תסבירו לי על הרפורמה המשפטית?

הרפורמה מאפשרת לאזרחי ישראל להתגונן מאלימות בית המשפט, במידה ובית המשפט יחליט להפר זכויות אדם או לפגוע באזרחי ישראל.
הרפורמה תגביל את בית המשפט על ידי:
1. שינוי הוועדה למינוי שופטים, ככה שנבחרי הציבור יוכלו לבחור את השופטים בדיוק כפי שבארצות הברית נבחרי הציבור בוחרים את השופטים
2. ביטול עילת הסבירות, עילת הסבירות זה אומר שהשופטים החליטו שמשהו לא סביר בעיניהם. מה זה לא סביר? זה אומר שהם לא אוהבים את זה, וכאן נכנס עניין של אידיאולוגיה. אם היה שופט אחד מבחינתו הפשע לא סביר, מבחינת שופט אחר הפשע כן סביר.
לכן ביטול עילת הסבירות יסיים מחלוקות משפטיות ויאפשר להתמקד במשפט שבאמת ברור מי הפושע.
3. פסקת ההתגברות, אם בית המשפט מחליט לפסול חוק של הכנסת, כלומר בית המשפט מתערב ברשות המחוקקת ובכך אין הפרדת רשויות. בזכות פסקת ההתגברות הכנסת תוכל לחוקק מחדש את החוק במידה והוא נפסל על ידי בית המשפט, אבל זה יהיה צריך להיות ברוב של יותר חברי כנסת.

הרפורמה לא סגורה, יהיה עוד משא ומתן והידברות, עד שתהיה רפורמה סופית יעברו שבועות.

^ רוב הדברים שאמרת לא נכונים, הייתי קורא לזה "חרטוט בביטחון", וזה לא שאני מומחה גדול למשפט, כן? לא צריך להיות גאון למשל בשביל להבין שביטול עילת הסבירות ברפורמת לוין משמעותה היא לתת לפוליטיקאים מהקואליציה לבחור מה טוב ומה לא טוב על פי רצונם האישי, ללא הסתמכות בחוקי יסוד או בחוקים שחוקקו לפני כן באופן כללי.
ואגב, השיטה בארצות הברית מקולקלת, לא צריך כל דבר להביא לפה.

הרפורמה המשפטית זו סדרה של חוקים שממשלת ישראל מתכננת להעביר שמטרתם לצמצם את הכוח של בית המשפט העליון. אני אסכם לך את עיקרי התוכנית ואשתדל לא לערב דעות פוליטיות:

א. פסילת חוקים:
1. תחוקק פסקת התגברות. שזה אומר שהכנסת תוכל, ברוב של 61 מחבריה, לשוב ולחוקק חוק שחוקק ונפסל בבית המשפט העליון. תוקף החוק יהיה 4 שנים, או עד שנה לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה, המאוחר מביניהם.
2. בית המשפט לא יוכל לדון בחוקי יסוד, והם יהיו חסינים מפסילה.
3. פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 12 שופטים.
4. הגבלת משך הדיון על פסילת החוק.

ב. עילת הסבירות:
ביטול השימוש בעילת הסבירות - מצב הקיים היום בו בית המשפט יכול לפסול הוראה מנהלית (אבל לא חוק), בטענה שהמינוי "איננו סביר", ולא נלקחו בחשבון השיקולים הראויים.

ג. היועמשים:
מינוי היועץ המשפטי לממשלה והיועצים במשרדים בידי הממשלה והשרים, הגדרת חוות דעתם ככזו שאינה מחייבת את הממשלה, ומתן אפשרות לממשלה לייצוג משפטי עצמאי בבית המשפט.

ד. הועדה לבחירת שופטים:
1. הרחבת הוועדה לבחירת שופטים מתשעה חברים לאחד עשר, בהם שבעה שימונו על ידי הקואליציה, אחד מהאופוזיציה ועוד שלושה שופטים ששניים מהם ימונו על ידי נשיאת העליון בכפוף לזכות וטו של שר המשפטים.
2. ביטול הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה. במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט כנציגי הקואליציה, ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג האופוזיציה.
3. שינוי הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון לרוב רגיל, במקום שבעה מתשעת חברי הוועדה (לבחירת שופטים של יתר הערכאות, מלבד העליון, נדרש רוב רגיל גם לפני הרפורמה).
4. עריכת שימוע פומבי בועדת החוקה, חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון.
ביטול שיטת הסניוריטי. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, אלא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ואף יוכל להיות אדם שמעולם לא כיהן כשופט בבית משפט העליון.
5. קציבת כהונת נשיא בית המשפט העליון וסגנו לשש עד שבע שנים, שבסיומן ישובו לכהן כשופטים מן המניין בבית המשפט העליון.