אני באמת לא יכולה (פריקה בבקשה תיכנסו)

אני כל פעם נכנסת לתמונות ישנות שלי כילדה (אבא שלי שולח הרבה כאלה בקבוצה של המשפחה) זה תמיד גורם לי לבכות ולהתגעגע לכמה טוב היה לי פעם ואני רוצה לדבר על זה עם ההורים שלי ועל כמה שקשה לי אבל אני יודעת שאנחנו סתם נצחק על זה כמה דקות וזה עדיין יציק לי. אני מתגעגעת למתי שהיה כל כך קל בילדות ושהייתי הילדה המוזרה הזאת שאף אחד לא ממש אהב אבל הייתי עדיין כל כך שמחה. זה באמת מבאס אותי ואני לא יודעת מה לעשןת