אני כל הזמן עם חברות אבל אני מרגישה שפיזית אין לי חברות.

שואל השאלה:
אמגוס אבל השכבה שלנו היא כזה חבורות חבורות סגורות. אני לא יכולה פתאום להיכנס לחבו אחרת..
ונגיד שאני מתנתקת מהן, לא באלי להסתובב לבד..

תנסי להעמיק איתן את הקשר
או למצוא אנשים שיכולעם להיות חברים אמיתיים

שואל השאלה:
^איך להעמיד איתן תקשר?
לספר להן דברים אישיים? אבל כבר אמרתי, הן לא חברות אמיתיות אני לא סומכת עליהן..
אני לא יכולה לספר סודות לאנשים שאני לא סומכת עליהם

את בת 17, את בטח שמיניסטית. תתעודדי בעובדה שעוד 3 וחצי 4 חודשים זה נגמר ואת לא באה יותר לבית ספר ושאחרי הפרום יש סיכוי שלא תראי את רובן יותר בחיים.

^^ אולי להיות יותר קשובה להן.. אם יש להן בעיות תתני עצות או טיפים, או שתנסי לפתור את הבעיות, אם הן סתם רוצות לפרוק אז תיהי אוזן קשבת

שואל השאלה:
לא, אני גדולה בשנתון.. יש לי עוד שנה וחצי שלמות

שואל השאלה:
^^זה לא ככ חברות שמספרות דברים כאלה. אנחנו בעיקר צוחקות ונהנות..

שואל השאלה:
אשמח

מבינה אותך

פשוט תתרחקי מהן אם הן לא עושות לך טוב.
אני בטוחה שעם הזמן את תמצאי חברים הרבה יותר טובים, בטוח יש לפחות מישהו אחד מכל השכבה שלך שתתחברי אליו.

מנסים לעזור לך ואת אפילו לא מעריכה

תמצאי חברות אמיתיות... אם את רוצה עזרה איך למצוא אשמח לעזור

טוב אמ שנה וחצי זה לא מעט אבל זה גם לא כזה הרבה. תשמעי את רוב החברים שלי מהבית ספר אני הכרתי ביא (תכלס ביוד רוב השנה היינו בזום אז לא ממש הייתה לי הזדמנות) כאילו לפני יא בקושי היו לי חברים בבית ספר שזה לדעתי אולי אפילו יותר גרוע. בקיצור לא הכל אבוד, תנסי להכיר חברים חדשים השנה ותבואי בלי דעות קדומות ובלי לשפוט, באמת הכי נקי ותתחברי לאנשים חדשים. נגיד במגמות או בהקבצה במתמטיקה יש לך הזדמנות. אני באופן אישי הכרתי דרך חברה שהייתה לי בשכבה אז את גם יכולה לנסות דרך חברות שלך בתקווה שחברות שלהן לא כמוהן.

הי ג'וי,
אני מבינה מדברייך שההרגשה שהחברות שלך לא יעמדו לצידך בשעת צרה, עלולה לגרום לחוסר אמון, לתחושה של בדידות ואף בגידה. נשמע שאת מצפה שהחברות יהוו משענת ושהנוכחות שלהן תהה נעימה עבורך, אך מדברייך מהדהד שהחוויה שלך איתן מעוררת אי נוחות ואף סבל מסוים. משערת שהסיטואציה אינה פשוטה עבורך. ההתמודדות עם מציאות של חברות שאולי אינן מטיבות איתך מול התחושה שאת לכודה בחברות הזאת מתוך חוסר ברירה ייתכן שמעוררת כעס ואף אי נוחות.
נראה שהתיאור שלך את עצמך כשקופה ולא נספרת, מלווה במצוקה. תרשי לי לשאול האם יש מישהו בסביבתך שניתן לשתף בתחושות הכבדות שאת מתארת? ייתכן ששיתוף בפתיחות יכול לפתור ולו חלק מהבדידות שאת חווה... ואולי קיימת אפשרות לחשוב על הגדלת מעגל החברות ובחינה מחדש של החברויות הקיימות על מנת לנסות לצאת מהמעגל הכואב הזה. ייתכן וזה יאפשר לך לייצר סביבך סביבה טובה ומכילה יותר שמתאימה יותר לך.
ג'וי יקרה, תודה על האומץ לשתף בכאב ובהתמודדות שלך. יחד עם זאת אם דברים ממשיכים להעיק עלייך את מוזמנת לצ'אט של עמותת סה"ר, שם תוכלי לדבר עם מתנדב\ת בצורה אנונימית, לשתף בדברים שיושבים לך על הלב.

מקווה שעזרתי ולו במעט,
שלך,
מתנדבת סה"ר

שואל השאלה:
^אנונימית איך הגעת למסקנה שאני לא מעריכה את העזרה??
להפך אני מעריכה אותה רצח
למה את סתם מגיעה למסקנות
מה, בגלל שלא נתתי פרחים זה אומר שאני לא מעריכה??