אם גיוס לא היה חובה הייתם מתגייסים?

לא

אני לא חייבת להתגייס אבל בכל זאת מתגייסת
עונה על השאלה?

ממש לא :)

כן הייתי מתגייסת לחיל האוויר (שירתתי שם גם) וחוזרת לתפקיד שלי כי הוא מושלם

תלוי, אם המשכורת הייתה נורמלית והייתי עושה תפקיד משמעותי ולא את הביזבוז זמן(בעיקר) שעשיתי אז כן

לא.
אם לא היה צריך להתגייס אז הגיוס היה נטו בשביל לקבל מלגות וכאלה.
מלגות אני לא צריך, אז אין לי סיבה להתקבל.

חשבתי על זה הרבה בזמן השירות. ככל הנראה שלא, אבל אני לא מתחרט שהתגייסתי. אני חושב שהצבא תרם לי רבות - הכרתי שם חברים לחיים, התבגרתי ולמדתי דברים חדשים על עצמי ועל הסביבה, רכשתי מקצוע חדש ועוד.

לא חושבת, אני בעד השירות הצבאי וחושבת שזה תרומה רבה אבל השירות שלי לא משהו אני לא אתחיל פה להתלונן כי אני חוששת שאשמע מפונקת על יתר המידה אבל אם היו שואלים אותי אם אני רוצה להתגייס לדעתי הייתי בוחרת שלא, הטירונות די רודפת אותי עדיין כל לילה שאני סוגרת בבסיס ותחילת השירות שלי הייתה חוויה די טראומטית בישבילי מכל הבחינות
אני יותר חרדתית ממה שהייתי, קשה לי לישון, גם בבית, נהייתי כפייתית לגבי דברים אוכל, קניות וכו
למרות זאני עושה יומיות ותפקיד נורא פשוט וקל וחוזרת די מוקדם לבית השירות שלי מתנהל לא בצורה שאני מרגישה שטובה לי ולדעתי זה רק בגלל החוויה בטירונות לצערי היה לי נורא שם נפשית בעיקר ואני מרגישה לא אותו אדם מאז אני לא חושבת שמכינים אותנו לפני הגיוס מספיק בישביל להתמודד עם חוסר התנאים שהרגשתי בין אם זה חוסר פרטיות, החוסר בהורים שלי, החוסר רגישות מצד המפקדים והדרג הגבוה יותר, חוסר טיפול רפואי שקצת מקשה עליי עד היום.

שואל השאלה:
וואי וואי, נשמע שחווית טראומה רצינית מהצבא ^

אני לא בן אדם שמסתגל מהר והרגשתי כיאלו הפילו עליי משהו לא מוכר ולא קיבלתי את זה בטוב
ולא היה שום התחשבות מצידם ולמרות שאני לא הרבה זמן אחרי הטירונות אני מרגישה עדיין קושי מסוים שלא עוזב אותי מאז לצערי

שואל השאלה:
אני ממש מצטער לשמוע שככה חווית את זה.
מקווה שיעברו לך כל החששות ותחזרי לתפקוד בריא :)