14 תשובות
קול אישה ערווה זה הסיבה לא טעית
זאת אומרת זה לא צנוע שאישה תשמיע את קולה בפניי בחורים
היי עמית כתוב ''קול באישה ערווה'' ולכן האיסור הוא לשמוע אישה שרה. יש אומרים אם לא מכירה ולא ראה אותה מעולם אז יש חלק מהפוסקים מתרים אבל אם ראה אותה אפילו רק בתמונה אז יש איסור. כל טוב.
התורה אמרה לשמוע לחכמים "ככל אשר יורוך תעשה".
וחכמים אמרו לא לשמוע קול אשה, והסיבה לכך כדי שאדם לא יחשוב על אשה אחרת אלא רק על אשתו שלו, וגם רווק כדי שלא יהרהר ואחר כך ישפוך זרע לבטלה.
שלום עמית
שיר השירים הוא ספר המבטא את היחסים בין עם ישראל לבין הקב'ה בצורה מטאפורית
המטאפורה שם היא יחסי אהבה אין גבר לאשה
בין שאר הדברים שמזכיר שם המשורר שלמה המלך כמגבירים ומחזקים את התשוקה והאהבה
הוא מזכיר שם את קולה של אהובתו
" כי קולך ערב ומראך נאוה"
מכאן למדו חז'ל שכשאישה שרה זה משהו שיכול ליצור קירבה ומשיכה מעבר לרגיל.
שירה היא משהו מאד מרגש ומחבר.
תזכור גם שהאידיאל הדתי הוא צניעות מלאה.
לא מה שאנחנו רגילים כיום לראות על ימין ועל שמאל.
תחשוב על מצב אידיאלי דתי משהו כמו מאה שערים. שאתה לא אמור לראות אפילו מרפק או ברך של אשה.
כל טוב
אושר
מה זה אומר קול אישה ערווה? ערווה זה אזור איבר המין, מה הקשר לשירה?
ערן
אישה היא באמת דבר טמא לפי היהדות. אסור אפילו להתכל עליה אם היא לא קרובת משפחה. פוחדים שקול האישה יחרמן אותך ולא תשלוט בעצמך. רציני לגמרי.
כרגיל הרבנים מגזימים עם האיסורים שלהם. אין להם שום אמון בגברים וכל מה שהם חושבים זה שכל דבר "חס וחלילה יגרום לגבר לרצות אישה". זהו חוסר הערכה נוראי כלפי הגברים כולם.
בנוסף לכך - להגיד על אישה טמאה, זו עבירה חמורה מאד על המצוות שבין אדם לחברו. זו האשמה חמורה על אישה ויחס מבזה.
הרבנים כבר לא יודעים איך לשלוט באנשים שלהם וכל הזמן ממציאים איסורים חדשים ומטורפים יותר. לאט לאט הם נהיים כמו המוסלמים הקיצוניים שדורשים שהנשים שלהם תהיינה מכוסות לגמרי, לא תנהגנה לבד במכונית וכו'.
סיפר לי פעם אדם שסבא שלו היה רב ראשי ווהאו כילד שאל את סבו למה אסור לאכול בשר עוף עם חלב, הרי כתוב בתורה "לא תבשל גדי בחלב אימו". הסבא ענה לו שהעם הם אנשים פשוטים שלא מבינים ולכן מה שבטוח אומרים להם שאסור בכלל כל סוג של בשר עם חלב.
אנונימי
ערן
ערווה זה לא אזור אבר המין
ערווה זה היחיד של "עריות"
עריות הן הנשים האסורות לגבר כמו אחות או אשה נשואה וכו'
ואשה אינה דבר טמא כלל לפי היהדות, להיפך, מרוב שהיא
רוחנית וגבוהה, בקרבתה לקב"ה~
, נתן לה (בין יתר הסיבות) מחזור חודשי-אמר פעם רב אחד,"כדי להוריד לה את האף"
שלא תתגאה. שתהיה מקבילה רוחנית לגבר.
תראי בגדול הסיבה היא שאם אדם שומע אישה שרה והא יודע איך היא ניראית ואז הוא מדמיין אותה אז בעיה אבל סתם לשמוע אשה שרה בלי לדעת איך היא ניראית זה מעיקר הדין לא איסור ועבירה!

אנו היהודים לא שומעים נשים שרות אבל להגיד על יהודי ששומע אישה שרה ולא יודע איך היא נראית זה לא עבירה וזה לא מצווה ובטח שלא עושים כך...

שאלות כאלו צריך לשאול רבנים ראי קישורים
תורה
אני רוצה לתקן לך את השאלה, האיסור איננו ביהדות אלא בדתיות האורתודוקסית היהודית. רוב היהודים בארץ ובעולם שאינם אורתודוקסים, כידוע, מקשיבים לקול זמרת אישה, ללא כל בעיה וללא מחשבה שניה.
יש רבנים שאסרו זאת ומי שמקשיב לכל דין רבני, כך נוהג.
טעות חמורה היא לחשוב שעל פי היהדות אשה היא טמאה. מאיפה הבאתם את זה? ועוד לכתוב זאת בצורה כזו נחרצת כאילו שהכותבת היא פוסקת הדור!

זה רק מראה על הבורות של חלק מן האנשים לגבי היהדות, הצניעות האמיתית והמצוות שעליהן נצטווינו כדי לשמר את התא המשפחתי, שהוא הדבר החשוב ביותר ביהדות.

היום כבר אין כל הצדקה לבורות הזו, כיוון שכל אדם יכול לשמוע הרצאות בכל נושא באתרי אינטרנט כמו הידברות, ערכים ועוד. אז תלמדו קצת, סה"כ יהודי אמור לדעת קצת על דתו.. לא?
מצ"ב קישור לאלו הרוצים לדעת באמת את האמת.
http://www.hidabroot.org/mediadetail.asp?mediaid=10283
ככלל ההלכה לא נקבעת על פי התורה שבכתב אלא על פי התורה שבעל פה. התורה שבכתב היא נגזרת מאד צרה של התורה שבע"פ ומאוחרת לה. הפסוק המפורסם ביותר בתורה שבכתב הוא. "וידבר ה' אל משה לאמר", שכל כולו דבור ואמירה בע"פ, מוכיח שהתורה שבע"פ קדמה לתורה שבכתב. לכן גם אם לא נמצא ציווי מפורש בתורה שבכתב למצווה כל שהיא אין זה אומר שאין אנו מצווים עליה.

לגבי "איסור על שמיעת נשים" המקור הוא בתלמוד הירושלמי (מסכת חלה פרק ב הלכה א) "קול באשה ערוה! מה טעם? והיה מקול זנותה ותחנף הארץ (ירמיה ג' ט)". כלומר הפסוק משייך קול לזנות. קול האשה מעורר יצרים ולכן אסרה התורה לשומעו.

אולם לא כל קול אלא רק קול זמרה. לזה יש סמך בתורה שבכתב בשירת הים (שמות ט"ו כ-כא) בה ציינה התורה כי שירת הים נעשתה תוך הפרדה בין גברים לנשים: בגברים נאמר: " אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה'" ובסופה נאמר: "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת: וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה'".

לא מצאנו בכל התנ"ך שגברים נמנעו מלדבר עם נשים (שאינן קרובות משפחה שלהם) אלא להיפך. ראה למשל דו שיח בין עלי לחנה (שמואל א א'), אביגיל לדוד (שמואל א' כ"ה), וחלקיה עם חולדה (מלכים ב' כ"ב).
אני מסכימה עם תשובתו של המגיב ש'אוהב לעזור לאנשים'. וברצוני להוסיף שהאיסור הזה, כמו שאר ההלכות הנוגעות לנשים בתורה, לא הגיע מפני שהנשים כביכול 'נחותות' לעומת הגברים כמו שיש אנשים המנסים לטעון, אלא ההלכות ביהדות שומרות על הנשים ובעדן.