8 תשובות
אומרים את זה על מישהו שמת חס וחלילה
אני יודע.. קדיש זה מה שהיתומים אומרים לעילוי נשמתת המת אביהם.. או.. אמא שלה -.. לא עלינוו:/
כאשר מישהו נפטר, קרובי המשפחה ( רק האחים או ההורים או הילדים - לדוגמא אם אבא שלי נפתר, ההורים שלי הילדים שלו והאחים שלו ) אז הם אומרים עליו תפילת קדיש..
היי. יש שני סוגי קדישים אחד ששייך לתפילה ורק החזן אומר. ואחד שיתומים אומרים, וזה נקרא קדיש יתום. בשורות טובות.
יש קדישים שאומרים אחרי כל חלק בתפילה ויש קדישים שאומרים יתומים או משפחה לעילוי נשמת הנפטר. מי שהולך בבוקר לתפילה בבית כנסת ולקראת החושך (כיום זה בסביבות 18:30) זוכה לומר זאת לעילוי נשמת קרובו שנפטר ובזכות זה מוציאים אותו מגהנום.
חשוב מאוד לומר אם נפטר לכם מישהו מהמשפחה ולא אמרו עליו קדיש 3 פעמים ביום במשך שנה.
נכתב ע"י חוזר בתשובה חרדי.
חשוב מאוד לומר אם נפטר לכם מישהו מהמשפחה ולא אמרו עליו קדיש 3 פעמים ביום במשך שנה.
נכתב ע"י חוזר בתשובה חרדי.
שלא נדע
קדיש זו תפילה לנשמת עילוי המת, אומרים את התפילה אנשים ללא אב או אם או שניהם
עיקרו של הקדיש הוא בקשה להתגדלות ולהתקדשות שמו של האל והתגלות מלכותו בעולם.
בקדיש מפארים ומהללים את האל. כלומר, אין זו תפילה על המת עצמו
קדיש זו תפילה לנשמת עילוי המת, אומרים את התפילה אנשים ללא אב או אם או שניהם
עיקרו של הקדיש הוא בקשה להתגדלות ולהתקדשות שמו של האל והתגלות מלכותו בעולם.
בקדיש מפארים ומהללים את האל. כלומר, אין זו תפילה על המת עצמו
התשובות לאר ממצות הנה התשובה הכוללת מוויקיפדייה:
קדיש
במקורו נאמר הקדיש לאחר לימוד אגדה, אך בהדרגה נכנס לתפילות הציבור בבתי הכנסת. הקדיש משולב בין התפילות. הוא נאמר בסיום תפילת העמידה, לאחר סיום פרק בתפילה, למשל אחרי פסוקי דזמרא, אחרי תפילת עלינו לשבח, ולאחר לימוד תורה שבעל פה.
בתחילת ימי הביניים הקדיש תפס מקום בתפילות אבלים ובאזכרות למתים, ועם עלית המיסטיקה היהודית במאות ה-12 וה-13 הפך המנהג לקרוא קדיש למת נפוץ מאוד.
תוכן עניינים
(הסתרה) 1 תוכן הקדיש
2 נוסח הקדיש 2.1 שינויים בקדיש בתנועה הרפורמית
3 סוגי הקדיש 3.1 חצי קדיש
3.2 קדיש תתקבל
3.3 קדיש יהא שלמא
3.4 קדיש דרבנן
3.5 קדיש הגדול
3.6 קדיש תענו ותעתרו
4 הלכות ומנהגי הקדיש 4.1 הקשר בין הקדיש והאבל 4.1.1 יום הקדיש הכללי
5 בתרבות הישראלית
6 להאזנה
7 לקריאה נוספת 7.1 מקורות
7.2 מחקרים
8 קישורים חיצוניים
9 הערות שוליים
(עריכה) תוכן הקדיש
עיקרו של הקדיש הוא בקשה להתגדלות ולהתקדשות שמו של האל והתגלות מלכותו בעולם. במרבית הנוסחים מופיעה גם בקשה לקירוב הגאולה וביאת המשיח, אולם בקשה זו אינה מופיעה בנוסח אשכנז ונוסח איטליה.
המשפט המרכזי בקדיש הוא "יהא שמיה רבא" וכו', המבוסס על שני פסוקים: "יהי שם יי' מבורך מעתה ועד עולם" (תה' קיג, ב) ו"להוא שמה די אלהא מברך מן עלמא ועד עלמא" (דנ' ב, כ). אל משפט זה נוספה הפתיחה "יתגדל ויתקדש" וכו', על-פי הפסוק "והתגדלתי והתקדשתי (יח' לח, כג). אחר כך נוסף הסיום: "לעילא מן כל ברכתא" וכו'. חז"ל אומרים כי כל העונה "אמן יהא שמה רבא מברך" בכל כוחו (במלוא הכוונה שלו) – קורעים לו גזר דינו (שבת קי"ט ע"ב).
הקדיש נאמר בארמית בבלית – שפת הגמרא. עובדה זו מקורה בעממיותו של ה"קדיש", שנתקן לאמרו בשפה, שהייתה שפת העם בתקופת התלמוד-היא השפה הארמית, כמו תפילות אחרות שנשתמרו בשפת העם בשל היותן נחלת הכלל. על פי המסורת מלאכים המעלים את נוסח התפילה "לשמים" בודקים את קדושתו של המתפלל. אם המתפלל אינו מספיק הגון במעשיו ("טובל ושרץ בידו") אז המלאכים יחסמו את שערי התפילה, בפני אותו חוטא. כל זה אם המתפלל שח בכל שפה שאינה ארמית. המלאכים אינם מבינים "ארמית" ולכן אינם יכולים לחסום דברי תפילה וקדושה הנאמרים בשפה הארמית. לכן נקבע לומר מספר קטעים בתפילה דווקא בשפה הארמית: "בריך שמא" – לפני הוצאת ספר התורה והקדיש על סוגיו השונים. גם (הגמרא) תלמוד בבלי נלמדת בארמית, מה שמסייע גם לילדי נפטרים "חוטאים" לזכות את נשמת הוריהם שנפטרו, על ידי אמירת – לימוד משניות (משנה = אותיות נשמה) (דרוש מקור) וכן אמירת ולימוד הש"ס – תלמוד בארמית.
על פי המקובלים הקדיש מעלה את התפילה בשלביה השונים, לדרגות קדושה שונות.
באנציקלופדיה העברית (הערך קדיש) מובאת דעה המצביעה על קשר בין נוסח הקדיש לבין תפילת האדון ('פאטר נוסטר') נוצרית. כותב הערך פרופ' יוסף היינימן, בחר להצביע דווקא על קשר בין הפתיחה של נוסח הקדיש לפתיחה של תפילה על הגשמים המופיעה בתלמוד הירושלמי (מסכת תענית, פרק א, הלכה ג). נוסח התפילה שם הוא: "יתגדל יתקדש יתברך יתרומם שמך מלכנו על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו" (שאת ממניען זו מזו).
(עריכה) נוסח הקדיש
נוסח הקדיש
#
נוסח ארמי
תרגום לעברית
1
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ (1) שְׁמֵהּ רַבָּא. (2)
יתגדל ויתקדש שמו הגדול
2
בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ (3)
בעולם שברא כרצונו
3
וְיַמְלִיךְ (4) מַלְכוּתֵהּ
וימליך מלכותו
4
וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב (5) מְשִׁיחֵהּ (6)
ויצמח ישועתו ויקרב משיחו
5
לפי נוסח תימן בלדי מוסיפים: וְיִפְרוֹק עַמֵיהּ
ויושיע עמו
6
בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי (7) דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל,
בחייכם ובימיכם ובחייהם של כל בית ישראל
7
בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. (8)
במהרה ובזמן קרוב, ואמרו אמן
8
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ (9)
יהיה שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים יתברך.
9
וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאֵר וְיִתְרוֹמֵם,
וישתבח ויתפאר ויתרומם
10
וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל (10)
ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל
11
שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. (11)
שמו של הקדוש ברוך הוא
12
לְעֵלָּא (12) מִן כָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא (13) תֻּשְׁבְּחָתָא (14)
למעלה מכל הברכות והשירות התשבחות
13
וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן. (15)
והנחמות שאנו אומרים בעולם ואמרו אמן.
עד כאן חצי קדיש
כאשר אומרים קדיש תתקבל מוסיפים:
14
לפי מרבית קהילות הספרדים: תִּתְקַבַּל צְלוֹתָנָא וּבָעוּתָנָא עִם צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, קֳדָם אֲבוּנָא דְבִשְׁמַיָּא (וְאַרְעָא), וְאִמְרוּ אָמֵן.
תתקבלנה תפלותינו ובקשותינו עם תפילותיהם ובקשותיהם של כל בית ישראל לפני אבינו שבשמים (ובארץ) ואמרו אמן
לפי תימן בלדי: תִּתְקַבַּל צְלוֹתְכוֹן וּצְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּנָא דִּי בִשְׁמַיָּא (16)
תתקבלנה תפילותיכם ותפילותיהם ובקשותיהם של כל בית ישראל לפני אבינו שבשמים.
לפי יתר הנוסחים: (17) תִּתְקַבַּל צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל בֵּית (18) יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא (19) וְאִמְרוּ אָמֵן.
תתקבלנה תפלותיהם ובקשותיהם של כל בית ישראל לפני אבינו שבשמים ואמרו אמן
כאשר אומרים קדיש דרבנן מוסיפים:
15
עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן.
על ישראל ועל רבותינו ועל תלמידיהם ועל כל תלמידי תלמידיהם
16
נוסח אשכנז ונוסח ספרד: וְעַל כָּל מָאן דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא
ועל כל העוסקים בתורה
נוסח איטליה: דְּיָתְבִין דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא קַדִּשְׁתָּא
שיושבים שעוסקים בתורה הקדושה
נוסח הספרדים: דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא קַדִּשְׁתָּא
העוסקים בתורה הקדושה
תימן בלדי: דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא
העוסקים בתורה
17
דִּי בְאַתְרָא (20) הָדֵין וְדִי בְכָל אָתָר וְאָתָר,
אשר במקום הזה ואשר בכל מקום ומקום
18
יְהֵא לָנָא וּלְהוֹן וּלְכוֹן (21)
יהא לנו ולהם ולכם
19
שְׁלָמָא רַבָּא (22)
שלום רב
20
חִנָּא (23) וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי (24)
חן וחסד ורחמים
21
האשכנזים מוסיפים: (25) וְחַיֵּי אֲרִיכֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי וּפֻרְקָנָא
וחיים ארוכים ומזונות מרווחים וישועה
22
נוסח איטליה: מִן קֳדָם אֱלָהָנָא מָארֵי שְׁמַיָּא (26) וְאַרְעָא
מלפני אלוהינו אדון שמים וארץ
נוסח הספרדים: מִן קֳדָם מָארֵי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא
מלפני אדון שמים וארץ
נוסח אשכנז ונוסח ספרד: מִן קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא
מלפני אביהם שבשמים
תימן בלדי: מִן קֳדָם אֲבוּנָא דְּבִשְׁמַיָא
מלפני אבינו שבשמים
23
וְאִמְרוּ אָמֵן. (27)
ואמרו אמן.
מכאן ואילך מוסיפים בכל סוגי הקדיש למעט חצי קדיש
24
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא
יהא שלום רב מן השמים
25
נוסח אשכנז: וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל
וחיים עלינו ועל כל ישראל
נוסח ספרד ונוסח איטליה: וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל
וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל
נוסח הספרדים: חַיִּים וְשָׁבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֵוַח וְהַצָּלָה לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל
חיים ושובע וישועה ונחמה והצלה ורפואה וגאולה וסליחה וכפרה ורווח והצלה לנו ולכל עמו ישראל
תימן בלדי: וְסִיַּעְתָּא וּפֻרְקָנָא וּרְוַחָא וְחִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי עֲלֵיכוֹן וַעֲלַנָא וְעַל כָּל קְהָלְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם
וסיוע וישועה ורווחה וחן וחסד ורחמים עליכם ועלינו ועל כל קהלותיהם של כל בית ישראל לחיים ולשלום
26
וְאִמְרוּ אָמֵן. (28)
ואמרו אמן.
27 (29)
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (30) בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו (31) יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם
28
עָלֵינוּ וְעַל כָּל (32) יִשְׂרָאֵל
29
ברוב הנוסחים מסיימים כדלקמן: וְאִמְרוּ (33) אָמֵן. (34)
בנוסח תימן בלדי מסיימים כדלקמן: וִינַחֲמֵנוּ בְּצִיוֹן וְיִבְנֶה בְּרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב אָמֵן וְאָמֵן.
(עריכה) שינויים בקדיש בתנועה הרפורמית
התנועות הרפורמיות השונות בעולם הותירו את הקדיש בארמית ולא שינו אותו לשפת המדינה, גם בתקופות בהן רוב התפילה נאמר בשפת המדינה. במדינת ישראל התנועה ליהדות מתקדמת נוהגת לומר את הקדיש בארמית, אך תנועת הנוער וחוגים מסוימים מעודדים את אמירת הקדיש בתרגומו העברי מתוך ניסיון לקרבו אל הציבור.
בנוסח הקדיש נעשו לפעמים שינויים קלים. ברוב הקהילות הרפורמיות נהוג להרחיב את סיומת הקדיש בנוסח "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ועל כל בני האדם".
(עריכה) סוגי הקדיש
ישנם מספר סוגים של קדיש הנבדלים בתוספות המוספות על עיקר הקדיש:
(עריכה) חצי קדיש
מכונה גם קדיש לעילא. חצי קדיש הוא קדיש בה אומרים רק את עיקר הקדיש ללא תוספות. חצי קדיש נאמר לרוב בין קטעים בתפילה כדי להבדיל ביניהם. למשל, חצי קדיש נאמר לפני תפילת שמונה עשרה במנחה ובערבית, בין פסוקי דזמרא לקריאת שמע וברכותיה, ובין תפילת שמונה עשרה לאשרי וובא לציון. חצי קדיש נאמר גם לאחר קריאת התורה. אצל האשכנזים נאמר חצי קדיש כדי להבדיל בין קריאת התורה ובין קריאת המפטיר ואצל הספרדים כדי להבדיל בין קריאה בכל ספר תורה כאשר קוראים במספר ספרי תורה. רוב יהודי מרוקו אומרים חצי קדיש בסיום התפילה.
חצי קדיש נאמר לרוב על ידי שליח הציבור. אולם ישנם המעבירים את חצי הקדיש שבסוף קריאת התורה לעולה לתורה ובעדות בהם אומרים בסוף התפילה חצי קדיש ולא קדיש יתום, ישנם המוסרים קדיש זה ליתום.
(עריכה) קדיש תתקבל
בקדיש תתקבל נוספות על עיקר הקדיש שלוש בקשות:
1. לקבלת תפילות עם ישראל
2. לחיים טובים לעם ישראל
3. לשלום על ישראל
בקדיש זה אומרים את שורות 1-14 ו 24-29, והוא מכונה קדיש תתקבל בשל המילה הפותחת בקטע המייחד אותו (שורה 14). קדיש זה מכונה לעתים גם קדיש שלם (בעיקר בסידורים אשכנזיים). הוא נאמר פעם אחת בלבד בכל תפילה, לאחר תפילת העמידה בגלל הבקשה לקבלת תפילות עם ישראל הכלול בה. קדיש תתקבל נאמר גם לאחר אמירת סליחות כבקשה שיתקבלו הסליחות ברצון (אך הספרדים אומרים קדיש תענו ותעתרו). בתפילת מנחה ותפילת ערבית צמוד קדיש תתקבל לסוף תפילת שמונה עשרה. אולם בתפילת שחרית ובערבית של מוצאי שבת מצמידים לשמונה עשרה את הקדושה של ובא לציון והקדיש נאמר רק אחרי "ובא לציון".
קדיש תתקבל נאמר על ידי שליח הציבור ויש המקפידים שיהיה זה שליח הציבור בזמן תפילת השמונה עשרה.
(עריכה) קדיש יהא שלמא
קדיש יהא שלמא הוא כמו קדיש תתקבל, למעט הבקשה על קיבול התפילות (כלומר הוא מכיל את שורות 1-13 ו 24-29). הוא מכונה קדיש יהא שלמא בשל המילה הפותחת בקטע שנאמר בו (שורה 24). המנהג בקהילות רבות שאבל או אדם שיש לו יום זיכרון לקרוב משפחה אומר קדיש זה (ראו להלן) ולכן הוא מכונה גם "קדיש יתום".
בקהילות האשכנזים היה נהוג שרק אדם אחד אומר את קדיש היתום ובמקרה שמספר אנשים בקשו לאמר את הקדיש היו מחלקים ביניהם את הקדישים בתורנות או בהגרלה. מנהג הספרדים, שהתפשט גם לרוב הקהילות האשכנזיות בארץ ישראל היא שמספר אנשים אומרים ביחד את הקדיש. ישנם בתי כנסת המבקשים מאומרי הקדיש להתקבץ ביחד במקום אחד כדי לאמר את הקדיש זה ליד זה ובקצב אחיד. אולם בבתי כנסת רבים אומרי הקדיש אומרים אותו כל אחד ממקומו בקצב משלו.
קדיש יהא שלמא נאמר לאחר שיר של יום ובסוף התפילה, לאחר אמירת פרק תהילים או לאחר עלינו לשבח.
(עריכה) קדיש דרבנן
קדיש "קדיש דרבנן" מכיל את השורות 1-13, ו 15-29 ובנוסח תימן גם חלק של הקדיש הגדול. הוא מכונה לעתים קדיש על ישראל בשל המילה הפותחת בקטע המייחד אותו (שורה 15).
הוא נאמר בסיום לימוד תורה שבעל פה, וכולל שלוש בקשות לאחר עיקר הקדיש, בדומה לקדיש תתקבל, אולם במקום לבקש על התקבלות התפילה מבקשים ברכה ללומדי התורה, לחכמים ולתלמידיהם.
בדומה לקדיש יהא שלמא, גם קדיש זה נאמר בקהילות רבות על ידי אבלים.
(עריכה) קדיש הגדול
"קדיש הגדול", הוא קדיש שנאמר בסיום מסכת. (על ידי התימנים, קדיש הגדול נאמר בעוד הרבה הזדמנויות אחרות, למשל לאחר לימוד תורה במקום קדיש דרבנן). "קדיש הגדול" נאמר גם על ידי היתומים בעת קבורת הנפטר.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ראו פירוט בדף השיחה. סיבה: יש להוסיף את שאר הנוסחים.
על פי נוסח אשכנז:
"יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי הוּא עָתִיד לְאִתְחַדְתָּא, וּלְאַחֲיָאה מֵתַיָּא, וּלְאַסָּקָא יַתְּהוֹן לְחַיֵּי עָלְמָא, וּלְמִבְנָא קַרְתָּא דִּי יְרוּשְלֵם, וּלְשַׁכְלְלָא הֵיכָלֵהּ בְּגַוָּהּ, וּלְמֶעֱקַר פּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה מִן אַרְעָה, וּלְאָתָבָא פּוּלְחָנָא דִּי שְׁמַיָּא לְאַתְרָהּ, וְיַמְלִיך קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בּמַלְכוּתֵה וִיקָרֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא. בְּרִיךְ הוּא. לְעֵלָּא (בעשי"ת לְעֵלָּא לְעֵלָּא מִכָּל) מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן. יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשי"ת הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:"
לוח "צידוק הדין" עם "קדיש הגדול" בבית העלמין בפלטיצ'ן, רומניה
על פי נוסח תימן בלדי: יתגדל ויתקדש שמיה רבא: (אמן) דעתיד לחדתא עלמא ולאחאה מיתיא ולמפרק חייא ולמבני קרתא ירושלם ולשכללא היכלא קדישא ולמעקר פולחנא נוכראה מן ארעא ולאתבא פולחנא די שמיה לאתריה בהדריה בזיויה וביקריה. וימלוך מלכותיה ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה ויפרוק עמיה. בחייכון וביומיכון ובחייהון דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן: אמן. יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא: יתברך: (אמן). וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתעלה ויתהדר ויתהלל ויתנשא שמיה דקדשא בריך הוא: (אמן). לעילא לעילא מכל ברכתא שירתא ותשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן: (אמן). על ישראל ועל רבנן ועל תלמידיהון ועל כל תלמידי תלמידיהון דעסקין באוריתא (קדישתא) די באתרא הדין ודי בכל אתר ואתר יהא להון ולנא חנא וחסדא ורחמי מן קדם אבונא דבשמיא ואמרו אמן: (אמן). יהא שלמא רבא מן שמיא וסיעתא ופורקנא ורוחא וחנא וחסדא ורחמי עליכון ועלנא ועל כל קהלהון דכל בית ישראל לחיים ולשלום מואמרו אמן: (אמן). עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו וחסדיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל וינחמנו בציון ויבנה ברחמיו את ירושלים בחיינו ובימינו בקרוב אמן ואמן:
(עריכה) קדיש תענו ותעתרו
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ראו פירוט בדף השיחה. סיבה: יש להשלים את הנוסח של קדיש זה.
קדיש תענו ותעתרו הוא קדיש מיוחד הנאמר בנוסח הספרדים והתימנים. קדיש זה הינו למעשה קדיש תתקבל מורחב הכולל הוספה של קטע הפותח במלים "תענו ותעתרו ברחמים מן השמים" לפני המלים "תתקבל צלותנא ובעותנא" (שורה 14 לעיל). הקדיש נאמר לאחר הסליחות והוא מחליף את קדיש תתקבל בכל תפילות ראש השנה ויום הכיפורים (למעט תפילת ערבית של ראש השנה). בכמה קהילות הוא נאמר גם במקום קדיש תתקבל בהושענא רבא הנאמר לאחר ההושענות (לנוהגים לומר הושענות בתפילת שחרית - במקום קדיש תתקבל של תפילת שחרית, לנוהגים בתפילת מוסף - במקום קדיש תתקבל של תפילת מוסף), אך ישנן קהילות שכלל אין אומרות אותו בהושענא רבא.
הנוסח לסליחות הוא קצר יותר מהנוסח של ראש השנה, יום הכיפורים והושענא רבא. הנוסח בראש השנה, יום הכיפורים והושענא רבא כולל גם הוספה של בקשה לפתיחת שערים, לפי אקרוסטיכון אלפביתי (לדוגמה: שערי אורה, שערי ברכה וכו'). אצל הספרדים במערב אירופה כולל הנוסח שער אחד בכל אות (שערי אורה, שערי ברכה, שערי גילה וכו'). בשאר קהילות הספרדים (וכן אצל התימנים) ישנו נוסח מורחב יותר הכולל חמישים שערים (שערי אורה, שערי אהבה ואחוה וכו'), גם בסדר אלפביתי.
(עריכה) הלכות ומנהגי הקדיש
הקדיש נאמר רק כשיש לפחות מניין. האומר את הקדיש חייב לעמוד בעת אמירתו. ביחס לציבור המנהגים חלוקים: אצל האשכנזים נהוג לעמוד בדרך כלל ואילו בשאר העדות נהוג לשבת, אך אם היחיד עמד בעת תחילת אמירת הקדיש עליו להשאר לעמוד עד עניית "אמן יהא שמה רבא" ואז מותר לשבת.
(עריכה) הקשר בין הקדיש והאבל
אמירת קדיש בסמיכות לפטירה של אדם, מוסברת בכמה טעמים, שהעיקריים שבהם:
א. הוא תפילה לזכות ולעילוי נשמת הנפטר, ב. הגברת קידוש שמו של הבורא כנגד החידלון של המוות.
אמירת 'קדיש יתום' על הנפטר היא מנהג ואין לה מקור בתלמוד הבבלי או בתלמוד הירושלמי. כמו כן מנהג זה אינו מופיע בספר משנה תורה לרמב"ם.
מקורו של המנהג אינו ברור. יש הטוענים שמקור המנהג הוא בסדר רב עמרם גאון המורה על אמירת קדיש על ידי הבן על קבר הוריו, מנהג הנוהג עד ימינו. נוסח קדיש זה שונה מעט מקדיש היתום הנהוג בימינו. אכן קדיש זה הוא מעין צידוק הדין, ולפי הסבר זה אמירת 'קדיש היתום' על המת לאחר המוות היא מעין צידוק הדין כלפי שמיים. כוונת המונח 'צידוק הדין' בהקשר זה היא שאומר הקדיש מעיד שהוא אינו רואה במות קרובו חוסר צדק בהנהגת ה' בעולם. (35)
הסבר אחר למקורו של המנהג מצוי במדרש תנא דבי אליהו זוטא (פרק י"ז) ובו מסופר על אדם נושא משא עצים שרבי יוחנן בן זכאי פגש בדרך. אותו אדם סיפר לרבי יוחנן בן זכאי על עצמו שהוא חטא ומשום כך אין לו מחילה גם לאחר מותו. הסיכוי היחיד למחילה על חטאו הוא אם בנו של אותו חוטא יאמר 'ברכו את ה' המבורך' ואז תצא נשמתו של אותו חוטא מהגיהנום.
מדרש זה מופיע בשינויים קלים במקורות אחרים (לדוגמה מסכת כלה רבתי, פרק ב). בפירושו של רבי יוסף קארו לספר הטור, בית יוסף, על חלק יורה דעה (סימן שע"ו) מובאים דברי ספר הכלבו שתולה במדרשים אלו את המנהג לאמירת 'קדיש יתום' על הנפטר. עם זאת בקרב חלק מיהודי תימן כלל לא נהגו לומר 'קדיש יתום' על המת.
בשו"ת הריב"ש (סימן קט"ו) נאמר שהמנהג הוא לומר קדיש במשך כל שנים עשר החודשים שלאחר המוות. הסבר פשוט לאמירת קדיש דווקא במשך שנים עשר חודשים הוא דברי האמורא רב בתלמוד הבבלי במסכת ברכות (דף נח, עמוד ב) והם: "אין המת משתכח מהלב אלא לאחר שנים עשר חודש...". כלומר קדיש יתום נאמר כל עוד זיכרון המת חזק מאוד בתודעת היתום ואלו שנים עשר החודשים הראשונים לאחר המוות.
כיום רווח מנהג שהבן אומר קדיש על הוריו במשך אחד עשר חודשים ולא יותר. אחד ההסברים לכך הוא שלפי המסורת באגדה ובמדרש תקופת שהותם של הרשעים בגיהנום היא שנים עשר חודשים. משום שאין אנו רוצים שהנפטרים ייחשבו כרשעים הזקוקים להצלה כל אותם שנים עשר החודשים, אומרים קדיש רק במשך אחד עשר חודשים. הסבר זה משתלב במדרש שצוין לעיל המסביר את אמירת קדיש היתום כמאמץ של אומר הקדיש לרומם את נשמתו של הנפטר.
בעקבות המנהג שהבן אומר קדיש על ההורים אחר מותם נולד ביידיש כינוי שמכנים הורים את בנם: "דו ביסט מיין קדיש" (יידיש: "אתה הקדיש שלי"). הביטוי קיבל רובד נוסף בעקבות השואה, לאחר השמדת יהודים רבים כל כך הביעו הורים בעזרת ביטוי זה את תחושת הוספת הקדושה בעולם בלידת ילד יהודי נוסף.
(עריכה) יום הקדיש הכללי
יום עשרה בטבת נקבע על ידי הרבנות הראשית לישראל כיום הקדיש הכללי לזכר קורבנות השואה שמקום קבורתם ותאריך מותם לא נודע. ביום זה נוהגים להדליק נרות נשמה, לומר "קדיש" ותפילה לעילוי נשמות הנספים.
קדיש
במקורו נאמר הקדיש לאחר לימוד אגדה, אך בהדרגה נכנס לתפילות הציבור בבתי הכנסת. הקדיש משולב בין התפילות. הוא נאמר בסיום תפילת העמידה, לאחר סיום פרק בתפילה, למשל אחרי פסוקי דזמרא, אחרי תפילת עלינו לשבח, ולאחר לימוד תורה שבעל פה.
בתחילת ימי הביניים הקדיש תפס מקום בתפילות אבלים ובאזכרות למתים, ועם עלית המיסטיקה היהודית במאות ה-12 וה-13 הפך המנהג לקרוא קדיש למת נפוץ מאוד.
תוכן עניינים
(הסתרה) 1 תוכן הקדיש
2 נוסח הקדיש 2.1 שינויים בקדיש בתנועה הרפורמית
3 סוגי הקדיש 3.1 חצי קדיש
3.2 קדיש תתקבל
3.3 קדיש יהא שלמא
3.4 קדיש דרבנן
3.5 קדיש הגדול
3.6 קדיש תענו ותעתרו
4 הלכות ומנהגי הקדיש 4.1 הקשר בין הקדיש והאבל 4.1.1 יום הקדיש הכללי
5 בתרבות הישראלית
6 להאזנה
7 לקריאה נוספת 7.1 מקורות
7.2 מחקרים
8 קישורים חיצוניים
9 הערות שוליים
(עריכה) תוכן הקדיש
עיקרו של הקדיש הוא בקשה להתגדלות ולהתקדשות שמו של האל והתגלות מלכותו בעולם. במרבית הנוסחים מופיעה גם בקשה לקירוב הגאולה וביאת המשיח, אולם בקשה זו אינה מופיעה בנוסח אשכנז ונוסח איטליה.
המשפט המרכזי בקדיש הוא "יהא שמיה רבא" וכו', המבוסס על שני פסוקים: "יהי שם יי' מבורך מעתה ועד עולם" (תה' קיג, ב) ו"להוא שמה די אלהא מברך מן עלמא ועד עלמא" (דנ' ב, כ). אל משפט זה נוספה הפתיחה "יתגדל ויתקדש" וכו', על-פי הפסוק "והתגדלתי והתקדשתי (יח' לח, כג). אחר כך נוסף הסיום: "לעילא מן כל ברכתא" וכו'. חז"ל אומרים כי כל העונה "אמן יהא שמה רבא מברך" בכל כוחו (במלוא הכוונה שלו) – קורעים לו גזר דינו (שבת קי"ט ע"ב).
הקדיש נאמר בארמית בבלית – שפת הגמרא. עובדה זו מקורה בעממיותו של ה"קדיש", שנתקן לאמרו בשפה, שהייתה שפת העם בתקופת התלמוד-היא השפה הארמית, כמו תפילות אחרות שנשתמרו בשפת העם בשל היותן נחלת הכלל. על פי המסורת מלאכים המעלים את נוסח התפילה "לשמים" בודקים את קדושתו של המתפלל. אם המתפלל אינו מספיק הגון במעשיו ("טובל ושרץ בידו") אז המלאכים יחסמו את שערי התפילה, בפני אותו חוטא. כל זה אם המתפלל שח בכל שפה שאינה ארמית. המלאכים אינם מבינים "ארמית" ולכן אינם יכולים לחסום דברי תפילה וקדושה הנאמרים בשפה הארמית. לכן נקבע לומר מספר קטעים בתפילה דווקא בשפה הארמית: "בריך שמא" – לפני הוצאת ספר התורה והקדיש על סוגיו השונים. גם (הגמרא) תלמוד בבלי נלמדת בארמית, מה שמסייע גם לילדי נפטרים "חוטאים" לזכות את נשמת הוריהם שנפטרו, על ידי אמירת – לימוד משניות (משנה = אותיות נשמה) (דרוש מקור) וכן אמירת ולימוד הש"ס – תלמוד בארמית.
על פי המקובלים הקדיש מעלה את התפילה בשלביה השונים, לדרגות קדושה שונות.
באנציקלופדיה העברית (הערך קדיש) מובאת דעה המצביעה על קשר בין נוסח הקדיש לבין תפילת האדון ('פאטר נוסטר') נוצרית. כותב הערך פרופ' יוסף היינימן, בחר להצביע דווקא על קשר בין הפתיחה של נוסח הקדיש לפתיחה של תפילה על הגשמים המופיעה בתלמוד הירושלמי (מסכת תענית, פרק א, הלכה ג). נוסח התפילה שם הוא: "יתגדל יתקדש יתברך יתרומם שמך מלכנו על כל טיפה וטיפה שאת מוריד לנו" (שאת ממניען זו מזו).
(עריכה) נוסח הקדיש
נוסח הקדיש
#
נוסח ארמי
תרגום לעברית
1
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ (1) שְׁמֵהּ רַבָּא. (2)
יתגדל ויתקדש שמו הגדול
2
בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ (3)
בעולם שברא כרצונו
3
וְיַמְלִיךְ (4) מַלְכוּתֵהּ
וימליך מלכותו
4
וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב (5) מְשִׁיחֵהּ (6)
ויצמח ישועתו ויקרב משיחו
5
לפי נוסח תימן בלדי מוסיפים: וְיִפְרוֹק עַמֵיהּ
ויושיע עמו
6
בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי (7) דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל,
בחייכם ובימיכם ובחייהם של כל בית ישראל
7
בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. (8)
במהרה ובזמן קרוב, ואמרו אמן
8
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ (9)
יהיה שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים יתברך.
9
וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאֵר וְיִתְרוֹמֵם,
וישתבח ויתפאר ויתרומם
10
וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל (10)
ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל
11
שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. (11)
שמו של הקדוש ברוך הוא
12
לְעֵלָּא (12) מִן כָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא (13) תֻּשְׁבְּחָתָא (14)
למעלה מכל הברכות והשירות התשבחות
13
וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן. (15)
והנחמות שאנו אומרים בעולם ואמרו אמן.
עד כאן חצי קדיש
כאשר אומרים קדיש תתקבל מוסיפים:
14
לפי מרבית קהילות הספרדים: תִּתְקַבַּל צְלוֹתָנָא וּבָעוּתָנָא עִם צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, קֳדָם אֲבוּנָא דְבִשְׁמַיָּא (וְאַרְעָא), וְאִמְרוּ אָמֵן.
תתקבלנה תפלותינו ובקשותינו עם תפילותיהם ובקשותיהם של כל בית ישראל לפני אבינו שבשמים (ובארץ) ואמרו אמן
לפי תימן בלדי: תִּתְקַבַּל צְלוֹתְכוֹן וּצְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּנָא דִּי בִשְׁמַיָּא (16)
תתקבלנה תפילותיכם ותפילותיהם ובקשותיהם של כל בית ישראל לפני אבינו שבשמים.
לפי יתר הנוסחים: (17) תִּתְקַבַּל צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל בֵּית (18) יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא (19) וְאִמְרוּ אָמֵן.
תתקבלנה תפלותיהם ובקשותיהם של כל בית ישראל לפני אבינו שבשמים ואמרו אמן
כאשר אומרים קדיש דרבנן מוסיפים:
15
עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן.
על ישראל ועל רבותינו ועל תלמידיהם ועל כל תלמידי תלמידיהם
16
נוסח אשכנז ונוסח ספרד: וְעַל כָּל מָאן דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא
ועל כל העוסקים בתורה
נוסח איטליה: דְּיָתְבִין דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא קַדִּשְׁתָּא
שיושבים שעוסקים בתורה הקדושה
נוסח הספרדים: דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא קַדִּשְׁתָּא
העוסקים בתורה הקדושה
תימן בלדי: דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא
העוסקים בתורה
17
דִּי בְאַתְרָא (20) הָדֵין וְדִי בְכָל אָתָר וְאָתָר,
אשר במקום הזה ואשר בכל מקום ומקום
18
יְהֵא לָנָא וּלְהוֹן וּלְכוֹן (21)
יהא לנו ולהם ולכם
19
שְׁלָמָא רַבָּא (22)
שלום רב
20
חִנָּא (23) וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי (24)
חן וחסד ורחמים
21
האשכנזים מוסיפים: (25) וְחַיֵּי אֲרִיכֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי וּפֻרְקָנָא
וחיים ארוכים ומזונות מרווחים וישועה
22
נוסח איטליה: מִן קֳדָם אֱלָהָנָא מָארֵי שְׁמַיָּא (26) וְאַרְעָא
מלפני אלוהינו אדון שמים וארץ
נוסח הספרדים: מִן קֳדָם מָארֵי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא
מלפני אדון שמים וארץ
נוסח אשכנז ונוסח ספרד: מִן קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא
מלפני אביהם שבשמים
תימן בלדי: מִן קֳדָם אֲבוּנָא דְּבִשְׁמַיָא
מלפני אבינו שבשמים
23
וְאִמְרוּ אָמֵן. (27)
ואמרו אמן.
מכאן ואילך מוסיפים בכל סוגי הקדיש למעט חצי קדיש
24
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא
יהא שלום רב מן השמים
25
נוסח אשכנז: וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל
וחיים עלינו ועל כל ישראל
נוסח ספרד ונוסח איטליה: וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל
וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל
נוסח הספרדים: חַיִּים וְשָׁבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֵוַח וְהַצָּלָה לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל
חיים ושובע וישועה ונחמה והצלה ורפואה וגאולה וסליחה וכפרה ורווח והצלה לנו ולכל עמו ישראל
תימן בלדי: וְסִיַּעְתָּא וּפֻרְקָנָא וּרְוַחָא וְחִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי עֲלֵיכוֹן וַעֲלַנָא וְעַל כָּל קְהָלְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם
וסיוע וישועה ורווחה וחן וחסד ורחמים עליכם ועלינו ועל כל קהלותיהם של כל בית ישראל לחיים ולשלום
26
וְאִמְרוּ אָמֵן. (28)
ואמרו אמן.
27 (29)
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (30) בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו (31) יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם
28
עָלֵינוּ וְעַל כָּל (32) יִשְׂרָאֵל
29
ברוב הנוסחים מסיימים כדלקמן: וְאִמְרוּ (33) אָמֵן. (34)
בנוסח תימן בלדי מסיימים כדלקמן: וִינַחֲמֵנוּ בְּצִיוֹן וְיִבְנֶה בְּרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב אָמֵן וְאָמֵן.
(עריכה) שינויים בקדיש בתנועה הרפורמית
התנועות הרפורמיות השונות בעולם הותירו את הקדיש בארמית ולא שינו אותו לשפת המדינה, גם בתקופות בהן רוב התפילה נאמר בשפת המדינה. במדינת ישראל התנועה ליהדות מתקדמת נוהגת לומר את הקדיש בארמית, אך תנועת הנוער וחוגים מסוימים מעודדים את אמירת הקדיש בתרגומו העברי מתוך ניסיון לקרבו אל הציבור.
בנוסח הקדיש נעשו לפעמים שינויים קלים. ברוב הקהילות הרפורמיות נהוג להרחיב את סיומת הקדיש בנוסח "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ועל כל בני האדם".
(עריכה) סוגי הקדיש
ישנם מספר סוגים של קדיש הנבדלים בתוספות המוספות על עיקר הקדיש:
(עריכה) חצי קדיש
מכונה גם קדיש לעילא. חצי קדיש הוא קדיש בה אומרים רק את עיקר הקדיש ללא תוספות. חצי קדיש נאמר לרוב בין קטעים בתפילה כדי להבדיל ביניהם. למשל, חצי קדיש נאמר לפני תפילת שמונה עשרה במנחה ובערבית, בין פסוקי דזמרא לקריאת שמע וברכותיה, ובין תפילת שמונה עשרה לאשרי וובא לציון. חצי קדיש נאמר גם לאחר קריאת התורה. אצל האשכנזים נאמר חצי קדיש כדי להבדיל בין קריאת התורה ובין קריאת המפטיר ואצל הספרדים כדי להבדיל בין קריאה בכל ספר תורה כאשר קוראים במספר ספרי תורה. רוב יהודי מרוקו אומרים חצי קדיש בסיום התפילה.
חצי קדיש נאמר לרוב על ידי שליח הציבור. אולם ישנם המעבירים את חצי הקדיש שבסוף קריאת התורה לעולה לתורה ובעדות בהם אומרים בסוף התפילה חצי קדיש ולא קדיש יתום, ישנם המוסרים קדיש זה ליתום.
(עריכה) קדיש תתקבל
בקדיש תתקבל נוספות על עיקר הקדיש שלוש בקשות:
1. לקבלת תפילות עם ישראל
2. לחיים טובים לעם ישראל
3. לשלום על ישראל
בקדיש זה אומרים את שורות 1-14 ו 24-29, והוא מכונה קדיש תתקבל בשל המילה הפותחת בקטע המייחד אותו (שורה 14). קדיש זה מכונה לעתים גם קדיש שלם (בעיקר בסידורים אשכנזיים). הוא נאמר פעם אחת בלבד בכל תפילה, לאחר תפילת העמידה בגלל הבקשה לקבלת תפילות עם ישראל הכלול בה. קדיש תתקבל נאמר גם לאחר אמירת סליחות כבקשה שיתקבלו הסליחות ברצון (אך הספרדים אומרים קדיש תענו ותעתרו). בתפילת מנחה ותפילת ערבית צמוד קדיש תתקבל לסוף תפילת שמונה עשרה. אולם בתפילת שחרית ובערבית של מוצאי שבת מצמידים לשמונה עשרה את הקדושה של ובא לציון והקדיש נאמר רק אחרי "ובא לציון".
קדיש תתקבל נאמר על ידי שליח הציבור ויש המקפידים שיהיה זה שליח הציבור בזמן תפילת השמונה עשרה.
(עריכה) קדיש יהא שלמא
קדיש יהא שלמא הוא כמו קדיש תתקבל, למעט הבקשה על קיבול התפילות (כלומר הוא מכיל את שורות 1-13 ו 24-29). הוא מכונה קדיש יהא שלמא בשל המילה הפותחת בקטע שנאמר בו (שורה 24). המנהג בקהילות רבות שאבל או אדם שיש לו יום זיכרון לקרוב משפחה אומר קדיש זה (ראו להלן) ולכן הוא מכונה גם "קדיש יתום".
בקהילות האשכנזים היה נהוג שרק אדם אחד אומר את קדיש היתום ובמקרה שמספר אנשים בקשו לאמר את הקדיש היו מחלקים ביניהם את הקדישים בתורנות או בהגרלה. מנהג הספרדים, שהתפשט גם לרוב הקהילות האשכנזיות בארץ ישראל היא שמספר אנשים אומרים ביחד את הקדיש. ישנם בתי כנסת המבקשים מאומרי הקדיש להתקבץ ביחד במקום אחד כדי לאמר את הקדיש זה ליד זה ובקצב אחיד. אולם בבתי כנסת רבים אומרי הקדיש אומרים אותו כל אחד ממקומו בקצב משלו.
קדיש יהא שלמא נאמר לאחר שיר של יום ובסוף התפילה, לאחר אמירת פרק תהילים או לאחר עלינו לשבח.
(עריכה) קדיש דרבנן
קדיש "קדיש דרבנן" מכיל את השורות 1-13, ו 15-29 ובנוסח תימן גם חלק של הקדיש הגדול. הוא מכונה לעתים קדיש על ישראל בשל המילה הפותחת בקטע המייחד אותו (שורה 15).
הוא נאמר בסיום לימוד תורה שבעל פה, וכולל שלוש בקשות לאחר עיקר הקדיש, בדומה לקדיש תתקבל, אולם במקום לבקש על התקבלות התפילה מבקשים ברכה ללומדי התורה, לחכמים ולתלמידיהם.
בדומה לקדיש יהא שלמא, גם קדיש זה נאמר בקהילות רבות על ידי אבלים.
(עריכה) קדיש הגדול
"קדיש הגדול", הוא קדיש שנאמר בסיום מסכת. (על ידי התימנים, קדיש הגדול נאמר בעוד הרבה הזדמנויות אחרות, למשל לאחר לימוד תורה במקום קדיש דרבנן). "קדיש הגדול" נאמר גם על ידי היתומים בעת קבורת הנפטר.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ראו פירוט בדף השיחה. סיבה: יש להוסיף את שאר הנוסחים.
על פי נוסח אשכנז:
"יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי הוּא עָתִיד לְאִתְחַדְתָּא, וּלְאַחֲיָאה מֵתַיָּא, וּלְאַסָּקָא יַתְּהוֹן לְחַיֵּי עָלְמָא, וּלְמִבְנָא קַרְתָּא דִּי יְרוּשְלֵם, וּלְשַׁכְלְלָא הֵיכָלֵהּ בְּגַוָּהּ, וּלְמֶעֱקַר פּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה מִן אַרְעָה, וּלְאָתָבָא פּוּלְחָנָא דִּי שְׁמַיָּא לְאַתְרָהּ, וְיַמְלִיך קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בּמַלְכוּתֵה וִיקָרֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא. בְּרִיךְ הוּא. לְעֵלָּא (בעשי"ת לְעֵלָּא לְעֵלָּא מִכָּל) מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן. יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשי"ת הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:"
לוח "צידוק הדין" עם "קדיש הגדול" בבית העלמין בפלטיצ'ן, רומניה
על פי נוסח תימן בלדי: יתגדל ויתקדש שמיה רבא: (אמן) דעתיד לחדתא עלמא ולאחאה מיתיא ולמפרק חייא ולמבני קרתא ירושלם ולשכללא היכלא קדישא ולמעקר פולחנא נוכראה מן ארעא ולאתבא פולחנא די שמיה לאתריה בהדריה בזיויה וביקריה. וימלוך מלכותיה ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה ויפרוק עמיה. בחייכון וביומיכון ובחייהון דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן: אמן. יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא: יתברך: (אמן). וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתעלה ויתהדר ויתהלל ויתנשא שמיה דקדשא בריך הוא: (אמן). לעילא לעילא מכל ברכתא שירתא ותשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן: (אמן). על ישראל ועל רבנן ועל תלמידיהון ועל כל תלמידי תלמידיהון דעסקין באוריתא (קדישתא) די באתרא הדין ודי בכל אתר ואתר יהא להון ולנא חנא וחסדא ורחמי מן קדם אבונא דבשמיא ואמרו אמן: (אמן). יהא שלמא רבא מן שמיא וסיעתא ופורקנא ורוחא וחנא וחסדא ורחמי עליכון ועלנא ועל כל קהלהון דכל בית ישראל לחיים ולשלום מואמרו אמן: (אמן). עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו וחסדיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל וינחמנו בציון ויבנה ברחמיו את ירושלים בחיינו ובימינו בקרוב אמן ואמן:
(עריכה) קדיש תענו ותעתרו
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ראו פירוט בדף השיחה. סיבה: יש להשלים את הנוסח של קדיש זה.
קדיש תענו ותעתרו הוא קדיש מיוחד הנאמר בנוסח הספרדים והתימנים. קדיש זה הינו למעשה קדיש תתקבל מורחב הכולל הוספה של קטע הפותח במלים "תענו ותעתרו ברחמים מן השמים" לפני המלים "תתקבל צלותנא ובעותנא" (שורה 14 לעיל). הקדיש נאמר לאחר הסליחות והוא מחליף את קדיש תתקבל בכל תפילות ראש השנה ויום הכיפורים (למעט תפילת ערבית של ראש השנה). בכמה קהילות הוא נאמר גם במקום קדיש תתקבל בהושענא רבא הנאמר לאחר ההושענות (לנוהגים לומר הושענות בתפילת שחרית - במקום קדיש תתקבל של תפילת שחרית, לנוהגים בתפילת מוסף - במקום קדיש תתקבל של תפילת מוסף), אך ישנן קהילות שכלל אין אומרות אותו בהושענא רבא.
הנוסח לסליחות הוא קצר יותר מהנוסח של ראש השנה, יום הכיפורים והושענא רבא. הנוסח בראש השנה, יום הכיפורים והושענא רבא כולל גם הוספה של בקשה לפתיחת שערים, לפי אקרוסטיכון אלפביתי (לדוגמה: שערי אורה, שערי ברכה וכו'). אצל הספרדים במערב אירופה כולל הנוסח שער אחד בכל אות (שערי אורה, שערי ברכה, שערי גילה וכו'). בשאר קהילות הספרדים (וכן אצל התימנים) ישנו נוסח מורחב יותר הכולל חמישים שערים (שערי אורה, שערי אהבה ואחוה וכו'), גם בסדר אלפביתי.
(עריכה) הלכות ומנהגי הקדיש
הקדיש נאמר רק כשיש לפחות מניין. האומר את הקדיש חייב לעמוד בעת אמירתו. ביחס לציבור המנהגים חלוקים: אצל האשכנזים נהוג לעמוד בדרך כלל ואילו בשאר העדות נהוג לשבת, אך אם היחיד עמד בעת תחילת אמירת הקדיש עליו להשאר לעמוד עד עניית "אמן יהא שמה רבא" ואז מותר לשבת.
(עריכה) הקשר בין הקדיש והאבל
אמירת קדיש בסמיכות לפטירה של אדם, מוסברת בכמה טעמים, שהעיקריים שבהם:
א. הוא תפילה לזכות ולעילוי נשמת הנפטר, ב. הגברת קידוש שמו של הבורא כנגד החידלון של המוות.
אמירת 'קדיש יתום' על הנפטר היא מנהג ואין לה מקור בתלמוד הבבלי או בתלמוד הירושלמי. כמו כן מנהג זה אינו מופיע בספר משנה תורה לרמב"ם.
מקורו של המנהג אינו ברור. יש הטוענים שמקור המנהג הוא בסדר רב עמרם גאון המורה על אמירת קדיש על ידי הבן על קבר הוריו, מנהג הנוהג עד ימינו. נוסח קדיש זה שונה מעט מקדיש היתום הנהוג בימינו. אכן קדיש זה הוא מעין צידוק הדין, ולפי הסבר זה אמירת 'קדיש היתום' על המת לאחר המוות היא מעין צידוק הדין כלפי שמיים. כוונת המונח 'צידוק הדין' בהקשר זה היא שאומר הקדיש מעיד שהוא אינו רואה במות קרובו חוסר צדק בהנהגת ה' בעולם. (35)
הסבר אחר למקורו של המנהג מצוי במדרש תנא דבי אליהו זוטא (פרק י"ז) ובו מסופר על אדם נושא משא עצים שרבי יוחנן בן זכאי פגש בדרך. אותו אדם סיפר לרבי יוחנן בן זכאי על עצמו שהוא חטא ומשום כך אין לו מחילה גם לאחר מותו. הסיכוי היחיד למחילה על חטאו הוא אם בנו של אותו חוטא יאמר 'ברכו את ה' המבורך' ואז תצא נשמתו של אותו חוטא מהגיהנום.
מדרש זה מופיע בשינויים קלים במקורות אחרים (לדוגמה מסכת כלה רבתי, פרק ב). בפירושו של רבי יוסף קארו לספר הטור, בית יוסף, על חלק יורה דעה (סימן שע"ו) מובאים דברי ספר הכלבו שתולה במדרשים אלו את המנהג לאמירת 'קדיש יתום' על הנפטר. עם זאת בקרב חלק מיהודי תימן כלל לא נהגו לומר 'קדיש יתום' על המת.
בשו"ת הריב"ש (סימן קט"ו) נאמר שהמנהג הוא לומר קדיש במשך כל שנים עשר החודשים שלאחר המוות. הסבר פשוט לאמירת קדיש דווקא במשך שנים עשר חודשים הוא דברי האמורא רב בתלמוד הבבלי במסכת ברכות (דף נח, עמוד ב) והם: "אין המת משתכח מהלב אלא לאחר שנים עשר חודש...". כלומר קדיש יתום נאמר כל עוד זיכרון המת חזק מאוד בתודעת היתום ואלו שנים עשר החודשים הראשונים לאחר המוות.
כיום רווח מנהג שהבן אומר קדיש על הוריו במשך אחד עשר חודשים ולא יותר. אחד ההסברים לכך הוא שלפי המסורת באגדה ובמדרש תקופת שהותם של הרשעים בגיהנום היא שנים עשר חודשים. משום שאין אנו רוצים שהנפטרים ייחשבו כרשעים הזקוקים להצלה כל אותם שנים עשר החודשים, אומרים קדיש רק במשך אחד עשר חודשים. הסבר זה משתלב במדרש שצוין לעיל המסביר את אמירת קדיש היתום כמאמץ של אומר הקדיש לרומם את נשמתו של הנפטר.
בעקבות המנהג שהבן אומר קדיש על ההורים אחר מותם נולד ביידיש כינוי שמכנים הורים את בנם: "דו ביסט מיין קדיש" (יידיש: "אתה הקדיש שלי"). הביטוי קיבל רובד נוסף בעקבות השואה, לאחר השמדת יהודים רבים כל כך הביעו הורים בעזרת ביטוי זה את תחושת הוספת הקדושה בעולם בלידת ילד יהודי נוסף.
(עריכה) יום הקדיש הכללי
יום עשרה בטבת נקבע על ידי הרבנות הראשית לישראל כיום הקדיש הכללי לזכר קורבנות השואה שמקום קבורתם ותאריך מותם לא נודע. ביום זה נוהגים להדליק נרות נשמה, לומר "קדיש" ותפילה לעילוי נשמות הנספים.
הקדיש זה תיפלה לרוממות הקדוש ברוך
כל החוקים מופיעים באתר זה http://www.kaddishpray.co.il/
כל החוקים מופיעים באתר זה http://www.kaddishpray.co.il/