אני שואלת בפעם השלישית, בבקשה תענו.

בתחילת הקונה הייתי ממש לקראת סיום היסודי, והתבטל לי המופע סיום שחיכיתי לו שש שנים. כשעליתי לחטיבה לא יצא לי להיות בבית ספר, אלא רק בזום וזה מנע ממני לפגוש אנשים, אז הייתי לחלוטין לבד. בערך בכיתה ח או ט חזרנו לקצת לבית ספר, והכרתי הרבה חברים, הייתי במצב נהדר והיה לי את כל מה שהייתי צריכה אי פעם. ואז חזרנו לזום ואיבדתי הכל. החברים שלי, החברה הכי טובה שלי 7 וחצי שנים, הקשרים שיצרתי.. הכל. ולאחר שהקורונה נגמרה וחזרנו לשגרה התחילו להתפתח אצלי התקפי חרדה על בסיס יומי והובחנתי לדיכאון ולחרדה חברתית. יכול להיות שמה שעברתי בקונה השפיע? שזה היה סוג של טראומה אולי?