חברה שלי כועסת עליי שאני וחבר שלה קרובים

להיות איתו ולא איתה

להפסיק להיות חברה של מישהי שתלטנית וקנאית כמוהה, את מכירה אותו מהגן.

שואל השאלה:
אני לא יודעת אוף אני לא רוצה שהיא תרגיש חוסר ביטחון
לפעמים הוא מפלרטט בצחוק או אומר בדיחות באופן מיני והקשר בינינו הוא כמו של אחים באמת אנחנו גם לא מדברים בטלפון ושיט, רק במפגשים
והיום היה מפגש והיא כעסה עליי ואני אפילו לא יודעת מה עשיתי הפעם והיא צעקה ורבה איתו והייתי צריכה ללכת הביתה בגלל זה

שואל השאלה:
כן אוף אמרתי לה את זה מלא פעמים הסיפןר הזה ככ מבאס והתחרבן הערב היום למלא אנשים ואני אפילו לא יודעת מה קרה

וואו אפשר להבין אותה, זה לא משנה איזה בדיחות היו לכם לפני את צריכה לכבד אותה ואת מקומה
הוא חשוב לך אני יודעת וזה מובן אבל את חייבת לשחרר קצת, אין מה לעשות.
יש לי ידיד ממש טוב והחברות ביננו הייתה מעולה, הוא נכנס לזוגיות דפקנו ריחוק, דווקא בגלל הקרבה שלנו ודווקא כי הכי קל לנו להתבדח גם אם זה מיני וצחוקים
אז כן, נשארתי טיפה לבד, אבל עצם הנוכחות שלי הייתה מחבלת להם במערכת יחסים וידעתי את זה
היא דווקא אהבה אותי ורצתה שאצא איתם אבל זה פשוט לא שייך ולא מכבד
הם בסוף נפרדו והכל טוב חזרנו לקשר יותר קרוב לא נהרס כלום
ויודעת מה גם אם טיפה יהרס, מחר יהיה לך חבר ותהיה לו חברת ילדות שכל פעם שהם נפגשים רואים את הקרבה בניהם והם מפלרטטים בצחוק או וואטאבר, איך פאקינג היית מרגישה?
אני אדייק את דברייך- התחרבן לך הערב, לה נחרב
היא מעורערת בזוגיות שלה, היא איבדה שליטה, היא מפחדת היא לא בן אדם רע.
למה את נכנסת לזה? זה סתם לייצר סלט של דרמה וזה לא החיים האמיתיים, תפרגני היא מנסה לבסס פה איזה משהו תביני אותה ועזבי פשוט עזבי ,
זה ממש מה ששנוא עליך
אני לא נגדך אני פשוט ממש לא מסכימה איתך אף על פי שהבנתי.

שואל השאלה:
לא אני אל איתו בבדיחות האלו
זה חד צדדי לגמרי
בגלל זה אני רוצה שהיא תבטח בי ותכבד אותי אם זה בא רק ממנו זאת לא אשמתי ואין לי סיבה לאכול חרא

שואל השאלה:
^^תרשמי משהו את כותבת מעניין

חחח מתוקה שאת
אני מאמינה לך שזה חד צדדי, ונכון, אין סיבה שתאכלי חרא.
אבל המצב הנתון הוא שכן יש חרא, גם אם את לא באמת המקור אליו וכנראה שזה נובע מחוסר בטחון שלה + לא מספיק בטחון שהוא מקנה לה.
והשאלה שלי היא שוב- את באמת רוצה להכנס לזה?
את באמת רוצה להיות האחת הזאת?
מה זה משנה שלא עשית כלום, דבר ראשון תתרחקי מהסיטואציה, אל תכנסי לאגו של: "אני הייתי פה לפנייך", תכלס היא לא יכולה עלייך בפן הזה שאתם מכירים וחוויתם דברים, לה אין סיכוי מול זה.
לדעתי האישית מצופה ממך לפרגן, כמובן שאת לא חייבת לזרום עם כל גחמה וציפייה שלה.
אבל היא בחרדה על הקשר ואם את קוראת לעצמך חברה תני לה לעכל את הדברים לאט, תני מקום לפחדים שלה ותראי לה בקצב שלך ושלה שזה לא שייך לך.
וקודם אמרתי שזה לא החיים האמיתיים-
מתישהו, אנחנו רובנו נתחתן נקים משפחה ונתקדם הלאה, חלק מטורף מאלה שאת חושבת שילוו אותך כל חייך זה כנראה לא המצב.
צריך להתבגר ולא להדבק לסיפורים כאלה, תני לה בתור חברה טובה שלה (אם את באמת כזאת) את ההכי הרבה סיכויים להצליח איתו וצאי באמונה שאת עוד תמצאי את האחד שלך, יש קארמה בחיים.
ואת יכולה לדפדף את הרגשות שלה, לקחת אישית ולחשוב שהיא דרמטית שמאבדת את זה,
או שאת יכולה לעשות את המעט בשבילה והטוב הזה יחזור אלייך.
זו עצתי את לא חייבת להקשיב, שוב- מאמינה לך שזה חד צדדי מהצד שלו וגם אני הייתי באותה סיטואציה כמו שאמרתי, פשוט התרחקתי והוא הבין גם שזה זמן זמני שבו עדיף טיפה להפריד כוחות.
זה לא לבגוד בחברות, זה לא לנטוש, זה סדרי עדיפיות.

שואל השאלה:
^תאמת שאת ממש מדויקת באבחנה שלך, וגם אני מבינה מה שאת אומרת לי לעשות ואני אעשה את זה
חבל שאין לי עוד פרחים לתת לך

יש לך לב ממש טוב וטהור, כל זה לא מגיע לך אבל זה יעבור. וזה כיף לראות שמישהי שואלת שאלה ולא בשביל לשמוע את מה שנוח לה, את מדהימה ופרחים זה הדבר האחרון שמעניין פשוט הנושא הזה נוגע לי ללב מנסיונות מצערים

שתתמודד