אני עושה לחתיכות שלי פעולת ולנטיין יש לכם רעיונות למשחקים או דברים לעשות???

שואל השאלה:
לחניכות*

מהלך הפעולה:
שלב ראשון:כל חניך מקבל פתק, שבו הוא צריך לכתוב משהו שהוא אוהב בעצמו. אחר כך מבקשים לכתוב משהו שאתה אוהב במי שלידך.
שואלים. מתי היה לכם יותר קל לכתוב? למה קשה לנו לומר מה אנחנו אוהבים בעצמנו?
מסבירים שישנן כמה סוגי אהבות. כמה מהן זוהי אהבה עצמית, שהיא חשובה, היא לא אגואיזם, היא מודעות. אהבה שנייה זאת אהבת האחר. שהיא חשובה לא פחות.
שלב שני:
מקריאים את הסיפור המפורסם על בראיין אנדרסון. (הסיפור נמצא בסוף המערך)
דנים עליו. מראים כמה חשוב לתרום מעצמינו לעזור, ולאהוב את האחר ללא תנאים. גם אם הוא זקן, שחצן, שונה מאיתנו וכו'.
שלב שלישי:
משחקים את המשחק עם הצמר-
כל אחד בתורו אומר דבר שאוהב בעם ישראל, משאיר אצלו חוט, וזורק הלאה למישהו אחר. לבסוף, נוצר מעין חיבור,ש מישהו יעזוב בו חלק, הוא יתקלקל וכך אנחנו, עם ישראל. חייבים להמשיך ולאהוב את כולם, כיון שזהו עם אחד וכולנו מחוברים. מסבירים שזהו עוד סוג של אהבה. אהבה לעם. הרגשה שאנחנו חלק. ושאנחנו אוהבים כל אחד באשר הוא כי הוא ברייה של הקדוש ברוך הוא.
שלב רביעי:
מכינים לבבות אדומים ומחלקים לאנשים ברחוב/בסופר. בגלל מצב הקורונה אפשר להדביק את הלבבות על מכוניות. ולרשום : חג ט"ו באב שמח! אוהבים את עם ישראל. וכו'.
אפשר לחלק עם טופי שיהיה יותר נחמד:)
**לשבטים שאוהבים- אפשר להכין כרטיסי ברכה למשפחה לכבוד ט"ו באב.
(כצ'ופר לחניכים אפשר לצבוע קמח/מלח בגיר אדום, לשים בשקיות קטנות ולצרף פתק "פזרו אבקת אהבה, לעולם טוב יותר" או משהו בסגנון:)
סיכום:
אנחנו אוהבים את כולם. ללא תנאים. ט"ו באב זה יום שמח לעם ישראל. יום של אחדות. של שמחה. של חיבור. זה יכול להיות יום אהבה לעצמי, לחבר, לעם ישראל, ולכל העולם.
חג ט"ו באב שמח! תאהבו את כולם:) אהבה זה בחינם.

אולי להחביא לבבות והן צריכות למצוא כמה שיותר