשוב ממפתח אפליקציות למשל.. כי זה נשמע פחות יוקרתי
אבל המון נשים בעקבות זה שיש להן מישהי/ו ללכת אליהן/ה
זה עוזר להן לשמור על הטיפוח שלהן ולהרגיש טוב יותר עם עצמן.
כמו בחור/ה שיוצאים ממספרה ומרגישים "חדשים" נקיים, מוארים יותר ממה שהיו לפני שקיבלו את השירות הזה.
אז הספר/ית נותנים שירות שעוזר לאנשים להרגיש טוב, ושאנשים מרגישים טוב הם יותר טובים לאחרים וכו וכו... יש לזה השלכות.
בגדול, לכל אחד מאיתנו יש את האחריות למצוא את המתנה שהוא קיבל כדי לתת אותה כשירות לעולם, כדי שהעולם יהיה טוב יותר.
^יפה, אבל למה כתבת פעמיים
בטעות