4 תשובות
וואו! תקשיבי.. את צריכה לדבר איתה לבד ולהגיד לה שההתנהגות שלה היא לא בסדר. את צריכה לתת לה דוגמאות של דברים שהיא עשתה, שהעליבו אותך- כדי שהיא תבין לא לעשות דברים כאלה יותר.
את צריכה להגיד לה גם שהיא כן מצחיקה ונדיבה, רק שלפענמים ההתנהגות שלה היא בלתי נסבלת!
היא צריכה להבין שאת רק רוצה לתקן אותה בשביל שלא תעליב אותך יותר או אנשים אחרים יותר ולא שאת סתם חושבת את עצמך מעלייה ושאת סתם רוצה להעליב..
אם את חושבת שהיא באמת חברה, ושהיא לא פגעה בך כל כך קשה שאת לא יכולה לסלוח לה.. תעשי איתה שיחה!
מקווה שעזרתי:)
את צריכה להגיד לה גם שהיא כן מצחיקה ונדיבה, רק שלפענמים ההתנהגות שלה היא בלתי נסבלת!
היא צריכה להבין שאת רק רוצה לתקן אותה בשביל שלא תעליב אותך יותר או אנשים אחרים יותר ולא שאת סתם חושבת את עצמך מעלייה ושאת סתם רוצה להעליב..
אם את חושבת שהיא באמת חברה, ושהיא לא פגעה בך כל כך קשה שאת לא יכולה לסלוח לה.. תעשי איתה שיחה!
מקווה שעזרתי:)
שואל השאלה:
ה'בסט' שלי ככ מעצבנת אותי.
היא מדברת ונפגשת עם כל הילדים הכי מעצבנים צבועים ודוחים בעולם והיא מודעת לזה שהם כאלו, היא רבה ומשלימה כל הזמן עם אנשים ומשנה את הדעה עליהם באמת כל רגע, היא כל הזמן תקועה בחיים של אחרים (כל הזמן מסתכלת על פרופילים באינסטגרם ופייסבוק ומתעמקת על אנשים ממש וגם כאלו שהיא בקושי מכירה), היא מתאהבת באנשים כ"כ מעצבים ונוראיים וכאלו שהיא יודעת שלא ישימו עליה ואחר כך בוכה בגלל זה.
היא תמיד רוצה לצאת ואני כן אוהבת לצאת אבל לא כל יום והיא חייבת שנצא עד ממש מאוחר ואם חברים מציעים לנו טרמפ היא תריב איתי על זה שנלך בעוד חצי שעה ברגל במקום עכשיו באוטו (הליכה של חצי שעה ב2 בלילה על עקבים של 7סמ זה ממש לא נוח).
כל פעם שאני שותה \ מעשנת היא אומרת לי שאני לא שיכורה או מסטולה כי כשאתה שיכור אתה לא מודע לזה, וזה הגיע לרמה ששתיתי חצי בקבוק וודקה מעורבב עם אקסל כדי שתבין שאני כן שיכורה ואז הקאתי את החיים שלי, איבדתי את ההכרה, הגיעה משטרה ולקחו אותי הביתה וקמתי בבוקר בלי לדעת איך הגעתי הביתה ואני פאקינג לא זוכרת כלום, רק ממה שכולם סיפרו לי (היא מאוד מאוד מאוד עזרה לי ביום הזה אבל זה היה באופן כללי בגללה!)
וגם אחרי זה ששאלו אותי מה היה שם וסיפרתי שאיבדתי את ההכרה היא מתחילה להגיד לי 'לא לחוש כי לא איבדתי את ההכרה ולא התעלפתי' ואני יודעת טוב מאוד שאני כן.
אם אני נופלת מדי פעם או מתנהגת כמו בהיי, היא ישר יוצאת עלי שאני אפסיק להיות צומי. ובאמת, אני הילדה הכי לא צומי בעולם. אני כל כך שונאת שאנשים מכירים אותי ואת השם שלי, אני שונאת את התשומת לב ואת ההתייחסות מאנשים. שונאת את זה, אני אוהבת להיות עם חברות שאני אוהבת, ובאמת שלא אכפת לי מה אומרים או חושבים עלי (לעומתה. כל דבר שהיא עושה מתחשבן עם מה יגידו עליה וזה נוראי. היא לא מוכנה להגיע לכיכר בו אנחנו יוצאות עם האופניים כי זה "מביך", אבל רק שם יש תחנה).
אם מתחילים איתי אני לא יכולה לזרום (לא בקטע המיני, אלא להכיר) כי היא נפגעת שאיתה לא, ואני כן רוצה הרבה פעמים אבל זה כ"כ מעצבן.
עכשיו מישהי העלתה איתה תמונה וכתבה "בסטי", ולפני שבוע היא (החברה שלי) ריכלה עליה ועוד יום אחרי זה היא העלתה תמונה שהמישהי שלחה לה מחול וכתבה "המשפחה הכי יפה בעולם תהנו בתילאנד".
אבל ביחד עם זה היא מפרגנת וקשורה מאוד למשפחה שלי, היא נדיבה בעיקר בבגדים ומצחיק איתה.
אני לא יודעת מה לעשות, אני כבר לא מסוגלת לסבול את ההתנהגות שלה.
ה'בסט' שלי ככ מעצבנת אותי.
היא מדברת ונפגשת עם כל הילדים הכי מעצבנים צבועים ודוחים בעולם והיא מודעת לזה שהם כאלו, היא רבה ומשלימה כל הזמן עם אנשים ומשנה את הדעה עליהם באמת כל רגע, היא כל הזמן תקועה בחיים של אחרים (כל הזמן מסתכלת על פרופילים באינסטגרם ופייסבוק ומתעמקת על אנשים ממש וגם כאלו שהיא בקושי מכירה), היא מתאהבת באנשים כ"כ מעצבים ונוראיים וכאלו שהיא יודעת שלא ישימו עליה ואחר כך בוכה בגלל זה.
היא תמיד רוצה לצאת ואני כן אוהבת לצאת אבל לא כל יום והיא חייבת שנצא עד ממש מאוחר ואם חברים מציעים לנו טרמפ היא תריב איתי על זה שנלך בעוד חצי שעה ברגל במקום עכשיו באוטו (הליכה של חצי שעה ב2 בלילה על עקבים של 7סמ זה ממש לא נוח).
כל פעם שאני שותה \ מעשנת היא אומרת לי שאני לא שיכורה או מסטולה כי כשאתה שיכור אתה לא מודע לזה, וזה הגיע לרמה ששתיתי חצי בקבוק וודקה מעורבב עם אקסל כדי שתבין שאני כן שיכורה ואז הקאתי את החיים שלי, איבדתי את ההכרה, הגיעה משטרה ולקחו אותי הביתה וקמתי בבוקר בלי לדעת איך הגעתי הביתה ואני פאקינג לא זוכרת כלום, רק ממה שכולם סיפרו לי (היא מאוד מאוד מאוד עזרה לי ביום הזה אבל זה היה באופן כללי בגללה!)
וגם אחרי זה ששאלו אותי מה היה שם וסיפרתי שאיבדתי את ההכרה היא מתחילה להגיד לי 'לא לחוש כי לא איבדתי את ההכרה ולא התעלפתי' ואני יודעת טוב מאוד שאני כן.
אם אני נופלת מדי פעם או מתנהגת כמו בהיי, היא ישר יוצאת עלי שאני אפסיק להיות צומי. ובאמת, אני הילדה הכי לא צומי בעולם. אני כל כך שונאת שאנשים מכירים אותי ואת השם שלי, אני שונאת את התשומת לב ואת ההתייחסות מאנשים. שונאת את זה, אני אוהבת להיות עם חברות שאני אוהבת, ובאמת שלא אכפת לי מה אומרים או חושבים עלי (לעומתה. כל דבר שהיא עושה מתחשבן עם מה יגידו עליה וזה נוראי. היא לא מוכנה להגיע לכיכר בו אנחנו יוצאות עם האופניים כי זה "מביך", אבל רק שם יש תחנה).
אם מתחילים איתי אני לא יכולה לזרום (לא בקטע המיני, אלא להכיר) כי היא נפגעת שאיתה לא, ואני כן רוצה הרבה פעמים אבל זה כ"כ מעצבן.
עכשיו מישהי העלתה איתה תמונה וכתבה "בסטי", ולפני שבוע היא (החברה שלי) ריכלה עליה ועוד יום אחרי זה היא העלתה תמונה שהמישהי שלחה לה מחול וכתבה "המשפחה הכי יפה בעולם תהנו בתילאנד".
אבל ביחד עם זה היא מפרגנת וקשורה מאוד למשפחה שלי, היא נדיבה בעיקר בבגדים ומצחיק איתה.
אני לא יודעת מה לעשות, אני כבר לא מסוגלת לסבול את ההתנהגות שלה.
שואלת השאלה
מה קרה?
מה קרה?
אנונימי
באותו הנושא: