13 תשובות
שואל השאלה:
ואם השמאל בשלטון, גם יש את אותה בעיה
אנונימי
שואל השאלה:
הם היו בשלטון עד שנת 77, ומאז אלו היו גיחות פה ושם.

השאלה של איך ממנים שופטים לא קשורה לשאלה של ימין ושמאל. צריך לבחור שיטה עקרונית בלי קשר לימין ושמאל.

והשמאל לא מסביר מה לא דמוקרטי בזה שהשופטים ייבחרו על ידי נציגי העם כמו שקורה בכל מדינה דמוקרטית.
אנונימי
הפחד הוא שבחירת השופטים תהיה על בסיס מקורבים ולא על בסיס מקצועי.
הפוליטיקאים יבחרו שופטים שנוחים להם, לפי האג'נדה שלהם או כמו שקורה תמיד בישראל, לפי מי התחנף יותר/הציע שוחד גדול יותר.
כן זה קורה בכל המדינות האלו, רק ששם יש בלמים אחרים לרשות המבצעת והמחוקקת כמו חוקה או שני בתי נבחרים נפרדים
אנונימי
שואל השאלה:
מה הקשר בין שני בתי נבחרים לבין בלמים?

וחוץ מזה, על כל מינוי אפשר לומר שהוא ייהפך למשהו מושחת. בשביל זה הולכים לבחירות פעם בתקופה, כדי שהציבור יחליט אם הוא אוהב את מה שנציגיו עושים או שצריך להחליף אותם
אנונימי
כדי לחוקק חוקים צריך אישור של שתי ישויות, זה יוצר הגבלה. העניין הוא שבדמוקרטיה המודרנית עקרון שלטון הרוב הוא לא העיקרון היחיד, אלא גם הגנה על זכויות בסיסיות וחברתיות וזכויות מיעוטים
אנונימי
בתור "הציבור" את תעדיף שימנו שופטים על בסיס מי הכי טוב ומקצועי, או לפי מי יותר מקורב לשר המשפטים?
כל הקטע של הפרדת רשויות הוא שיהיו נקודות מבט שונות, עין ביקורתית ואיזונים.
שואל השאלה:
המינוי הוא בין האנשי מקצוע.
אולי צריך להגדיר בחוק הגדרות מסוימות, אבל בסוף ממנים שופטים מתוך אלו שלמדו את התחום ועסקו בתחום.

גם היום ממנים את המקורבים. השופטים ממנים את המקורבים שלהם, ונציגי לשכת עורכי הדין ממנה את המקורבים שלהם וגם נציגי הציבור ממנים מקורבים. אין דרך להתגבר על הבעיה הזו.

ולכן, אם כבר ממנים אנשי מקצוע אך מקורבים, מן הראוי שימונו אלו שתואמים את ההשקפה של רוב הציבור.

כלומר, שאם רוב הציבור רוצה לדוגמה פרשנות ליברלית לחוק, מן הראוי שאלו יהיו השופטים. כך יהיה מצד אחד ביטוי לרוב ומצד שני מחמת שהם אנשי מקצוע הם ייתנו ביטוי למיעוט איפה שיהיה צורך.
אנונימי
שואל השאלה:
ובארצות הברית, לפני כמאה פלוס שנים כשבית המשפט העליון פסל חוק של הקונגרס, הקונגרס פשוט הפסיק את התקציב לבית המשפט העליון למשך כמה שנים.
אנונימי
על הנייר אתה סוג של צודק, אבל בפועל מה שיקרה זה ששופטים יבינו שכדי להתקדם, הם צריכים להתאים את עצמם לפוליטקאים ולהתחנף אליהם, וזה יוביל לכך שכל הכוח יהיה בידי הפוליטיקאים, וזה לא מצב טוב בכלל למדינה שרוצה להיות דמוקרטית.
שופטים "יפחדו" לצאת נגד החלטות הממשלה, גם אם משפטית הן לא חוקיות, מתוך פחד שזה יפגע להם בקריירה.
לממש את השקפת רוב הציבור זה לא "לממש את רצון הרוב תוך רמיסת כל השאר".
שואל השאלה:
בשביל לפתור את הבעיה שהשופטים כפופים לפוליטיקאים לאחר מינויים, צריך שהמצב יהיה שאי אפשר להדיח את השופטים למעט לדוגמה רוב של 90 חברי כנסת או משהו רחוק אחר
אנונימי
לא הבנתי כל כך איך מה שאתה מציע פותר את הבעיה.
גם בגדול, כל מטרת הרפורמה הזאת היא שהכוח יהיה בצורה כמעט מוחלטת אצל הפוליטיקאים. זה מערבב יותר מדי את הרשות השופטת והמבצעת וזה נוגד את העקרונות של הדמוקרטיה.
בנוסף, אולי הרבה מהחלטות השופטים עושות קווץ' בלב (לפחות לי אישית), אבל לפחות הן מבוססות על חוקים ומסגרת כלשהי. ההחלטות של הפוליטקאים הן לרוב ממקום אינטרסנטי וציני. לא חושב שזה דבר טוב שהאנשים האלה ישפיעו על החלטות בית המשפט (שמאל או ימין, זה לא משנה, כל הפוליטיקאים חרא).
שואל השאלה:
מה שאתה מסביר, אולי עונה על כך שלא צריך להעביר את פסקת ההתגברות, אבל זה לא עונה על שינוי השיטה לבחירת שופטים, שהיא אמורה להיות שיטה שבה ייבחרו השופטים על ידי נציגי העם בתוספת עצמאות.

אגב, אם ניקח את ארצות הברית כדוגמה, גם שם, אמנם השופטים מפוטרים רק לאחר מיתתם, אבל הם נזהרים הרבה פעמים לא לריב עם ממשלה חזקה כיון שהממשלה יכולה להחליט שהיא ממנה עוד שופטים לבית המשפט.

זה מה שמאזן שם כיום בין הרשויות, כשהשלטון מהשמאל ובית המשפט העליון שם בידי הימין.

ואגיד לך את האמת, אני עצמי גם נגד פסקת ההתגברות במקרה שבית המשפט נבחר בצורה שתייצג את רצון רוב העם.
אנונימי