הגיוני שאני ככה מבואסת? יצאנו סהכ חודש וחצי

דיברתי עם מישהו איזה חודש וחצי, הוא בצבא וסגר 21 באמצע וחיכיתי לו ודיברנו כל יום הוא היה מושלם באמת. יצאנו פעמיים במרכז ובסופש הייתי אצלו ללילה ופגשתי את המשפחה שלו. חזרתי בשישי אחה"צ, דיברנו במהלך היום ואז בשבת היה מתוכנן שהוא יבוא במוצש. בשבת בבוקר קמתי כתבתי לו והוא לא ענה לי אז התקשרתי והייתה שיחה רגילה לגמרי אבל לא ארוכה. אחר כך כתב לי שהוא צריך לדבר איתי אמרתי לו שיתקשר ובשיחה אמר בעצם שהוא מרגיש שהוא לא שם, שהוא לא רוצה לפגוע בי, שאני מדהימה וזה לא מגיע לי. אמר שבנוסף לרגשות האלה הטרידה אותו המחשבה של איך זה יעבוד עם עיניין המרחק שאנחנו גרים שעה ומשהו נסיעה אחד מהשני ועם הצבא זה קשה. אני עוד לא התגייסתי מתגייסת בקרוב. ובסוף גם אמר שיש מצב שהוא הולך להתחרט על זה עוד שעה או יום או שבוע אבל שזו כבר בעיה שלו ואולי ינסה לתקן אותה אבל אמר שאנחנו צריכים להמשיך הלאה.
בקיצור אני סופר מתוסכלת ועצובה מהמצב, חבל לי נהנתי איתו מאוד הוא היה שונה מכל מי שפגשתי עד עכשיו. לא יכולה להפסיק לחשוב על מה שהיה ומתה לשחרר.