מצאתי קטע שכתבתי בכיתה ח

פתאום הוא נראה לי מדהים, תגידו מה אתם חושבים:)

זה שיר על נער
שרצה כבר לראות
לספר, לשיר
להפסיק לא להיות.
הוא ניסה להוציא
יצאו לו קוצים
הוא רצה למצוא עוד
אנשים אבודים
הוא חשק לשמוח
למצוא לו פינה
בלי להיות אשם
לשאוב נחמה
מול מסך מרצד
הוא ידע שאסור
הוא הפנים
הוא הוציא
הוא גווע באיחור
לשתף לא ידע
לא מצא לו אוזן
שתשמע.
שתפנים.
שתחזיר אהבה
מסביב כן
היו לו
המון אנשים
ובאמת לא היה לו
את מי להאשים
הוא הסית
הוא הדיח
והוא היחיד
שהסריח
השיר לא נגמר עוד
אולי רק מחר.
כשתבוא לה האוזן
כשיבוא השכר
וגם אם לא
אף אחד לא ידע
וימשיך היצר לפרוח
וימשיך הנער עוד לברוח
ולצרוח.