פליז עזרה בשאלה בספרות לכיתה ו'!!

כאילו
איפה השאלה

טוב איפה השאלה

שואל השאלה:
שיטט שכחתי לצרףף רק שנייה

שואל השאלה:
בהקדמה לספרו בצלו של עץ הערמון כתב טנא כך:
ימי ילדותי עברו עלי בוורשה, בירת פולין. ביתנו עמד ברובע היהודי שרחובותיו שוקקים תמיד. אנו
הילדים שיחקנו בחצר. כשגדלתי, עזבתי את וורשה ועליתי ארצה.
לימים פרצה מלחמה נוראה ועיר ילדותי נכבשה על ידי הגרמנים. תושביה היהודים נכלאו בגיטו, עונו
והובלו למחנות מוות. כתום המלחמה, יצאתי לבקר בעירי וקיויתי שאמצא את חברי מאז, את
ידידי.
אולם לשווא חיפשתי את עקבותיהם. מהרובע היהודי נותרו רק עיי מפולת. שעות על שעות התהלכתי בישימון הגטו ועיני תרות אחר שרידים. ופתאום בתוך
ההריסות, ראיתי עץ יחיד ובודד, קליפתו מרוטשת, גיזעו חרוך ומצולק וצמרתו ערופה! היה זה עץ
הערמון שלי!
למראהו הציפני גל זיכרונות. משנזכרתי בסבק הופיעו כל בני החבורה: שימק וקובה, אדק
ומוטי, אסתושה ואולה והם מדברים אלי כאז, כאז.
רק עץ הערמון שתק. נשארתי ראשי ולא האמנתי למראה עיני: ירקות בצבצה מתוך שחור הקליפה.
הגדם המפויח לבלב. העץ הזקן, המעונה, נעור שוב לילדות חדשה.
אותו רגע גמלה החלטה בליבי: לספר את סיפור ילדותנו שלנו. את עלילותינו מימים משכבר. את
הצחוקים שצחקנו, את הבכיות שבכינו. סיפור על חבורת ילדים יהודים בתוך עולם נכרי וזר.

הסבירו על פי הקטע: במה מתבטאת החברות של בנימין טנא כלפי חבריו?